על הדשא - שמחת תורה

על הדשא - שמחת תורה רוני מ. האס

לומדים ובונים את עצמם נאות סמדר בנאות סמדר, שבליבה מתנוסס מרכז האומנויות הססגוני, שמגדלו הצבעוני בולט למרחוק על רקע הנוף המדברי, החליטו לפני כשנה כי הם רוצים להמשיך בבנייה האקולוגית ובו זמנית להזמין אנשים צעירים מכל הארץ ללמוד ולחוות ביחד, לא רק בנייה אקולוגית, כי אם גם את עצמם. אירוע כזה מתרחש בסמינר שאורכו חודשיים והוא ממשיך ומתגלגל לפרקי זמן דומים לאורך השנה כולה במדרשה החינוכית בנאות סמדר. המחזור הבא שיתחיל ב-7 בנובמבר, ימשיך בשיפוץ אקולוגי של מתחם המגורים במדרשה. במדרשה מתרחשים גם סמינרים קצרים יותר שהפרויקט המעשי שלהם מתקיים במרכז לאומנויות בו אגב מתקיימים סיורים מודרכים בתאום מראש, מדי יום. מספרת ישראלה, מנהלת הסמינרים: "סמינר לימוד עצמי ובניה אקולוגית הוא הזדמנות לעשות פסק זמן בתוך החיים ולהתבונן, בלי שיפוט או חתירה מיידית לתשובה, על מה שחי בתוכי, על הדברים שמניעים אותי מתחת לפני השטח, על מה שאני לוקח איתי לכל מקום אליו אני הולך ובו זמנית ללמוד באופן מעשי בנייה אקולוגית. הסמינר מתרחש כחלק מחיי הקהילה בנאות סמדר. מלווה אותו צוות של שלושה מאנשי המקום כשבנוסף לעבודת הבניה מצטרפים חברי הקבוצה במהלך השבוע גם לעשיות המגוונות בנאות סמדר וכן לכל הפגישות ולארוחות בחדר האוכל. במקביל מתקיימות שיחות משותפות, הליכות שקטות במדבר ונגיעות בתחומים נוספים כמו קשב לגוף, עבודה משותפת עם קול ועוד. הסמינר מיועד בעיקר לאנשים בגילאים 23-35 ואינו עולה כסף. לפרטים נוספים ישראלה - 054-9798898, 08-6358290. וכן באתר של נאות סמדר.

צילום: דוד עינב פעמון הזמן תל יוסף ביום שישי שעבר, א' חול המועד, חגגו בקיבוץ תל יוסף 90 שנה להיווסדו. חבר הקיבוץ שמעון שדה, 65, הנוהג לתת עטו בשירה מקומית, בחר להנציח את חגיגות קיבוצו בשיר המהדהד את הזמן שחלף. הפעמון הוא צלצל להם את הזמן צלצל להם את החיים קרא לאסיפה צלצל לפרידה צלצל ליום פקודה; הפעמון צלצל להם את הזמן צלצל להם את החיים. הדך נודד בעמק מגלבוע עד תבור לצלצולך אנחנו פקודה שב לך היום במשכנך ותן צלצול אחרון של פרידה צלצול של תקווה צלצול של תקופה שהייתה. הפעמון - הוא צלצל להם את הזמן צלצל להם את החיים; צלצל לנו את המשך הדרך תן לנו צלצול של אור ותקווה גם לדור הבא

עדי בונה חנות צבעון עדי וינבר, 41, צבעון, מעצבת אופנה, עברה לפני שמונה שנים, עם בעלה יורם ועם בתם הקטנה, ממרכז הארץ לקיבוץ צבעון. מאז כבר מונה המשפחה ארבעה ילדים, והם חולשים על חברת האופנה "Dreadlocks" (=רסטות באנגלית), שרקמו מהחוט הראשון - "הכול התחיל מהרסטות של יורם שהיו מעוטרות בסרט צבעוני. הסרט ספג הרבה מחמאות. הייתי אז סטודנטית בשנקר והחלטתי לייצר סרטים בסגנון דומה. מסתבר שזה היה הדבר הנכון בזמן הנכון, והסרט הפך לגימיק היסטרי ששווק בכל רחבי הארץ". מאז ועד היום הם הקימו ומפעילים יחדיו רשת של חנויות הלבשה, המונה חמישה סניפים, הפזורים ברחבי הארץ; האחרון שבהם, נפתח החודש בקריון, קריית ביאליק. כחברי צבעון, המפורסם בהתמחות חבריו בתחום האקולוגי, הם לא יכלו שלא לתת נגיעה של חומרים טבעיים בחנות: הדלפק בנוי מבוץ, בעבודות הנגרות נעשה שימוש בעץ אקליפטוס מלא, ואפילו שקיות הבגדים עשויות נייר. " בבנייה של הסניפים מסייעים בידינו בעלי מלאכה, שכמעט כולם נודדים איתנו מהגליל ברחבי הארץ", אומר יורם, שמנצח על ההתרחבות. גם הבגדים עשויים ברוח של טבע נוחים, מחמיאים, צבעוניים, עם הדפסים ייחודיים, מותאמים לקשת גילים ומגזרים מגוונים. את הסוכה בבית הם בנו תחת סוכת הגפנים שלהם בחצר". הסוכה שוכנת קבע בחצר, ולנו נשאר רק לעצב אותה..." יחד עם הילדים הם הכינו קישוטים, כשהרצפה רופדה במחצלות ובמזרנים לישיבה. כל כך טבעי שהיה יפה ונוח.

מסיק זיתים אחווה מעבר לקווים מטעי זיתים מעבר לקו הירוק חמישה חברי קיבוצים פתחו את עונת מסיק הזיתים בכפר דיר אל חטב, ליד ההתנחלות אלון מורה, כשאבטחו יחד עם חיילי צה"ל את המוסקים הפלסטינים. בשנים האחרונות מצטרפים בעונת המסיק ישראלים-יהודים מרחבי הארץ, בפרט בסופי שבוע, אל החקלאים הפלסטינים שמעבר לקו הירוק, מתוך מטרה להוות חיץ בפני קיצונים מההתנחלויות, המעוניינים לפגוע ולחבל בעצי הזית ובחקלאים הפלסטינים, וגשר אל חיילי צה"ל. "כשאנחנו באים לשטח, החקלאים הפלסטינים מרגישים ביטחון ואמון. אנחנו תמיד דואגים שיבוא גם הצבא. אנחנו רואים שמשנה לשנה חוזר האמון של הפלסטינים בחיילי צה"ל, כשהם רואים שאכן צה"ל רואה חשיבות בשמירה מפני התנכלויות לחקלאים המקומיים וליבוליהם. לדוגמה, הצבא לא חיכה שיזעיקו אותו כמו בעבר, אלא הגיע לשטח מבעוד מועד, מתוך מטרה למנוע מראש התפתחות בעיות". יונים עם עלה של זית. המעוניינים לתת יד, ניתן ליצור קשר דרך אגף המשימות: 036925398.

שיך סאלם נותן שיעור לנוער על בדוים, צבא ומדינה כוכבת אמת חברי קיבוצים מהאזור, עוברי אורח ובדואים מרהט השכנה, פקדו את אוהלה של אלישבע לוקס-נחושתן, אשר בחרה לענות את נפשה במהלך יום כיפור באוהל, שהקימה בצומת בית קמה למען שחרורו של גלעד שליט. לוקס-נחושתן זכתה לביקוש של שיח' סאלם, מוחה ותיק למען גלעד.

על הדשא - צו פיוס

11.10.2011                                                              daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות

על הדשא - צו פיוס רוני מ.האס

גן שמואל נשים מדברות על שנת שירות  750 שנת-שירותניקים התקבצו לאירוע פתיחת שנה, שהתקיים בגן שמואל, ובו הקשיבו לדוברות שונות, בהן ציפי לבני שדיברה על הצורך בפוליטיקה נקייה; סיגל שחר, פלמחים, שסיפרה על מורכבות החיים בקומונה מנקודת מבט אקדמית; ונעמה אהרונוביץ, קרימינולוגית העובדת עם נוער עבריין, על תרומת הש"ש בעבודתם עם בני נוער בסיכון. לייק פמיניסטי לאגף המשימות.

נקמה (באדיבות דוגרינט – עיתון אינטרנט קהילתי בגליל) לִפְעָמִים מִתְחַשֵּׁק לִי לְהַזְמִין לְדוּ-קְרָב אֶת הָאִישׁ שֶׁרָצַח אֶת אָבִי וְהָרַס אֶת בֵּיתִי וְשִׁלֵּחַ אוֹתִי עֵירֹם וְעֶרְיָה לְכָל הָרוּחוֹת שֶׁל עוֹלַם הַבְּרִיּוֹת הַצַּר.שֶׁאִם יַהַרְגֵנִי וּמָצָאתִי מְנוּחָה נְכוֹנָה וְאִם אֲחַסְּלֵהוּ מָצָאתִי נְקָמָה. אֲבָל…אִם יִתְגַּלֶּה לִי בְּמַּהֲלָךְ הַדּוּ-קְרָב שֶׁיֵּשׁ לִירִיבִי אִמָּא שֶׁמַּמְתִּינָה לוֹ אוֹ אַבָּא שֶׁמַּנִּיחַ אֶת כַּף יְמִינוֹ עַל כִּבְרַת הַלֵּב בְּחָזֵהוּ בְּכָל פַּעַם שֶׁהַבֵּן שֶׁלּוֹ מְאַחֵר אֲפִלּוּ רֶבַע שָׁעָה מֵעֵבֶר לְמוֹעֵד שׁוּבוֹ –אוֹ אָז לֹא אֲהַרְגֵהוּ אִם הִכְנַעְתִּי אוֹתוֹ. זֹאת וְעוֹד…לֹא אֲחַסְּלֵהוּ אִם יִתְבָּרֵר לִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחִים וַאֲחָיוֹת שֶׁנּוֹטִים לוֹ אַהֲבָה וּמִתְגַּעְגְּעִים עָלָיו בְּלִי הֶרֶף;אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה הַשָּׂשָׂה לִקְרָאתוֹ וִילָדִים שֶׁאֵינָם אוֹהֲבִים כְּשֶׁהוּא נֶעֱדָר וּשְׂמֵחִים בַּמַּתָּנוֹת שֶׁלּוֹ אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְדִידִים וּקְרוֹבִים שְׁכֵנִים וּמַכָּרִים חֲבֵרִים לְתָא-הַמַּעֲצָר שֻׁתָּפִים לַחֶדֶר בְּבֵית-הַחוֹלִים רֵעִים לְסַפְסַל-הַלִּמּוּדִים -שֶׁמִּתְעַנְיְנִים בְּמַעֲשָׂיו וּמַקְפִּידִים לוֹמַר לוֹ שָׁלוֹם. אֲבָל אִם יִהְיֶה עֲרִירִי כְּרוּת עֵץ-מִשְׁפָּחָה שֶׁאֵין לוֹ לֹא אִמָּא וְלֹא אַבָּא לֹא אַחִים וְלֹא אֲחָיוֹת לֹא אִשָּׁה וְלֹא יְלָדִים בְּלִי חֲבֵרִים וּקְרוֹבִים וּשְׁכֵנִים בְּלִי מַכָּרִים בְּלִי רֵעַ אוֹ עָמִית, בְּלִי יָדִיד לִרְפוּאָה…לֹא אוֹסִיף לִמְצוּקַת עֲרִירוּתוֹ לֹא יִסּוּרֵי גְוִיעָה וְלֹא עֶצֶב כִּלָּיוֹן.רַק בָּזֹאת אֶסְתַּפֵּק:אַעֲלִים עַיִן מִמֶּנּוּ כְּשֶׁאֶתָּקֵל בּוֹ בָּרְחוֹב וַאֲשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמִי שֶׁהִתְעַלְּמוּת,בִּפְנֵי עַצְמָהּ, גַּם הִיא סוּג שֶׁל נְקָמָה. שירו של המשורר הערבי-ישראלי טאהא מוחמד עלי (תרגום-ששון סומך), שנפטר ביום ראשון השבוע. יום למחרת פטירתו שרפו קיצוניים יהודים את המסגד ביישוב הבדואי הגלילי, טובא-זנגריה. כמה רלוונטית שירתו ההומאנית לסוגיית ה"תג מחיר".

בשביל השכנים כפר הנשיא/ טובא זנגריה אורה המר, 54, כפר הנשיא, פגשה את עלי זנגריה, טובא זנגריה, יום לפני המפגש שהתקיים ביוזמת "ברית חושך לגרש" ומנהיגי טובא זנגריה, ליד המסגד שנשרף בכפר. בשנים האחרונות עסוקים המר ועלי ועוד חברים מכפר הנשיא ומטובא זנגריה, השוכנת ממש מעבר לגדר המערכת של הקיבוץ, בהפעלת עמותת "בשביל אל ג'יראן" (בשביל השכנים), עמותה שנועדה לקירוב לבבות בין השכנים". "התחלנו ב-2008 כשהקיבוץ חגג 60", מספרת המר. "קבוצת חברים הרגישה צורך לציין גם 60 שנות שכנות עם טובא זנגריה. בין שאר הרעיונות עלתה האפשרות להקים משהו פיזי משותף שיהווה בסיס להמשך פעילות משותפת. בסופו של דבר, החלטנו לבנות טיילת משותפת מכפר הנשיא דרך טובא זנגריה ועד ראש פינה". את הכסף לטיילת עדיין לא הצליחו לגייס, אבל פעילויות אחרות כן יצאו לפועל. "נטענו חורשה בין טובא זנגריה לכפר הנשיא, משפחות משני היישובים נטעו אותה במשותף, ומאז מתקיימות שם פעילויות משותפות, בעיקר של גני הילדים. להמר חשוב לציין, שגם טרם הקמת העמותה, במשך כל השנים התקיימו פעילויות משותפות בין היישובים השכנים, בעיקר קייטנות וחוגים משותפים. בשבוע שעבר, לאחר השריפה, התכנסו חברי העמותה לראות איך ניתן לתמוך ולעזור בעקבות השריפה, והבקשה היחידה שהעלו החברים מהכפר הייתה: בואו לכפר, תראו נוכחות ואכפתיות. טוב שכן קרוב.

מנציחים באהבת הכדור מ.א. עמק יזרעאל/ גבת אסף פוקס ז"ל, בן קיבוץ גבת, היה לוחם בצנחנים כשנהרג בשנת 2003, במהלך קרב עם מחבלים בכפר ליד טול כרם, והוא בן 21 . משפחתו וחבריו ביקשו להנציח את זכרו ובחרו לעשות זאת באמצעות הקמת ליגת קט-רגל על שמו של אסף, שאהב מאוד כדורגל. הליגה מתקיימת זו השנה השביעית ברחבי המועצה האזורית עמק יזרעאל, ובה השתתפו השנה תשע קבוצות, כשאל משחק הגמר שהתקיים במגרש הכדורגל בנהלל, העפילו הקבוצה של הרדוף אל מול קבוצת שמשית, שזכתה במקום הראשון. בסיום המשחק התקיים טקס קצר, בהשתתפות משפחת פוקס וסגן ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, עידו דורי, והוענקו גביעים למנצחים. הטורניר אורגן על ידי עודד נאור מדברת, תומר מורן מתמרת ואלעד שניידר מהסוללים שסיפר, "אסף היה חבר של אח שלי. הטורניר על שמו החל כיוזמה של חובבים, והיום הוא מתנהל בצורה מאוד מקצועית, בסיוע של המועצה וגורמים אחרים. הקבוצות מיישובי המועצה מאורגנות וסוחפות אחריהן קהל רב למשחקים. יש אווירה מצוינת לאורך כל הטורניר, והשיא היה בשבת, במשחק הגמר, שהיה מצוין".

כוכבי אמת: קרן IDB החליטה לשעשע את ילדי הפריפריה הצפונית במהלך חופשת הסוכות, ותרמה לתיאטרון "מראה" הגליליפסטיבל הצגות ילדים, שיתקיים במהלך חופשת הסוכות בעלויות סמליות בלבד.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

סרטוני קיבוצים

אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל

עד המיסק האחרון

רוני האס צלחה את כל הדרך לנצרת וגילתה את מיסק - מסעדה קוסמופוליטית שמאגדת בתוכה בליל של שפות וטעמים שלא יורדים מהשפתיים

 שלח לחבר  הדפס  

רוני מ. האס | 22/09/2011

D.N.A

מיסק היא מסעדה קוסמופוליטית. צעירים וצעירות יפים, מודרניים, מנומסים, בליל שפות מתנגן בשקט סביב השולחנות - ערבית, עברית ואנגלית. המוזיקה גם היא מתנגנת בשלל שפות ותרבויות. יש במקום חדר נפרד ל-D.j ומערכות שמע מושקעות, אפילו במטבח ובשירותים יש רמקולים ובערבי שישי מזמינים מוזיקאי שמנעים את האווירה.

מנה מנצחת

המנה האחרונה 'קינוח מיסק' (30 ₪) הייתה נבחרת כמנה המנצחת אלמלא האספרסו היה כל כך חזק ומנוגד באמירה שלו לכוס בה הוגש, גימיק היסטרי - כוס אכילה העשויה מוופל של גלידה מצופה שוקולד. מדובר באספרסו חזק במיוחד שהוגש לא פחות ולא יותר בכוסות מאכל, דמויות וופל גלידה שצופה מבפנים בציפוי שוקולד. אתגר שהצליח לסבך אותנו כשלא התאפקנו והתחלנו לנגוס בכוס טרם נגמר הקפה. זכרו שקודם כל יש לסיים את כל הקפה בכוס או שבעצם, להפך? המגוון והצבעוניות שבמנה - שתי כוסות אספרסו חזקות בגביעי גלידה, שני כדורי גלידה בתוך גביעים דומים, פאי שוקולד ואגוזים ותלולית קצפת ורודה וחלומית הלכו בד בבד עם מינון וגיוון מדויקים וטעם משובח.

אוסובוקו (119 ₪) מהביל שהוגש בקדירה קרמית אישית בתוכה התגלה נתח טלה שבושל בישול איטי לצד התוספת המצוינת שבחרנו - עדשים, מבושלים ברוטב סמיך עם גזר, בצל וצנוברים, היה יכול לזכות בתואר המנה המנצחת בזכות המרקם הרך וההומוגני אבל הוא לא הצליח לעורר בנו את סעיף המקוריות.

למקום הראשון שלנו הגיעה מנת 'שלל פטריות' (49 ₪) אותה לא הצלחנו להפסיק לזלול - חבורת שמפיניון, פורטובלו וירדן מוקפצות במחבת, כשמעליהן פזורות חתיכות קטנות של אווז מעושן, מוגשות על פירה הבית המשובח, כשממעל מנצח הבזק פרמזן וחופן של צנוברים. זה פשוט יצא להם מעבר למילים. כל ביס מוסס את נשמתנו המתמוגגת.

האיש שלנו

הישאם (משמעות השם בערבית 'מי שנותן הרבה', נדיב), בן 25, מטופח ומלא אנרגיות, בן למשפחה מוסלמית מנצרת, הוא יזם בנשמתו. למד (כלכלה ומינהל עסקים) ועבד בחיפה כשכיר בכל מקום אפשרי, הרבה שנים עבד כמלצר, כאיש שטח של פלאפון ובבנק וכל העבודות הללו החדירו בו את ההכרה שהוא לעולם לא יהיה שכיר. "למרות שכל המשפחה שלי הם שכירים, בעמדות ניהול, אני הבנתי שהתחום שלי יהיה עסקים, אני לא פוחד לקחת סיכונים" ונראה שהוא אפילו די אוהב את זה. כשהוא מדבר העיניים הענקיות שלו כמעט ולא ממצמצות, אין ספק שהאיש חולם חלומות ברמה אקסקלוסיבית אבל יודע גם לנהל וגם לבצע. הישאם אסף סביבו צוות מנצח; כשהקים את המסעדה נעזר בארט-דירקטורית של סרטים, במטבח שלו עובד שף דרגה 5, אחיו, שמסיים לימודי משפטים ובאמתחתו עוד כמה תארים, עוזר לו בניהול העסק והברמן הוא מהשורה הראשונה. יש לו קשרים במקומות הנכונים ובעיקר הרבה אמביציה וקסם אישי. "אנחנו לא מתפשרים על טעם רגיל, כל האוכל מיוצר במטבח המסעדה וכך השם שלנו עובד מפה לאוזן. חשוב לי להיות מיוחד ולכן המסעדה שלנו היא א-לה-כרט, התפריט משתנה כל הזמן. המוטו שלי הוא שאם עסק נשאר יציב יותר משבע שנים, זה אומר שהוא בעצם בירידה. גיוון ושינוי הכרחיים בשביל שהעסק יצמח". ואולי הם גם הכרחיים לנשמתו היצירתית והססגונית, שמייצרת עוד הרבה דברים, כמו כתיבת שירים כשהוא לא עסוק ביזמויות חדשות.

היה היה

לפני כשנתיים החליט הישאם שהוא רוצה להקים מסעדה בנצרת. הענף כבר החל להתפתח, הוא ידע שהוא נכנס לתחרות והבין שאם הוא רוצה להצליח הוא חייב להיות מיוחד. בחיפושיו איתר בניין שלפני כעשר שנים שימש כמסעדה שנדמה אחרי שנה. הבעלים של הבניין, השופט הערבי הראשון בבג"צ, בחר שלא לעשות מאז שימוש בבניין. הישאם החליט לפנות אליו. בפגישה עבר סוג של חקירה נגדית, השופט רצה לתהות היטב על קנקנו אבל הקסם של הישאם פעל. השופט הסיר התנגדותו ושחרר את הבניין לעשר שנות השכרה.

עיצוב ואווירה

רק כשהדלת נסגרה מאחורינו הבנו שיצאנו עכשיו מסרט. זו בדיוק הייתה ההרגשה. הקסם התפוגג אל תוך הרחוב האפרורי ובתוכנו הדהד שעות ארוכות ניחוח של מיסק בתערובת הוליוודית של ימים אחרים. מאחורי דלת הכניסה הכבדה, קומת כניסה המעוצבת כטרקלין מימי הבריטים, כורסאות ישיבה אדומות ומדפי ספרים, שירותים מעומעמי אור וריח המיסק נישא באוויר. הגישה למסעדה עצמה במעלה המדרגות, מובילה אל חלונות זכוכית גבוהים, למעשה זהו קיר זכוכית, שמשקיף אל נוף מקומי, אשר בפרט בשעת השקיעה מייצר אווירה מנצחת. בחדר המרכזי סביב בר גדול פזורים שולחנות אוכל, עליהם פזורים נרות קטנים ומהתקרה תלויות נברשות מהודרות בסגנון אירופאי המפיקות תאורה רכה לצד ספוטים קטנים, ופרוג'קטורים צבעוניים מהמאה ה-21. בחדר נוסף בימה ולצידה פסנתר, שולחנות, כסאות מרופדים בצבעי בורדו וירוק וחדר סאונד מאובזר במיטב הציוד.

חשבון בבקשה

פתיחה - לחם הבית, כרובית בטחינה עם צנובר, קישוא ברוטב פיקנטי וחצילים בטחינה ושמן זית. (על חשבון הבית לסועדים במקום), כוס לימונענע - לימונדה סחוטה (לא במקום) עם תוספת נענע טרייה (במקום) - 12 ₪, סלט פיקנטי - עגבניות שרי בשלושה צבעים מגובים בשלושה כדורי לבנה (חריף מעט), מעוטרים על ידי צנוברים, נענע, קרוטונים ושמן זית - 42 ₪, שרימפס ים תיכוני - צלחת שרימפס (כ-12 חתיכות) עשויים במחבת ברוטב לימון, שום ויין לבן, בתוספת אורז לבן - 89  ₪, אוסובוקו - נתח טלה בתוספת לבחירה, מבושל בציר עם גזר, בצל וצנוברים - 119 ₪, שלל פטריות - פטריות שמפיניון, פורטובלו וירדן מוקפצות במחבת, בתוספת חתיכות אווז מעושן, מוגשות על פירה, מעוטרות בפרמזן וצנוברים - 49  ₪, קינוח מיסק - צלחת מגוונת ובה שתי כוסות אספרסו חזקות בגביעי גלידה, שני כדורי גלידה בתוך גביעים דומים, חתיכות פאי שוקולד ואגוזים ותלולית קצפת ורודה - 30 ₪. סה"כ - 341 ₪.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

על הדשא - לתת ולקבל

6.10.2011 Share| daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות

על הדשא - לתת ולקבל רוני מ. האס

צילום: דוד עינב בית אלפא שרשראות כאורך הגלות ילדי קיבוץ בית אלפא מתמחים בהכנת קישוטי סוכה היישר משבעת המינים - שזירת תמרים לכדי שרשראות כאורך הגלות. זה כנראה לציון השיבה לארץ ישראל מהגלות הארוכה בארץ מצרים. חג שמח!

טעם מחודש בחדר האוכל הסוללים מרכז קהילתי חדש, שנחנך בקיבוץ הסוללים, הוקם במבנה חדר האוכל הישן ששודרג ושופץ וישמש לפעילות קהילתית, חברתית ותרבותית לחברי היישוב. המבנה נמצא במרכז היישוב ונבנה כחלק מתוכנית חומש, במימון משותף של המועצה האזורית עמק יזרעאל והיישוב. מיכאל עובדיה, מזכיר יישוב הסוללים סיפר: "במרכז הקהילתי יש חללי תצוגה לתערוכות אמנים מתחלפות. כרגע מוצגות תערוכות של אמני הסוללים. פתיחת המרכז הקהילתי החזירה לחיים את חדר האוכל הישן, ואני מקווה שיהפוך שוב ללב התרבותי של היישוב". בקיבוץ הסוללים מתגוררים כיום 857 תושבים מתוכם 409 חברי אגודה. לפני כעשר שנים בוצעה ביישוב הרחבה בהיקף של 115 משפחות, כשבימים אלה נמצא הקיבוץ בעיצומה של הרחבת בנים ממשיכים, שהתחילה בעקבות שיוך דירות. יהיה מי שייהנה מהמרכז הקהילתי.

מכריזים על הקמת מדינת פריפריה מחוז אצבע הגליל מנהיגי מאהל המחאה של יישובי הגליל העליון, הממוקם בקריית שמונה, לא מתקפלים ואפילו מעלים את רף המחאה למחוזות חדשים. מנהיגי המאהל החליטו, כי לנוכח אכזבתם מהמלצות ועדת טרכטנברג ובהמשך לחוסר ההתייחסות המתמשך של גופים ציבוריים לפריפריה ולצרכיה המיוחדים, הצעד המחאתי היחיד שנותר להם הוא הכרזה על הגליל העליון כ"מדינת הפריפריה". בשבת האחרונה התבצעה חלוקת דרכונים של המדינה שזה אך קמה על אדמות מדינת ישראל הצפונית לשעבר. הדרכונים חולקו בצומת הגומא, בואך קריית שמונה, וזכו לאהדה רבה ושיתוף פעולה מקרב הציבור. לאור הביקוש הרב, מדפיסים מנהיגי המאהל דרכונים נוספים, ובכוונתם להמשיך בחלוקתם בשבועות הקרובים. כל עוד בלבב.

צילום: דוד עינב בקצב הלב בית אורן גורן רודיטי, 33, בית אורן, הוא מורה במקצועו ומתופף בנשמתו. אחרי השריפה הגדולה בכרמל הרגיש שחייבים לעשות משהו לרומם את רוח החברים. "אחרי האסון בכרמל הייתה הירתמות מדהימה של המון אנשים מכל רחבי המדינה ואפילו מהעולם, לעזור לאנשי חוף הכרמל בכלל ולאנשי בית אורן בפרט, להתאקלם מחדש ולעכל את מה שקרה. כשבוע לאחר השריפה הרגשתי שגם אני חייב לתרום מכישוריי, וערכתי ערב שירה ותופים בקיבוץ, ששיפר את מצב הרוח של החברים וכמובן גם את שלי". רודיטי מאמין גדול באימרה, "לתת זה לקבל", שאותה הוא מיישם גם בעבודתו כמורה לחינוך מיוחד בקרב בני נוער בבית חולים פסיכיאטרי. אחת התובנות שלו, שאפשר לרומם את הרוח בעזרת קצב התופים, נובעת מניסיון חייו כילד. "את מערכת התופים הראשונה שלי רכשתי בכוחות עצמי כבר בגיל עשר, ואז גם גיליתי וחוויתי את עוצמתו של התיפוף כריפוי. כאשר אחי הקטן בן השנתיים חלה במחלת הסרטן, משפחתי עברה משבר קשה, ואמי נאלצה לעבור למשך שלוש שנים יחד עם אחי לבית חולים הדסה לטיפולים כימותרפיים. התופים היוו עבורי סוג של תרפיה ודרך טובה להשכיח את הדאגה ואת מצבי הרוח". בלימודי התואר הראשון חנך בני נוער בפנימיית נוער בסיכון, וגם כאן נכנס התוף לפעולה ככלי להתחבר ולתקשר. "התיפוף היה לנו לשפה משותפת ואמצעי ליצירת אמון, חיבור, קשר והתמודדות חיובית עם הקשיים". כיום, בנוסף לעבודתו עם בני נוער בבית החולים, בחר רודיטי להרחיב את אהבתו לעוד חזיתות, והוא יוצא לתופף ולעשות שמח באירועים שונים. אם צריך, הוא גם מתנדב כמובן.

צילום: רן פרץ כוכב אמת באולם הספורט בקיבוץ דליה נשבר שיא גינס בנסיעה בחד-אופן על בקבוקי בירה במהלך כנס חד אופן הארצי. לרוכב, לוץ אישהולץ מגרמניה, ולבקבוקים שלום.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547