על הדשא - 2 למאי 2013

2.5.2013    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ. האס חג העשור במועצה האזורית מנשה מתכוננים לחגיגות העשור של חבורת הזמר המקומית "צלילי מנשה", ששיאן במופע שיתקיים בחודש מאי, בקיבוץ גן שמואל, ובו אף יתארחו צמד הפרברים. לחיי העשור הבא. שאול אדר צילום זיו צביק גילה של סוסיתא עין גב / בית זרע לאחר פרסום הידיעה, על השתתפות נשיא המדינה בשיט ההשקה של ספינת הסוסיתא החדשה של תיירות עין גב (על הדשא, 11.4), פנה אלינו שאול אדר, 80, מבית זרע, וביקש לדייק: "עד היום אני סוחב על ראשי צלקת מגיל ילדות, מנפילה לתוך תא המנוע של הסוסיתא, שעגנה במוצא הירדן מהכנרת, מול מחלבת תנובה בדגניה א'. זה קרה בשנות הארבעים, שהן שנות לימודיי ב"בית החינוך המשותף לקיבוצי עמק-הירדן", שנות המנדט הבריטי. כל יום היינו חוזרים הביתה בהסעה, יורדים לכביש מבית החינוך בדגניה, לשם הייתה מגיעה הסירה של עין גב, סירת מנוע ששימשה בעיקר לקשר של אספקה וציוד בין עין גב לטבריה, שכן לא הייתה אז דרך יבשתית לעין גב. תמיד היינו קופצים ועושים תעלולים על הסירה. יום אחד עמדתי על הסיפון, מישהו זרק עליי משהו, וכשהתכופפתי נפלתי למנוע. למזלי, הסירה עגנה, המנוע לא פעל, הראש נפתח ועד היום אני נושא את הצלקת. לכן, טעות לכתוב - 'הספינה הראשונה של קיבוץ עיןגב, סוסיתא, שהושקה בכנרת בשנת 1952". בבירור שערכנו עם מנחם לב, מוותיקי הדייגים של עין גב, הוא מאשר כי אכן הסוסיתא הראשונה של עין גב, שהייתה ספינת עץ אשר עגנה במזח מול דגניה, הושקה בשנת '48, ולא ב-'52 כפי שרשמנו. ותודה על הערנות..! דרקונים רטובים עמק הירדן / מעגן ביום שישי הבא, 10.5, יצלחו את הכנרת 39 קבוצות מהארץ ומהעולם, במסגרת תחרות "סירות הדרקון" השנייה. סירות הדרקון המסוגננות יצלחו בכל פעם מרחק של 350 מטר, כשבכל קבוצה 20 חותרים וחותרות, נווט ומתופף שיישב בחלק הקדמי של הסירה וייתן את הקצב לחותרים. פסטיבל "סירות הדרקון" (dragon boats) מתקיימת בארץ זו שנה שנייה, בחוף קיבוץ מעגן במתחם כפר הנופש. תחרות עתיקת יומין זו, שמקורה בסין, מתקיימת בכ-70 מדינות ברחבי העולם למטרות חברתיות וקהילתיות. אל הכנרת שלנו הגיעה התחרות כיוזמה של נדבניות יהודיות קנדיות, שהחליטו לייבא לצפון ארץ הקודש את התחרות הצבעונית, כשהמטרה הסופית - מעבר למתן הזדמנות עבור קבוצות שונות, ישראליות וקנדיות, לקיים פעילות ספורטיבית ייחודית ומגבשת - היא לגייס תרומות לטובת עמותות הפועלות לקידום האוכלוסייה בצפון הארץ ("קו הזינוק" ו"בית חם לנערה"). ההתיישבות העובדת תיוצג בכבוד על ידי קבוצות מקיבוץ דגניה ב', פורום נשים משגב עם, נשות מלכות הגליל ומפעל הבונים-כפר הנשיא. לטובת מאות הצופים שיגיעו לפסטיבל, יתקיימו בחוף, במקביל לפעילות הימית, פעילויות לכל המשפחה במחיר כניסה סמלי הודות לסבסוד מגבית קנדה (20 שקלים למבוגר ו-10 שקלים לילד). www.dragonboatisrael.com שכנים ספורטיבים נען / לוד במסגרת הפעילות לקידום הדיאלוג הישראלי-פלסטיני, "הכר את השכן", הפועל ביותר מ-100 יישובים ברחבי הארץ וברשות הפלסטינית, ערכה עמותת "מפעלות חינוך וחברה" מפגש כדורגל בין ילדי קיבוץ נען לילדי בית הספר ראשדייה מלוד. את שיחת ההיכרות הראשונית בין הכדורגלנים הצעירים הובילו המאמנים של הקבוצות, שבהמשך עודדו את הילדים במשחק ידידות מהנה, שאת סיומו קינחו הכדורגלנים בזלילת ארטיקים משותפת. המפגש התאפשר בזכות שיתוף הפעולה בין מאמני שתי הקבוצות - אדהם אבו לבן מרמלה, שמאמן את קבוצת נען, ואיסמעיל אלזינטי מלוד, שמאמן את ילדי בית ספר ראשדייה. מפגש נוסף עתיד להתקיים בין שתי הקבוצות בעוד חודש בלוד. מנכ"ל "מפעלות חינוך וחברה", ד"ר מאיר אורנשטיין: "במפגש הפעם נפגשו ילדים שהם בעצם שכנים, אבל המרחק ביניהם רב חברתית ותרבותית. בעזרת מפגשי הכדורגל של 'הכר את השכן', הילדים לומדים כי השכנים לא שונים מהם כלל והאהבה לכדורגל היא זהה אצל כולם". יום כדור הארץ בבית ירח כוכבי אמת בתיכון בית ירח, עמק הירדן, קיימוּת היא דרך ארץ. בשבוע שעבר ציינו במקביל למעלה ממיליארד אנשים בעולם את "יום כדור הארץ". בין השאר, עיצבו קיר מפסולת, ניקו את שביל סובב כנרת, הכינו מתקנים לאיסוף נייר ועיצבו סטיקרים ולוחות מודעות למען סביבה ירוקה. להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547 סרטוני קיבוצים

על הדשא - 28 למרץ 2013

28.3.2013 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ. האס

צילום: לבנת גינזבורג מה מה? פסח בא! בחול המועד יתקיים בצפון הנגב, פסטיבל “פסחקלאי” שיזמה, זו שנה שמינית, עמותת התיירות שקמה-בשור. במהלך ימי חול המועד, יתקיימו סיורים חקלאיים, קטיף ירקות, צעדת אביב ביער להב, פעילות במחלבות, טיולי אופנים, שחזור יציאת מצרים ביד מרדכי, ביקור בחוות יענים, סיור והיכרות עם עולם הבדואים, כניסה חינם למוזיאון המים והביטחון בניר עם ועוד. http://www.habsor.co.il/

צילום: רותי גל חיות מטפלות מגל בשבוע שעבר, התקיימה במרכז לרכיבה על סוסים, תלמים, שבקיבוץ מגל, תחרות רכיבת דירוג במסגרת גביע אומות עולם בסגנון מערבי. בתחרות השתתפו רוכבי בית הספר לרכיבה שבמרכז תלמים כולל מקצה מיוחד לרוכבים בעלי צרכים מיוחדים ממועדונית 'עמיתים', אשר מתאמנים  במרכז באופן קבוע, במסגרת פעילותה של עמותת משעולים. מנהל ומקים המרכז, שלומי זהיר, 54, מגל, גאה על כך שתחרות מסדר גודל כזה התקיימה אצלם ואף גאה יותר על השתתפותם של התלמידים ממועדונית עמיתים. זהיר עצמו, הקים לפני 5 שנים את עמותת משעולים, במטרה לתמוך ולקדם ילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים, באמצעות טיפול בבעלי חיים ובסביבת בעלי חיים בדגש על אוכלוסיה מעוטת יכולת. היום המרכז כולל את בית הספר לרכיבה ולרכיבה טיפולית, מרכז לכלבנות "דרך הכלב" בו מאלפים כלבי עזר לנכים ומרכז לחיות בר וחיות משק שניהם פועלים גם בטיפול באמצעות בע"ח. ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, שותף לדרך, אמר - "אני מברך על קיום התחרות. המועצה מעודדת ותומכת בפעילות מרכז תלמים היות ומדובר במפעל חשוב התורם רבות לקהילה".

סירות דרקון בכנרת. צילום: פולק גלוק דרקונים ותורמים מעגן חובבי הכנרת ששהו בכפר הנופש מעגן עדן, בקיבוץ מעגן, בשבוע שעבר, השתאו לראות סירות דרקון ובהן עשרות חותרים, צולחות במשותף את הימה הצפונית. מתברר, כי החלו האימונים לקראת תחרות סירות הדרקון, שתתקיים, זו השנה השנייה. קבוצות ישראליות, שכבר נרשמו לתחרות שתתקיים בחודש מאי, לקחו חלק בתחרות המקדימה. חלק מהקבוצות ייצגו בכבוד את התנועה הקיבוצית, ביניהן - נשות מלכות הגליל, פורום נשים משגב עם וקבוצת דגניה ב', שגם ניצחה בתחרות המוקדמת, אולי בזכות שיתוף הפעולה בין חברים ותיקים לתושבים חדשים. תחרות "סירות דרקון" היא יוזמה של נדבניות קנדיות, שהחליטו לייבא לצפון ארץ הקודש את התחרות המסוגננת הזו, המוכרת בכל העולם. מעבר לעובדה שבעקבות זאת יגיעו לכנרת מאות חובבי מים מהארץ ומקנדה להפנינג הרטוב, המטרה הסופית היא לגייס תרומות לטובת עמותות, הפועלות לקידום האוכלוסייה בצפון הארץ. להרשמה, יחידים או קבוצות, גילאי 12-80!Victor@uiac.org.il או 052-6130909. לאתר האירוע-www.dragonboatisrael.com

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

על הדשא 26 ליולי 2012

על הדשא רוני מ. האס צילום: אלון האס נגנו עכשיו יריית הפתיחה לפסטיבל "קול המוזיקה" בגליל העליון ניתנה ביום שני בערב בהופעה של להקת "תיסלם" המיתולוגית, שהתקיימה ביקב הרי גליל, קיבוץ יראון. הם התבגרו, הקהל התבגר, וכמו כל יין טוב, זה רק השתבח עם השנים... אח, איזה ערב בכיף.. צילום: אריאל צור הולנד זה כאן אינגריד קדם, ממעגן, מתנדבת ותיקה בחפירות הארכיאולוגיות בסוסיתא, הופתעה לגלות השנה, כי בין המתנדבים בחפירות נמצא גם יאן סבסטיאן ון ליסום, פוליטיקאי הולנדי, המשמש בשש השנים האחרונות חבר מועצת העיר אמסטרדם מטעם המפלגה הליברלית וכן כיועץ ראש ממשלת הולנד לענייני המזרח התיכון. אינגריד, הולנדית במוצאה, שמחה להחליף מילים בשפת האם עם המנהיג הצעיר שהתגלה כחופר מלא מרץ ואהדה, שהתחבב בקלות על החופרות במקום וניאות בשמחה להצטלם עם המתנדבת ההולנדית לשעבר והדגל ההולנדי. יומה מוזס העיקר קיבוץ שדה אליהו/דן יומה מוזס, 21, עלתה לפני שנה וחצי מהודו לישראל. היא הגיעה לקיבוץ הדתי שדה אליהו, שם עשתה באולפן המקומי את צעדיה הראשונים בעברית ובהיסטוריה של ארץ ישראל. תוך חצי שנה התגייסה לצה"ל כשהעברית השגורה בפיה הולכת ומשתפרת מיום ליום. לפני שלושה חודשים הצטרפה לגדוד הקרקל, והגשימה את חלומה להיות חיילת קרבית בצבא ההגנה לישראל. "כשביקרתי בארץ, לפני העלייה, במסגרת תוכנית 'תגלית', התרשמתי מכל החיילים והחיילות שראיתי, והחלטתי שאני גם רוצה. התחלתי כחיילת במחווה אלון, שם יש תוכניות לעולים חדשים, אבל היה לי ברור שאני רוצה להיות חיילת קרבית". גם מהחיים בקיבוץ היא מאוד התלהבה. בשדה אליהו היא נחשפה לגרעין צב"ר, ופנתה לצופים בבקשה להצטרף כחיילת בודדת לגרעין וכך קרה: עם גיוסה נשלחה לקיבוץ דן, לשם היא מגיעה לחופשות מהבסיס הדרומי הרחוק. "אני אוהבת את החיים בקיבוץ, גם בשדה אליהו וגם בדן קיבלתי משפחות מדהימות, שאימצו אותי ומתנהגות אליי כאילו הייתי ילדה שלהם". בצבא היא התקבלה לגדוד קרקל, שבו היא משרתת כעת באימון מתקדם. והמשפחה? "ההורים היו בהתחלה בשוק כשסיפרתי להם שהחלטתי לעלות לישראל. בינתיים, אחי הגדול התלהב מהרעיון וגם עלה לאחרונה לארץ. ההורים עדיין בהודו, מתגעגעים". תוכניות לעתיד? "בכל מקרה אני רוצה לחיות כל החיים בקיבוץ". דתי או חילוני? "עדיין לא ברור לי, העיקר קיבוץ!" ד"ר אלון גן אי כישלון למופת כפר בלום/ מוא"ז גליל עליון זו ודאי לא תהיה האסיפה האחרונה של אהרון ולנסי, שהודיע בשבוע שעבר על פרישתו מראשות המועצה האזורית גליל עליון, אבל בטוח שרב-השיח "האסיפה האחרונה", שבו ייקח חלק בשבוע הבא בפסטיבל היהודי-ישראלי "לא בשמים", כפר בלום, לצד ד"ר אלון גן, חוקר התנועה הקיבוצית, ראש החוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים ומרצה באוניברסיטת תל אביב, ענת זלצר יוצרת הקולנוע שיצרה לאחרונה את הסדרה התיעודית "קיבוץ", וישראל עוז, מחבר הספר "האסיפה האחרונה", ירעידו לא מעט מיתרים נוסטלגיים ואחרים בקרב משתתפי הפסטיבל. רב-השיח, שיתקיים בפסטיבל ביום רביעי הקרוב, יתייחס לשינויים הכואבים העוברים על הקיבוץ המתחדש. לדברי מנחה השיח, ד"ר גן, בן קיבוץ כפר מסריק, מטרת השיח תהיה לבחון את "יסודות הקיום הקיבוצי" הן דרך פרספקטיבה היסטורית המבקשת לקשר בין עבר, הווה ועתיד, ובעיקר דרך דיון על הדילמות והנושאים הנגזרים מתהליכי השינוי שעוברים על אותה תנועה, שמרטין בובר ביקש להגדירה כ"אי כישלון למופת".  אוהלים בקציעות דרום אגף המשימות ביום שישי האחרון יצאה משלחת מאגף המשימות של התק"צ לסיור לאורך הגבול המצרי, לאורך גדר הענק ההולכת ונבנית באזור. משתתפי הסיור נאלצו להיווכח שוב, כיצד הגבול, שעד לפני שנתיים התקיימו בו מסעות האופניים של בני י"ב מהתנועה הקיבוצית, הפך לכביש סגור לתנועה ולאזור שבו כף רגלם של הישראלים מנועה מלדרוך. המשלחת בחרה בהזדמנות זו לבדוק את אחד ממאהלי הענק המוקמים באזור, לא למען חיילי צה"ל או מטיילים שוחרי מדבר, כי אם לצורך הקמת מחנה מעצר בקציעות עבור אלפי פליטים שישוכנו בהם בתנאי מעצר. יואל מרשק מספר: "ללא שילוט והכוונה ורחוק מהכביש ומהעין, מצאנו מחנה עצום של אוהלים שנבנה במקום, וכנראה בקרוב יקלוט את אלפי הפליטים. לחשוב על החום הנורא, שבו אנשים ייעצרו במחנה של אוהלים, קשה להאמין שכך נוהגת מדינת ישראל". אגף המשימות מתכנן להביא למחנה המעצר מתנדבים, שיעבדו בהעסקת בני הנוער בפעילות חינוכית וספורטיבית. משב רוח רענן?

מבצע דרקון

10.5.2012

מבצע דרקון רוני מ. האס

דבי וייסליסה רוזנקרנץ לינדה קרזנר יוזמות פסטיבל הדרקון ב-18 במאי יתקיים בכנרת מירוץ סירות דרקון, הראשון מסוגו בארץ. היוזמה היא של מספר נשים יהודיות מקנדה. 600 קנדים ינחתו בארץ כדי להשתתף במירוץ והם יתחרו ב-500 ישראלים שנרשמו לתחרות בקיבוץ מעגן ניכרת התרגשות לקראת פסטיבל סירות הדרקון, שיתקיים בסוף השבוע של ה-18 במאי, שאליו יגיעו מאות חותרי סירות דרקון מהארץ ומקנדה, שיתחרו בפסטיבל ראשון מסוגו בארץ. לפני שנתיים וחצי התייצבו שלוש נשים קנדיות והעלו את רעיון הפסטיבל בפני דורון ביכלר, מנכ"ל כפר הנופש מעגן עדן. "הן סיפרו לי על הפסטיבל שהן רוצות לקיים כאן אצלנו, דיברו על סדר גודל של 1,500 איש. הכול היה נשמע מאוד רחוק ודמיוני, אבל אני אמרתי להן שאני מוכן להרים את הכפפה. עברו שנתיים והנה זה יוצא לפועל. סגרתי את כל הכפר לטובת הפסטיבל, ההתרגשות מאוד גדולה, ומעבר לכסף - בזכות הפסטיבל, המון תיירים יגיעו לישראל וימלאו את כל אזור הצפון". מירוץ סירות דרקון הוא ספורט סיני מסורתי, אשר פרץ לתודעת הקנדים לפני כשש שנים. מדובר בסירות קאנו מעוצבות בצורת דרקון, שכל אחת מהן משיטים 22 חותרים בהנהגתו של "סקיפר" הניצב בירכתי הסירה ומתופף היושב בקדמת הסירה ומכתיב את קצב החתירה. בשנים האחרונות נערכות תחרויות סירות דרקון ברחבי העולם. קנדה הפכה להיות אכסניה למטרות שונות בתחום, לאחר שהנושא התפתח בה לממדי ענק. התחרות מביאה אליה קבוצות שייכות שונות; אחת מהן של נשים חולות סרטן השד ושל נשים שהחלימו מסרטן השד, וממשיכות לפעול למען העלאת המודעות ופיתוח הרפואה בתחום סרטן השד בעולם כולו. מספר נשים קנדיות, בהן מספר נשים יהודיות מאוטווה, התוודעו לתחרות בארצן, לקחו בה חלק ואחרי ש"התמכרו" לעניין שאלו את עצמן, אם ניתן לקחת את חוויית האקסטרים הצבעונית הזו ולמנף אותה למען ארץ הקודש. "בגלל שהקהילה היהודית בקנדה מחוברת מאוד לעשייה למען צפון הארץ, היה לנו חשוב שהתחרות תתקיים בכנרת. התחלנו לחבר אלינו פעילים נוספים שהסכימו להתנדב ולהפוך את הפנטזיה הזו למציאות, חלקם מקצוענים בתחום, חלקם בעלי הון, חלקם פשוט יהודים טובים שמוכנים תמיד לתת יד כשמדובר בישראל", סיפרה דבי הלטון וייס, מיוזמות האירוע. הנשים יצרו קשר עם שותפות 2000 בארץ ועם מגבית קנדה, שהחליטו לסייע במבצע. הן הגיעו בחודש נובמבר עם מומחים קנדיים לבדוק את תנאי השטח. "הצלחנו לגייס 600 קנדים שיגיעו להשתתף במירוץ, התרמנו שש סירות דרקון שיוכנסו השבוע לכנרת. מעבר לכול אנחנו מאושרות מהעובדה שהצלחנו לגרום ל-600 קנדים לעלות על מטוס ולהגיע לישראל, רובם לא היו מגיעים לכאן לעולם בדרך אחרת". אחת מאותן נשים שיגיעו להתחרות היא שילה נידהאם Shelagh Needha)]), חולת סרטן השד, מאוטווה, קנדה. "ב-1998 אובחנתי כחולה בסרטן השד. כשנה לאחר מכן הצטרפתי ל- Busting Out Ottawa (תחרות סירות דרקון באוטווה). להפתעתי הרבה, היה אור בקצה המנהרה -אור בצורה של סירת דרקון. מאז לא הבטתי שוב לאחור. אני בעלת קשר עמוק לישראל, מאחר שבשנת 1967, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, הוצבתי בתל אביב מטעם משרד החוץ הבריטי. השנתיים שבהן גרתי בישראל היו מהמאושרות בחיי. הכרתי חברים רבים וטיילתי בארץ לאורכה ולרוחבה, הקמתי אוהל על חוף הכנרת והתעוררתי בבוקר מניקוריהם של תרנגולי בר ליד שק השינה שלי, שחיתי במים הקרירים בזמן שדייגים זרקו את רשתם למים והשמש זרחה. כעבור שנים ועוד מספר הצבות במסגרת משרד החוץ הבריטי, התחתנתי עם גבר קנדי וב-2007 חזרתי לישראל עם בעלי. הוא התאהב בארץ ובאנשיה בדיוק כמוני, אך מעולם לא דמיינתי שחמש שנים מאוחר יותר אחתור בסירת דרקון בכנרת. אני מרגישה שסגרתי מעגל – מישראל לקנדה ושוב לישראל, אך הפעם אני מביאה איתי את חברותיי לקבוצה. (נשים קנדיות חולות סרטן השד). זה יהיה אירוע בלתי נשכח עבורי, ואני גאה לחתור לצד מחלימות סרטן השד מקנדה". למירוץ שיתקיים בכנרת נרשמו 500 משתתפים ישראלים. קיבוץ מעגן נבחר על ידי הקנדיות להוות את בסיס ההפעלה של המיזם. בין השאר, יפעיל כפר הנופש "כפר אתלטי" קטן, שבו ישהו המשתתפים הקנדים והישראלים משך יומיים של לוח זמנים עמוס וצפוף. משפחות שירצו לבוא ולחזות בתחרות סירות הדרקון, יוכלו להיכנס למתחם הפסטיבל בעלות מסובסדת (5 ₪ לילד 15 ₪ למבוגר). "אחת המטרות שלנו היא שהמשתתפים שיגיעו מקנדה יזכו לא רק להכיר את ישראל, כי אם גם את הישראלים. לתחושתנו זהו ערך מוסף מאוד משמעותי בכל הפסטיבל הזה". הפסטיבל מתקיים ללא מטרות רווח, וכל ההכנסות יוגשו כתרומה לשתי עמותות ישראליות הפועלות למען ילדים ונוער בסיכון: עמותת "פותחים עתיד", המסייעת ל-7,000 בני נוער יהודים וערבים בנגב ובגליל ועמותת "נטע" - המכשירה ילדי תיכון כטכנאי מחשבים. למשלוח תרומות - מגבית קנדה לידי: אדי שוובל ת.ד. 7280 ירושלים 91072.

על הדשא - 3 למאי 2012

3.5.2012   ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ. האס יום הולדת משותףאשדות יעקב פעם, לפני הפילוג, התחנכו בני אשדות יעקב יחדיו, אחר כך זרמו הרבה מים בכנרת, הם התפנו יחד מהקיבוץ בשל מוראות מלחמת השחרור, ובהמשך התפלגו ונפרדו דרכיהם לאשדות יעקב א' וב'. 70 שנה אחרי, מחזור 1942 נפגש לחגוג יום הולדת משותף, והם עשו את זה הכי טוב שהם יודעים בזמר ובשיר. הרבה אחווה נצפתה בקרב האשדותיים. גאווה משפחתית בפריפריה מכללת תל חי / מוא"ז גליל עליון / גאים בגליל ביום חמישי הבא, 10.5, ל"ג בעומר, יתקיים במכללת תל חי כנס בוער במיוחד בנושא "המשפחה הגאה בפריפריה". הכנס יוצא לפועל בזכות שיתוף פעולה של החוג לעבודה סוציאלית ודיקן הסטודנטים במכללה הצפונית, עם המועצה האזורית הגליל העליון, מרכז חוש"ן - לחינוך והסברה של קהילת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים), "גאווה בגליל" - סניף הלהט"ב הצפוני והשירות הפסיכו-סוציאלי של אגודת הלהט"ב. "בכנס, שאליו יכולים להירשם אנשי מקצוע כמו גם הקהל הרחב, יתקיימו הרצאות על המשפחה הגאה בעידן הפוסט-מודרני, נדבר על סוגיות שעולות בחדר הטיפולים בהקשר לחיים במשפחה הגאה, ונקיים סדנאות בנושאים מגוונים כגון: דת ונטייה מינית - המורכבות של גיבוש נטייה להט"בית במגזר הדתי, סוגיות משפטיות בהקמת משפחה גאה, אתגרים וקשיים של מערכת החינוך בהתמודדותה עם המשפחה הגאה ועוד", מספרת עדי בר דוד, עובדת סוציאלית הפועלת בשירות הפסיכו-סוציאלי של אגודת הלהט"ב וממארגנות הכנס. לקבלת פרטים ולהרשמה (השתתפות ללא תשלום) - kenes.telhai@gmail.com  בול רכבת העמק בול רכבת העמק מוא"ז עמק יזרעאל ביום שלישי האחרון פקדו את אתר המבקרים רכבת העמק בכפר יהושע, מאות ילדי כיתות ה'-ו' משמונה בתי ספר של המועצה האזורית עמק יזרעאל, לטובת השקת הבול החדש "רכבת העמק", שעוצב על ידי רונן גולדברג וטוביה קורץ, והונפק בדצמבר האחרון על ידי השירות הבולאי. הילדים, שהשתתפו בשבועות האחרונים בתחרות לעיצוב הבולים כחלק ממיזם חינוכי-ערכי, צפו בגזירת הסרט מעל העתק מוגדל של הבול המקורי, שבו מופיע ציור של רכבת העמק המיתולוגית, ובתחתיתו מתנוסס אתר המבקרים שנחנך בשנת 2008 בתחנת הרכבת הישנה, בכפר יהושע. מתוך מאות עיצובים עלו לגמר 24, שלושה מכל בית ספר, אשר זכו להגדלות שהתנוססו ברחבי האתר, והוסיפו הרבה ססגוניות וצבע לאירוע. בנוסף, נכנסו הבולים הזוכים לגיליונות בולים, שיצאו במיוחד לרגל אירוע ההשקה והפכו לחלק מגיליון בולים רשמי של השירות הבולאי, כשכל ילד זכה במעטפה שעליה מתנוסס הבול החדש. ומתי תחזור התחנה לפעול מחדש אתם שואלים? מבטיחים לנו שב-2015 ייפתח תוואי רכבת העמק המחודש, שיסתיים, בינתיים, בבית שאן. בתקווה שזו לא תחנה סופית. מה נביא לה מתנהמשמר לילדים  הספרייה הלאומית למדינת ישראל העלתה לרשת מתנת יום הולדת וירטואלית וייחודית לכבוד יום העצמאות ה-64 למדינה. הם הסירו את האבק, סרקו ופרסמו באתר הספריה, 16 עיתוני ילדים עבריים, מלפני קום המדינה ומן השנים הראשונות שלה, מארץ-ישראל ומחוץ-לארץ. העיתונים מצליחים להציג ולחלקנו - להזכיר, באופן בלתי-אמצעי את תרבות הילדים העברית של אותם ימים. בין עיתוני הילדים הועלו הארץ שלנו, דבר- המוסף לילדים, דבר לילדים וכמובן- משמר לילדים, שכל גליונותיו משנת תש"ח הועלו לאתר בעזרת שיתוף פעולה עם יד יערי, בעל הזכויות על משמר לילדים. מנחם מראיין את עלי קדם כוכב אמת עלי קדם, מנהל השיווק של "מעגן עדן" בקיבוץ מעגן ומכותבי ה"זמן הירוק", נצפה ביום שני שעבר, בתוכניתו של מנחם הורוביץ "שווה בדיקה", מלווה בהורוביץ ובצוות התוכנית הכלכלית של ערוץ 2 , לרגל התפעלותו של הורוביץ מעליית מפלס הכנרת, ועמה שובה של התיירות לסובב כנרת ולעמק הירדן. לצפייה בתוצאות המפגש:http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast-worth-checking/Article-4bce1ee778bc631018.htm להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

על הדשא - חג החירות 29 למרץ 2012

29.3.2012 ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ. האס

שער לשלום ביום שישי האחרון הגיעו לקיבוץ מצר קבוצת הכדורגל של ילדי כיתות ה'-ו' מברעם-סאסא וקבוצת הכדורגל של ילדי ה'-ו' מיריחו. ילדי מצר, ברעם, סאסא ויריחו שיתפו פעולה באימון משותף בהנחיית המאמנים היהודים והערבים; כל זאת במסגרת המיזם "הכר את השכן" מטעם מפעלות חינוך וחברה של הפועל תל אביב. בתקווה שכולם הרגישו במגרש הביתי.

חיילים בליל הסדר. צילום מתוך האתר של האגודה למען החייל אחווה לבודדים מעגן/האגודה למען החייל בעשר השנים האחרונות נהנים חיילים בודדים בצה"ל ממחווה חגיגית במיוחד לכבוד ליל הסדר: חניתא אטיאס-קידר, ממעגן, תבלה גם השנה את ליל הסדר עם כ-400 חיילים בודדים, בבית החייל בגבעת אולגה. קידר, מוותיקות קיבוץ מעגן, זכתה לכינוי "האימא של החיילים", כשאחת ממשימותיה בשנים האחרונות היא לתת לאותם חיילים ש"יצאו את יציאת מצרים" האישית שלהם ועלו לבד לישראל, ליהנות מחג פסח ידידותי במיוחד ומלא אחווה. קידר עובדת בהתנדבות כראש דסק אירופה באגודה למען החייל, ועוסקת בגיוס כספים בקרב יהודי צרפת ובראשם ארגון, A.B.S.I. FRANCE בראשות ד"ר ג'יל טייב. על הצלחותיה בגיוס התורמים היא זוכה להערכה רבה, וקירות ביתה מלאים בתעודות הוקרה של מפקדים ושל שרי ביטחון לדורותיהם. את ליל הסדר ההמוני ינהל כמדי שנה רב צבאי, ותיקח בו חלק ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי, וקצינים בכירים נוספים. אגב, את הגפילטע-פיש מעדיפה אטיאס-קידר בנוסח המרוקאי, אבל, היא מעידה: "העיקר זה להיות עם החיילים הבודדים ולתת להם הרגשה של משפחה ובית". לאירוח חיילים בודדים בליל הסדר ניתן להתקשר לאגודה למען החייל,037375200.

צילום נועה בן צבי ששת המופלאים מהחווה הסינית גונן/חמדיה/עמיעד באיחור של כמעט 40 שנה חילק צה"ל תעודות הערכה לשישה אנשי חטיבת השריון 217, שהשתתפו בקרב בחווה הסינית, במלחמת יום הכיפורים, על כך שסיכנו את חייהם ונכנסו לשטח מוכה אש לחלץ פצועים מכוחות הצנחנים. גם גורי ששון השתתף באירוע שהתקיים בבאר שבע בפיקוד דרום. ששון, סא"ל במיל', היום אב וסב, מכנה אותם "ששת המופלאים". הוא חש כי הוא חב להם את חייו, שכן לולא עיקשותם ואומץ ליבם, כמעט כנגד כל הסיכויים, הוא לא היה היום איתנו. החבורה - בתוכם עוזי בן-צבי מקיבוץ עמיעד, שאול לוי מקיבוץ גונן, איתמר ברי"ל ומנחם רביד מקיבוץ חמדיה וחברם ידידיה פינסקי, בהנחייתו של מפקדם סגן יקי חץ - נכנסה שלוש פעמים עד שהצליחה לחלץ את ששון. "...לאחר שנדמה היה כי כל הפצועים חולצו... תחת חיפוי ארטילרי, יצא כוח החילוץ לשטח מוכה האש, כדי למצוא את הפצוע ולחלצו. בתחילה לא אותר הלוחם הפצוע, אולם הכוח, תוך גילוי דבקות ראויה לציון במשימה, חזר על ניסיונות החילוץ עד אשר נמצא הפצוע. הפצוע, שמצבו הוגדר קשה, הועלה על הנגמ"ש ופונה לקבלת טיפול ובכך ניצלו חייו". (מתוך תעודת ההערכה שניתנה לכוח, חתומה על ידי מפקד פיקוד דרום, אלוף טל רוסו). האלוף רוסו, שחילק את תעודות ההוקרה, הזכיר בצער את הסבך הבירוקרטי שעיכב שנים רבות את רגע ההוקרה, וציין כי היה לו ברור מרגע שהגיע הסיפור לידיו, כי הצוות ראוי להוקרה על פועלו. ומה אומרים המופלאים? "העיקר שגנבנו למלאך המוות חייל אחד". כתבה בנושא תשודר ביום שישי הקרוב בשעה 20:00 ערוץ 1.

צילום: אייל הצפון הרפתנים מו... חים ועידת הגליל / עמיר / עין המפרץ בוועידת הגליל השישית, שהתקיימה לפני שבוע בנהריה, התמודד שר התמ"ת, שלום שמחון, עם אנשי גליל מאוכזבים במיוחד. קבוצת רפתנים גליליים, בתוכם רפתני קיבוץ עמיר, עין המפרץ ומושב בית הלל, המתינו לשר שיעלה לשאת את דבריו. או אז קמו ממקומם, וכשהם עוטים את חולצות המאבק "העם החליט חלב ישראלי", הניפו שלטים וקראו כנגד המהלכים שמוביל השר, באופן שיוביל, לדבריהם, לסגור 400 רפתות בפריפריה. כזכור, השר שמחון יזם את הקמת ועדת קדמי, בעקבות המחאה בקיץ, במטרה לבחון דרכים להוזלת מוצרי החלב בשוק. הוועדה המליצה להוריד את המחיר שמשולם לרפתנים על כל ליטר חלב ולפתוח את המשק הישראלי לייבוא של מוצרי חלב מחו''ל. רוני ליטבק, מנהל הרפת בקיבוץ עמיר, שהשתתף במחאה אמר: "לא ייתכן, ששר הפועל כל העת לסגירת מאות רפתות בגליל ובנגב, באמצעות ועדת קדמי, ישתתף בוועידה כזו הבאה לקדם את הגליל ואת הנגב. למרות שכבר ידוע לממשלה ולציבור, כי האשמות בעליית מחירי מוצרי החלב הן המחלבות הגדולות ורשתות השיווק, המרוויחות בפערי התיווך, ולמרות שהמחיר לליטר חלב לרפתנים לא השתנה כבר שנים, ממשיך השר שמחון לפעול לסגירת רפתות ולחיסול ענף הרפת בפריפריה. אני מזכיר לכולם, כי רפתות אינן קיימות במרכז הארץ, ולמרות הצהרותיו של שר התמ"ת, עיקר פרנסתנו אינו בתעשיות גדולות אלא בחקלאות". הרפתנים הוצאו על ידי הסדרנים מחוץ לאולם, אך הבטיחו להמשיך במאבקם הצודק.

צילום ענבל ברוורמן