‏הצגת רשומות עם תוויות יהודים ערבים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יהודים ערבים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 9 במאי 2012

על הדשא 10 למאי 2012



10.5.2012





על הדשא
רוני מ. האס

צילום: גולי אורטל עברי

התשלום: מכשירים מקולקלים

בתיכון בית ירח, עמק הירדן, נערכים ליריד האקולוגי הרביעי, שיתקיים ביום חמישי הבא ובו ייהנו מאות תושבי האזור מהפעלות לילדים, מדוכני תצוגה ומכירה, ממופעים, מסרטונים ומהרצאות, כשבתמורה יתבקשו להשאיר בקופת היריד פריט אלקטרוני מקולקל. נאה מקיימים!

שמורת החולה. צילום זינה שייח' יוסף

להראות להם בעיניים
אגם החולה / חולתה

דוגרינט, עיתון אינטרנטי חברתי-גלילי, דו-לשוני (עברית-ערבית), הציב לעצמו בשנה האחרונה מטרה: לצאת לקהל הרחב הגלילי ולא להישאר רק על המסך. אחת הדרכים להשגת מטרה זו הייתה להוציא את הקוראים ואת המתעניינים למיניהם לראות בעיניים את הדברים שכותבים עליהם, ולהכיר טוב יותר את השכנים ואת השותפים לעשייה. החבר'ה, שמורגלים בעשייה חברתית הכוללת פעילות התנדבותית, פנו לחברים ולמכרים אשר יכולים להוביל טיולים במחוזות גליליים מעניינים, וביקשו מהם לתרום מזמנם ולהוציא את החובבים הדוגרינטים לסיורים במקומות שהם מכירים, פעילים בהם או חשובים להם. לשמחתם, ההיענות הייתה טובה ומרגשת, רשת הקשרים וההיכרויות שהספיקו לטוות בגליל התגשמה לכדי סדרה של סיורים גליליים. את ההכנסות מהסיורים הם מפנים להמשך פעילותו של דוגרינט, כשכל משתתף תורם לפי רצונו ויכולתו. הסיור הבא, שידריך אמנון לוין, מחולתה, יתקיים ב-18.5 ויחשוף בפני המשתתפים היבטים שונים ובעיקר אנושיים, הנוגעים לייבוש החולה, תוך בחינה של מערכת השיקולים לייבוש הימה ושל שתיקתם הזועקת של המתנגדים. יש להירשם מראש:info@dugrinet.co.il או 04.9902431. מחיר מומלץ לאדם 40 שקל.
בביקור בבית החייל הנעדר מג'דל חלבי

שיר הרעות
אנשים טובים באמצע הדרך

בעז ספיר, 59, משדה בוקר, היה בשנים האחרונות מהפעילים להשבתו של גלעד שליט מהשבי. כחלק מעשייתו הצטרף לעמותת "הרעות", שהוקמה ב-2009 על ידי חיילים וקצינים במילואים. עם חזרתו של גלעד שליט לביתו הרגישו רבים מהפעילים, כי נרקם בתוכם ערך מוסף המבוסס על הערכים שעליהם חונכו וחינכו במשך שנים בצבא הסדיר ובכוחות המילואים, והחליטו להמשיך ולפעול במסגרת עמותה ל"מימוש, לטיפוח ולהעצמה של ערך הרעות והערבות ההדדית בקרב מערך המילואים, משוחררי צה"ל וזרועות הביטחון וכל מי שסייעו ומסייעים באופן מובהק לביטחונה של ישראל". (מתוך דף המסרים של העמותה).
ספיר מדגיש, כי העמותה נשמרת מפני כל גוון פוליטי, וחבריה לא מתכוונים להתחבר לשום גוף פוליטי - גם אם חלקם, מתוקף תפקידם ועמדותיהם, נושקים לפוליטיקה. בימים אלה מרכזים מאמץ חברי וחברות העמותה, 40 במספר, במגוון נושאים, בהם: החלופה לחוק טל - שוויון בשירות, נושא החיילים הנעדרים ובחינת האפשרות לתמיכה בחיילים המשוחררים במגזר הערבי ובמגזרים נוספים; כל זאת מתוך האמונה הצרופה ב"ערבות הדדית המחייבת, שלא תבדיל בין דת לגזע, בין מוצא למעמד ובין ימין לשמאל..." (ציטוט מתוך דף המסרים של העמותה). חברי העמותה פועלים כיום בהתנדבות מלאה, וישמחו לצרף חברים חדשים-
לפרטים: בעז ספיר - 0507579160 דוא"ל: BOAZ@DAVIK.CO.IL


למען קיום משותף
גינוסר

במשך 25 שנה קיים יגאל אלון בקיבוצו, גינוסר, את מה שכינה "מפגשי האביב" - מפגשים שאליהם הזמין חברים ומנהיגים מקרב ערביי ישראל למפגש ידידות והתקרבות. עם מותו פסקו המפגשים. לאחר אירועי אוקטובר 2000, עלה בבית יגאל אלון הרעיון להחיות את מסורת "מפגשי האביב" במתכונת מחודשת, שבה ייפגשו יהודים וערבים סביב יצירה אמנותית משותפת. ב-2002 התקיים תהליך היצירה המשותף הראשון בין אמנים ערבים ליהודים, ובשבת האחרונה נפתחה התערוכה המסכמת את המפגש העשירי מאז שהחלו המפגשים.
במפגש האביב האחרון, שענה לשם "יוצרים יחד - בונים יחד", נפגשו תלמידים מבתי ספר יהודיים וערביים מכל הארץ, ובמהלך שני ימי פעילות יצר כל תלמיד מסכה מעיסת נייר. המפגשים, שבהם לקחו חלק יותר מ-1,000 תלמידים, הולידו יותר מ-1,000 מסכות המוצגות בתערוכה החדשה "פנים מול פנים", שנפתחה בשבת האחרונה בבית יגאל אלון. כמו בכל שנה, משתתף לצד תערוכה זו, אמן מוכר. השנה נבחר יאיר גרבוז ומוצגות במקום יצירותיו מתוך "הסדרה לא הייתי בהודו".


כוכבי אמת

ראשי רשויות מכל אזור הגליל המזרחי התכנסו לאסיפה השנתית של פורום הגליל המזרחי, שבה, הודיע יו"ר הפורום, אהרון ולנסי (ראש המועצה האזורית הגליל העליון) בין השאר, כי כל הרשויות החברות בפורום עומדות להתאגד בתאגיד עירוני, שבקרוב יקבל את אישור משרד הפנים ויתחיל לפעול כאשכול אזורי, אשר יפעל לקידום הגליל המזרחי בתחומי תשתיות, חינוך, בריאות, איכות הסביבה ועוד. כי מצפון ישתפו פעולה.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

יום חמישי, 5 באפריל 2012

על הדשא - חמישי לאפריל 2012



5.4.2012
daf@maariv.co.il  ארכיון עיתונות  


על הדשא
רוני מ. האס

צילום זיו גנדלמן

גת
חג שמח

במסגרת חגיגות ה-70 בקיבוץ גת, העלו חברי הקיבוץ וילדיו את ההצגה "מעלה קרחות" שכתב אפרים סידון, בבימויו של חבר הקיבוץ (וגם המזכיר), משה טנא, המרכז את החגיגות. המקצועיות והצבעוניות הזכירו לצופים, כי הבמאי המקומי בתפקידו הנוסף הוא בכל זאת מנכ"ל צוותא. כבוד.

ד"ר יוסי חלמיש

חכם מה הוא אומר
כפר הנשיא/ מכון וייצמן/ ותיקי הגליל

ד"ר יוסי חלמיש, 43, הצטרף לפני שנה כתושב לקיבוץ כפר הנשיא. למרות שעיקר עשייתו המקצועית, כחוקר מוח וכמרצה, מתרחשת במכון וייצמן ובסמינר הקיבוצים, בחר חלמיש להגשים את משאלתו מזה זמן - לעבור לחיות בקיבוץ בגליל. חלמיש - רופא במקצועו, שהתמחה במשך שנתיים בפסיכיאטריה בבית חולים העמק, ומשם המשיך לפוסט-דוקטורט בחקר המוח במכון וייצמן - מספר כי אחת התופעות שמפתיעות אותו ואת חבריו החוקרים היא העובדה, שידע פשוט המוכר על ידיהם כחוקרי מוח, שהיה יכול לעניין כל חבר בגזע האנושי, אינו מוכר כלל ועיקר לציבור הרחב, לא כל שכן בקרב אנשי מקצוע כגון אנשי חינוך, אנשי טיפול וכדומה. "החלטתי שאני לוקח על עצמי את המשימה להביא את ההבנות הקיימות בתחום חקר המוח, הנוגעות לכולנו כגון בתחום הזיכרון או הריכוז, לציבור הרחב".
ד"ר חלמיש נתן הרצאה בכפר הנשיא, ואחד המשתתפים שמאוד התרשם מפתיחת הצוהר המרתקת לעולם המוח, אורי גנני, החליט לקשר בין עמותת ותיקי הגליל, במועצה האזורית הגליל העליון, וכך נרקחה תוכנית לימודית קצרת מועד לבאי הבית. "הקורס, שייפתח במאי הקרוב, לא כולל רק ידע מתוך המחקרים החדשניים ביותר בתחום, אלא גם יישום - תרגולים פשוטים שמבצעים בכיתה וגם בבית, ורואים איך אפשר להפעיל "אפליקציות חדשות" במכשיר המפותח הזה שלנו הקרוי מוח".

מבצע סבתא טובה

מבצע סבתא טובה
שמיר

טובה מירון, שמיר, אימא וסבתא מרובת נכדים, מצאה את עצמה עמוסת עבודה ערב חג הפסח, ולא רק בגלל הבישולים והניקיונות בביתה. שכן מירון, גמלאית גאה, לקחה על עצמה לפני שנה לנהל את עובדות הניקיון בקיבוצה, העובדות בבתי החברים תחת חסותו של הקיבוץ המופרט. איך זה שקיבוץ מופרט לקח על עצמו משימה שכזו? הכול התחיל בכמה מקרים, שבהם נשים שעסקו בניקיון בתים אצל חברים, אך סירבו שידווחו עליהן בביטוח לאומי, נפצעו במהלך העבודה והגישו תביעה לביטוח לאומי כנגד המעסיקים. זה עורר את הקיבוץ לעשות סדר בבלגן ובניקיון הבתים, והקיבוץ החל להעסיק מנקה באופן מסודר, כולל תלוש משכורת ותנאים סוציאליים. הרעיון הזה היה כרוך במורכבות מסוימת, שכן הוא הצריך לגבות תשלומים מכל החברים, ולאחר חישובי שכר לשלם באופן מתאים למנקה. כאן נכנסה לתמונה מירון, שהסכימה להתנדב לעבודת השיבוצים והקישורים שבין העובדת לנשות הקיבוץ, וכמובן להנהלת החשבונות המקומית. השמועה פשטה, ותוך מספר חודשים הדרישה כה גדלה, עד שהקיבוץ נצרך להעסיק שלוש עובדות ניקיון, וידיה של מירון מלאות ומסופקות. והמנקות עצמן? הן נהנות ממשרה מלאה, כל יום הן מנקות שניים-שלושה בתים, וכמובן שלפסח, איך לא, הן קיבלו שי לחג מכובד. נטיות סוציאליסטיות למופרטים?
המואזין בזרזיר. באדיבות מ.א עמק יזרעאל

מואזין שקט
מוא"ז עמק יזרעאל/ מ"מ זרזיר

בלי הרבה רעש ועם הרבה רצון טוב, הצליחו ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר, וראש המועצה המקומית זרזיר, חסן אל הייב, למצוא פתרון ייחודי לעוצמת רעש המואזין, שהפכה למטרד בעייתי עבור תושבי עמק יזרעאל היהודים, השכנים לכפרים הערביים. בצר פנה לאל הייב, כדי לפעול בשיתוף פעולה ולפתור באופן ממוקד את הבעיה בכל יישוב, תוך שימוש בפתרונות טכנולוגיים להפחתת הרעש. לטובת הפתרון, השקיעה מוא"ז עמק יזרעאל במיזם ניסיוני וחדשני בארץ, והתקינה בעלות של 30 אלף שקל מערכת של תשעה רמקולים אלחוטיים, המחוברים למערכת כריזה מרכזית במסגד בכפר מנשייה זבדה, הנמצא בתחום שיפוטה של המועצה. המואזין קורא לתפילות, וקריאתו נשמעת באופן ישיר בשכונות ולא בכל הכפר והסביבה. בבדיקות שנעשו התברר, כי המערכת הפחיתה בחצי את עוצמת הדציבלים וכעת ביישובים הסמוכים למנשייה זבדה כלל לא שומעים את קריאת המואזין. בצר: "לאור הצלחת הפיילוט, נבחנת כעת התקנת המערכת גם במועצה המקומית זרזיר. פניתי למשרד הפנים בנושא, והוא יממן את התקנת הרמקולים שם. יחד יצרנו עם שכנינו מודל נוסף לשיתוף פעולה בין יהודים וערבים, התורם לחיי שכנות טובים באזורנו". מסתבר שגם מואזין שקט חודר ללבבות.


להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

גדי רביב

כוכב אמת

גדי רביב, 48, דור שלישי בקיבוץ יגור, משמש בשלוש השנים האחרונות כרב של הקהילה הרפורמית בכרמיאל. רביב התנדב במהלך השבוע לקיים סדרי פסח בבתי ספר ובקהילות שונות בצפון. רגעים מרגשים במיוחד נחוו במרכז הקליטה לעולים, מעון לנערות בסיכון, מועדון החרשים ומעון היום לקשישים. אבל הכי משמעותי לרב(יב) עצמו היה לשמש "אב הסדר" בגנון "כרמל" ביגור, אצל בנו בן הארבע, ארי.


יום חמישי, 29 במרץ 2012

על הדשא - חג החירות 29 למרץ 2012



29.3.2012

ארכיון עיתונות  


על הדשא
רוני מ. האס


שער לשלום

ביום שישי האחרון הגיעו לקיבוץ מצר קבוצת הכדורגל של ילדי כיתות ה'-ו' מברעם-סאסא וקבוצת הכדורגל של ילדי ה'-ו' מיריחו. ילדי מצר, ברעם, סאסא ויריחו שיתפו פעולה באימון משותף בהנחיית המאמנים היהודים והערבים; כל זאת במסגרת המיזם "הכר את השכן" מטעם מפעלות חינוך וחברה של הפועל תל אביב. בתקווה שכולם הרגישו במגרש הביתי.

חיילים בליל הסדר. צילום מתוך האתר של האגודה למען החייל

אחווה לבודדים

מעגן/האגודה למען החייל


בעשר השנים האחרונות נהנים חיילים בודדים בצה"ל ממחווה חגיגית במיוחד לכבוד ליל הסדר: חניתא אטיאס-קידר, ממעגן, תבלה גם השנה את ליל הסדר עם כ-400 חיילים בודדים, בבית החייל בגבעת אולגה. קידר, מוותיקות קיבוץ מעגן, זכתה לכינוי "האימא של החיילים", כשאחת ממשימותיה בשנים האחרונות היא לתת לאותם חיילים ש"יצאו את יציאת מצרים" האישית שלהם ועלו לבד לישראל, ליהנות מחג פסח ידידותי במיוחד ומלא אחווה.
קידר עובדת בהתנדבות כראש דסק אירופה באגודה למען החייל, ועוסקת בגיוס כספים בקרב יהודי צרפת ובראשם ארגון, A.B.S.I. FRANCE בראשות ד"ר ג'יל טייב. על הצלחותיה בגיוס התורמים היא זוכה להערכה רבה, וקירות ביתה מלאים בתעודות הוקרה של מפקדים ושל שרי ביטחון לדורותיהם. את ליל הסדר ההמוני ינהל כמדי שנה רב צבאי, ותיקח בו חלק ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי, וקצינים בכירים נוספים. אגב, את הגפילטע-פיש מעדיפה אטיאס-קידר בנוסח המרוקאי, אבל, היא מעידה: "העיקר זה להיות עם החיילים הבודדים ולתת להם הרגשה של משפחה ובית". לאירוח חיילים בודדים בליל הסדר ניתן להתקשר לאגודה למען החייל,037375200.

צילום נועה בן צבי

ששת המופלאים מהחווה הסינית
גונן/חמדיה/עמיעד

באיחור של כמעט 40 שנה חילק צה"ל תעודות הערכה לשישה אנשי חטיבת השריון 217, שהשתתפו בקרב בחווה הסינית, במלחמת יום הכיפורים, על כך שסיכנו את חייהם ונכנסו לשטח מוכה אש לחלץ פצועים מכוחות הצנחנים. גם גורי ששון השתתף באירוע שהתקיים בבאר שבע בפיקוד דרום. ששון, סא"ל במיל', היום אב וסב, מכנה אותם "ששת המופלאים". הוא חש כי הוא חב להם את חייו, שכן לולא עיקשותם ואומץ ליבם, כמעט כנגד כל הסיכויים, הוא לא היה היום איתנו. החבורה - בתוכם עוזי בן-צבי מקיבוץ עמיעד, שאול לוי מקיבוץ גונן, איתמר ברי"ל ומנחם רביד מקיבוץ חמדיה וחברם ידידיה פינסקי, בהנחייתו של מפקדם סגן יקי חץ - נכנסה שלוש פעמים עד שהצליחה לחלץ את ששון. "...לאחר שנדמה היה כי כל הפצועים חולצו... תחת חיפוי ארטילרי, יצא כוח החילוץ לשטח מוכה האש, כדי למצוא את הפצוע ולחלצו. בתחילה לא אותר הלוחם הפצוע, אולם הכוח, תוך גילוי דבקות ראויה לציון במשימה, חזר על ניסיונות החילוץ עד אשר נמצא הפצוע. הפצוע, שמצבו הוגדר קשה, הועלה על הנגמ"ש ופונה לקבלת טיפול ובכך ניצלו חייו". (מתוך תעודת ההערכה שניתנה לכוח, חתומה על ידי מפקד פיקוד דרום, אלוף טל רוסו)האלוף רוסו, שחילק את תעודות ההוקרה, הזכיר בצער את הסבך הבירוקרטי שעיכב שנים רבות את רגע ההוקרה, וציין כי היה לו ברור מרגע שהגיע הסיפור לידיו, כי הצוות ראוי להוקרה על פועלו. ומה אומרים המופלאים? "העיקר שגנבנו למלאך המוות חייל אחד".
כתבה בנושא תשודר ביום שישי הקרוב בשעה 20:00 ערוץ 1.

צילום: אייל הצפון

הרפתנים מו... חים
ועידת הגליל / עמיר / עין המפרץ

בוועידת הגליל השישית, שהתקיימה לפני שבוע בנהריה, התמודד שר התמ"ת, שלום שמחון, עם אנשי גליל מאוכזבים במיוחד. קבוצת רפתנים גליליים, בתוכם רפתני קיבוץ עמיר, עין המפרץ ומושב בית הלל, המתינו לשר שיעלה לשאת את דבריו. או אז קמו ממקומם, וכשהם עוטים את חולצות המאבק "העם החליט חלב ישראלי", הניפו שלטים וקראו כנגד המהלכים שמוביל השר, באופן שיוביל, לדבריהם, לסגור 400 רפתות בפריפריה. כזכור, השר שמחון יזם את הקמת ועדת קדמי, בעקבות המחאה בקיץ, במטרה לבחון דרכים להוזלת מוצרי החלב בשוק. הוועדה המליצה להוריד את המחיר שמשולם לרפתנים על כל ליטר חלב ולפתוח את המשק הישראלי לייבוא של מוצרי חלב מחו''ל.
רוני ליטבק, מנהל הרפת בקיבוץ עמיר, שהשתתף במחאה אמר: "לא ייתכן, ששר הפועל כל העת לסגירת מאות רפתות בגליל ובנגב, באמצעות ועדת קדמי, ישתתף בוועידה כזו הבאה לקדם את הגליל ואת הנגב. למרות שכבר ידוע לממשלה ולציבור, כי האשמות בעליית מחירי מוצרי החלב הן המחלבות הגדולות ורשתות השיווק, המרוויחות בפערי התיווך, ולמרות שהמחיר לליטר חלב לרפתנים לא השתנה כבר שנים, ממשיך השר שמחון לפעול לסגירת רפתות ולחיסול ענף הרפת בפריפריה. אני מזכיר לכולם, כי רפתות אינן קיימות במרכז הארץ, ולמרות הצהרותיו של שר התמ"ת, עיקר פרנסתנו אינו בתעשיות גדולות אלא בחקלאות".
הרפתנים הוצאו על ידי הסדרנים מחוץ לאולם, אך הבטיחו להמשיך במאבקם הצודק.

צילום ענבל ברוורמן

עורך הבלוג