על הדשא 31 לאוקטובר 2013

על הדשא

רוני מ.האס, הזמן הירוק

31/10/2013

מרוץ הסוסיתא

  
בחמישי האחרון התקיימה תחרות הריצה המסורתית בין בתי הספר בעמק הירדן ובגולן, העונה לשם "מרוץ הסוסיתא", לזכרו של תום קרין ז"ל, בן עין גב, שנהרג לפני 17 שנים בדרכו למארב בלבנון. את התחרות מארגנים מדי שנה הוריו וחבריו של תום, המאמינים שאת המרוץ הזה אי אפשר להפסיק.

  

בשביל האיילה
רמות מנשה

  
הדס וייס, 38, מרמות מנשה, הקימה לפני כשנה וחצי את מועדון רוכבות האופניים "בשביל האיילה" לזכר אחותה, איילה יפרח ז"ל, שנספתה באסון השריפה בכרמל. "הרעיון נרקם בשבעה של איילה; אני רוכבת שנים, חשבתי מה הדרך הכי טובה להנציח את זכרה של אחותי, והחלטתי שהדרך הכי טובה להנציח את אחותי היא דרך שתשלב משהו חברתי, עם שמחת חיים וטיולים בטבע, ובגלל שהתחביב שלי הוא רכיבה על אופניים, החלטתי להקים מועדון לרוכבות, ומיד אחרי השבעה נרשמתי לקורס מדריכי רכיבה על אופניים." את השם "בשביל האיילה" העניקה לקבוצה האחות השנייה במשפחה, ענת, שגם חברה במועדון. "המועדון התפתח בהדרגה. בעזרת המועצה האזורית מגידו פרסמנו את פתיחת המועדון, ולמפגש הראשון הגיעו כעשר נשים. התחלנו בהקפה קטנה של הקיבוץ, ובהתחלה בקושי סיימנו אותה. היום אנחנו רוכבות בין 20 ל-30 קילומטר בכל מפגש". הן נפגשות לרכיבה כל יום שישי בבוקר. בשישי האחרון השאירו את האופניים בבית, והצטרפו כקבוצה לצעדה שהתקיימה בהרי הכרמל לזכר נספי אסון השריפה בכרמל. בנוסף, יזמה חברת הקבוצה, נירה ארנט כהן, שעובדת כמנהלת אגף החינוך ברמות מנשה, את הצטרפות ילדי הקיבוץ, כ-70 במספר, לצעדה. "כולם הגיעו בחולצות של רמות מנשה, וזה היה מאוד מחמם לב", מספרת הדס ומוסיפה, "קבוצת הרכיבה פתוחה לעוד נשים שמעוניינות לרכב. לרשותנו שלושה זוגות אופניים, שנרכשו על ידי אימי למען נשים שרוצות לרכב אך אין ברשותן אופניים מתאימים". ליצירת קשר: 0543330332.

  
העצים הנדיבים
עמק הירדן

  
חודש בלבד עבר מאז ארגנו "לקט ישראל" ו"קיבוצניקים למען החברה" סיור הכנה באזור עמק הירדן (כפי שדווח ב"הזמן הירוק", על הדשא, 25.9), ובשבת האחרונה קיימו מבצע לקט בהצלחה יתרה - 220 מבוגרים וילדים הגיעו לפרדס של קיבוץ מעגן, 80 לחווה בין הקיבוצים דגניה א' לדגניה ב', ועוד 25 קטפו במטעי קיבוץ גנוסר. התוצרת בפרדסי הקיבוצים בעמק הירדן הגיעה ל-12 טון (!), כשהצפי היה שישה טונות בלבד, והכול מתוך פרי שנותר על העצים לאחר הקטיף, שהועבר לשיפור תזונתם של אלה שאינם יכולים להרשות לעצמם - ילדים, קשישים ואחרים.
לקטיף הגיעו גם קבוצות ילדים מהקיבוצים מעגן, אלומות, שער הגולן ואשדות יעקב איחוד ומאוחד, קבוצה גדולה מאפיקים, כולל גרעין צבר שנמצא בקיבוץ, קבוצה של נוער מעין חרוד איחוד, קומונה של שינשינים מנוה איתן וגם גרעין מכפר רופין. אומר עודד אונגר, מראש הנקרה, רכז התחום מטעם התק"צ: "אנו, בקיבוצניקים למען החברה, מבקשים להודות מעומק הלב לכל המתנדבים שסייעו וקטפו, לאלה שעזרו בארגון, בפרסום ובהסעה, ובייחוד למסייעים בגיוס דור העתיד בעזרת מערכות החינוך. בהזדמנות זו נזמין את המעוניינים להתנדב לתפקיד "נאמן לקט" בקיבוצם, להצטרף אלינו ולסייע באיתור הזדמנויות לקטיף או לאיסוף עודפי מזון, ובגיוס המתנדבים לקטיף כזה".
לפרטים: 058-4841010 או בדוא"ל: leketakatz@gmail.com

  
פירות של שלום
יד מרדכי / חפץ חיים / שער הגולן

  
משה ברוקנטל, מחפץ חיים, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, היה בין משתתפי המפגש שהתקיים ביד מרדכי, שבו נפגשו 20 סוחרים מרצועת עזה עם מגדלי פירות ישראלים. במפגש שאורגן במשותף על ידי מועצת הצמחים וארגון מגדלי הפירות, ביוזמת קצין התיאום החקלאי בין ישראל לרצועת עזה, נפרדו החקלאים והסוחרים הפלסטינים מאילן אשל, שער הגולן, שסיים לאחרונה את תפקידו כמזכיר ארגון מגדלי הפירות. ברוקנטל: "המפגש עם הסוחרים מעזה מתקיים פעמיים בשנה, צריך לדעת, שהעברת הפירות לעזה מאוד מורכבת, אבל בזכות הבלעדיות המחיר משתלם - התרומה לענף הפירות מוערכת בכ-300 מיליון שקל. המצב הכלכלי בעזה קשה מאוד כרגע, חסימת המנהרות הפסיקה הגעת סחורות ממצרים, והאספקה שלנו נכון לעכשיו היא מצילת חיים". גם הסוחרים הפלסטינים הודו לאילן אשל על תרומתו, וציינו שהשלום מתחיל מלמטה. בסיום המפגש סיכמו המשתתפים לקיים יותר מפגשים שוטפים, במטרה להרחיב את הסחר במוצרי חקלאות. מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, איציק כהן, סיכם את הפגישה באומרו, ש"יצירת בסיס כלכלי איתן בין ישראל לפלסטינים תתרום להשגת שלום כמו פרי בשל".

על הדשא - 24 לאוקטובר 2013

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

24/10/2013

 

ירוקים מהנאה
חנתון

  
נעה שפר, 31, עובדת סוציאלית במקצועה, עברה לפני שנה לקיבוץ חנתון מירושלים עם משפחתה, והיום היא אחראית על הקמת גינה קהילתית בקיבוץ. "עוד לפני עשר שנים, כשהייתי סטודנטית בירושלים, התחברתי לגרעין 'דבש' של החברה להגנת הטבע, שהביאו את הבשורה של גינות קהילתיות לעיר". היא עסקה בתחום כתחביב וגם התמחתה בגינון טיפולי לטובת העבודה עם המטופלים שלה. "כבר כששאלו אותי בוועדת הקבלה של הקיבוץ במה אוכל לתרום לקיבוץ, העליתי את הרעיון של גינה קהילתית". בינתיים היא למדה גם פרמה קלצ'ר בבי"ס לפרמה קלצ'ר בשדה נחמיה, וגם גינון ביו אינטנסיב (שיטות לגינון שופע בשטח קטן), וחיכתה לרגע הנכון. "חשבתי לעצמי שאם בין כה וכה אנחנו מבלים ביחד עם הילדים על הדשא, אז אפשר כבר לעשות גינון ביחד..." מסתבר שלא רק היא חשבה ככה. במועצה האזורית עמק יזרעאל, פרסמה היחידה לקהילה וסביבה קול קורא להקמת גינה קהילתית והיא הרימה אתהכפפה. "פרסמתי את הרעיון, 30 משפחות נרשמו (!), ויצאנו לדרך. במימון המועצה, התחלנו תכנית הדרכה ע"י מדריכים שמגיעים אלינו מבית הספר לפרמה קלצ'ר בעמיר. בשלב הראשון הגינה תהיה מורכבת מערוגות ירק משפחתיות ומערוגות משותפות של צמחים רב-שנתיים כשהשמיים הם הגבול..". ביום שישי האחרון הם הקימו את המעגל הראשון, בו זרעו ירקות חורף "כמו שהתיישבנו לסכם את היום, נפתחו ארובות השמים וגשם התחיל לרדת, זה היה רגע מאד מרגש". הכל משמיים..?

 
עוד לא נָס
ברעם/ מתנדבי חו"ל

  
בשבוע שעבר התקבצו בקיבוץ ברעם כ-120 מתנדבים ומתנדבות חו"ל מקיבוצי הצפון, לכנס מתנדבים אזורי, וגילו שיש עוד חבר'ה על הדשא. איה שגיא, צרעה, מנהלת תכנית מתנדבי חו"ל בקיבוצים, מספרת כי כיום יש 30 קיבוצים שנעזרים במתנדבים "חלק מהקיבוצים כבר מופרטים, חלקם עדיין שיתופיים וחלקם בתהליכי

צילום: לידיה אייזנברג

שינוי, ישנם קיבוצים שממשיכים את המסורת מאז ומתמיד ויש כאלה שהצטרפו מחדש לתוכנית כמו אליפז וגבולות עין חרוד איחוד וניר יצחק". שגיא מספרת, שהפרופיל של המתנדבים לא השתנה הרבה "חבר'ה צעירים שבאים לקיבוץ, רוצים לעשות משהו אחר ובלי הוצאות גדולות מדי". הקיבוצניקים מצדם, למרות שכבר הספיקו לחוות את העולם הגדול, "ממשיכים לראות במתנדבים אנשים המביאים אתם שפה, צבע ואווירה של חו"ל ולהוות משב רוח מרענן בשבילי הקיבוץ ומוסדותיו". בכנס שהתקיים בברעם, פתחו המתנדבים בסיור בקיבוץ, המשיכו במשחקי חברה והכרות וסיימו בארוחה "על האש" ומסיבה. אפילו ריקודי עם היו שם. עוד לא תמו כל פלאייך.

  

צבעונית לעד
דגניה ב'

  
שרון אלפרט, 41, בת נווה איתן, היום תושבת דגניה ב', היא אמא לחמישה ילדים, ומאיירת ספרי ילדים במקצועה. "כשבעלי ניר, החליט ללמוד וטרינריה, נסענו לטובת הלימודים שלו לבלגיה". בבלגיה נחשפה אלפרט לעולם איור הספרים, הרושם שעשה עליה התחום היה חזק והיא החליטה להיכנס אליו.
"נרשמתי ללימודי איור ספרי ילדים ובמשך שלוש שנים התמחיתי בו. בסוף הלימודים, נולדה בתי הבכורה, יערה, יחד איתה נולד גם הספר הראשון". שרון מספרת שהכּניסה לעולם הספרים הייתה רכה יותר, בזכות דודתה, מיריק שניר, שקישרה בינה להוצאת הקיבוץ המאוחד, עבורם איירה את הספר הראשון "יש לי אופניים" שכתבה לא אחרת מאשר דודה מיריק. "מאז ספר הוביל לספר, כשהספר האחרון שאיירתי ויצא לאור לפני כמה חודשים, היה 'הנסיכה וכיכר הלחם האמיתי' שכתב דן הופרט". הספר הטרי, מתאים לקוראים צעירים ומאד רלוונטי לימינו ואפילו מעביר בהומור חינני מסר בנוגע לתרבות האינסטנט. "הספר מדגיש את המקום של חקירה, של ניסוי ותעייה, של סבלנות וחקר, שמובילים לדבר אמיתי ומשמעותי" היא מספרת. לאחרונה החליט משרד החינוך להוציא את הספר בתרגום לערבית וכן לספריית פיג'מה. עד היום איירה אלפרט בעיקר ספרים לילדים צעירים, שם האיור מאוד מרכזי והטקסט מינימלי. "הספר הזה אחר, בגלל שהוא מיועד לילדים יותר גדולים, יש בו הרבה טקסט ופחות איורים, היה לי קשה להצטמצם למתכונת בה האיור פחות מרכזי, אבל בהוצאה הלכו לקראתי." התוצאה מרהיבה - ציורים צבעוניים, מלאי נוכחות והומור מעטרים את דפי הספר. לאחרונה אלפרט נחשפה לעולם חדש והוא תיאטרון בובות. "אני לומדת את התחום, מאד אוהבת אותו ומקווה לצאת בהצגה חדשה בסוף השנה". שותפים לתקווה...
 

על הדשא 15 לאוגוסט 2013

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

15/8/2013

עז אוהבת דגים?אפיקים/ נורבגיה

חברת אפימילק מקיבוץ אפיקים העוסקת בפיתוח ציוד חליבה מתקדם, הקימה בנורבגיה מכון חליבה ייחודי לעיזים, הצפוני ביותר בעולם, בחופי פיורד. מסתבר שבצפון הרחוק, תפריט העיזים כולל לא פחות ולא יותר....דגים! מדובר במנהג מקובל להאכלת בעלי החיים באזור. החלב המופק מאכילת הדגים ניחן במרכיבים נדירים של אחוזי שומן וחלבון גבוהים, גורמים המייקרים את מחירו ומגדילים את הכנסות החקלאים באופן משמעותי. לדברי שלומי עזרן, מנהל תחום הצאן באפימילק, בהקמת מכון החליבה שיתפו פעולה עם בני המשפחה המחזיקה בעדר שבנו במו ידיהם דיר עץ מפואר לפי המסורת הנורבגית. הפרויקט כולל 250 עיזים מגזע מקומי אסלי, המפיקות 150,000 ליטר חלב בשנה. במקביל לבניית מכון החליבה החלה המשפחה בתוכניות להקמת מחלבה, מפעל בשר וחנות שבה ימכרו את תוצרתם. בפרויקט הוטמעה מערכת ניהול העדר של אפימילק, המסייעת להגדיל ולנהל את תפוקות העדר ואיכותו במטרה לצלוח את פיתוח האזור הצפוני המרוחק.

התנדבה להצחיקכפר בלום/ מ.א.גליל עליון

אורנה בנאי. צילום: בייגל

ביום חמישי שעבר גדש את בית העם בקיבוץ כפר בלום, קהל רב שבא ליהנות ממופע הסטנד-אפ החדש של אורנה בנאי, אשר הופיעה בהתנדבות למען מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס גליל גולן. הקהל חיבק את מרכז הסיוע ואת אורנה, שהחזירה במופע אישי ומרגש, מעודן ואינטליגנטי. פתיח מוזיקלי נתנה, גם היא בהתנדבות, כרמל אקמן, ברעם, הפיינליסטית מכוכב נולד 6, אשר הפליאה בשירתה ואף הרטיטה את הקהל בצלילי כינור מקוריים. טלי פרץ כהן, מנהלת מרכז הסיוע גליל גולן אמרה- "בישראל 9 מרכזי סיוע העושים עבודת קודש. כולנו עמותות עצמאיות העומלות על גיוס משאבים. המרכז הצפוני מתקשה להביא אומנים לצפון הרחוק וזו לנו זכות גדולה שאורנה בנאי בחרה לתרום לנו בהתנדבות מלאה את המופע שלה". רבים נתנו יד להצלחת הערב, בתוכם המועצה האזורית הגליל העליון, שהיא הרשות התומכת ביותר במרכז הסיוע. ראש המועצה, גיורא זלץ הביע את מורת רוחו מהעובדה כי במדינת ישראל של 2013 עמותות כגון מרכזי סיוע לנפגעות/י אלימות מינית, אינן מקבלות מספיק משאבים מהמדינה והן נאלצות לעמול ימים כלילות על מנת לממן את פעילותן.

בתבונה וברגישות

  

עזרא רבין. מייסד ויו"ר מסיים

24 קיבוצים מארחים החודש קייטנות בהם משתתפים יותר מ-500 ילדי איל"ן- אגודה ישראלית לילדים נפגעים. הקייטנות הן חוויה של ממש לילדים המתארחים וגם לילדי ונערי הקיבוץ המארח, שמלווים, מדריכים ומטפלים בכל צרכיהם של הילדים הנכים. "שבוע שכולו נתינה, מחויבות ועשייה למען האחר" אומרת יעל אייזנר, מנהלת מחלקת בריאות ורווחה במטה התנועה ורכזת הסניף הקיבוצי של איל"ן, המבקשת להודות למאות האנשים בקיבוצים שנרתמו להצלחת המבצע.
עזרא רבין הוותיק (געש) אשר יזם והקים את הסניף הקיבוצי של איל"ן לפני 14 שנים (ביחד עם הנרי אלקסלסי מעין השופט), ומכהן כיו"ר בכל אותה תקופה, ביקש לסיים תפקידו. עזרא מילא את תפקיד היו"ר במשך שנים באכפתיות ובאנושיות רבה מתוך אמונה שסיוע למשפחות המתמודדות עם גידול ילד נכה הוא חלק מביטויי הערבות ההדדית בתנועה הקיבוצית. מעורבותו בעשייה בסניף הקיבוצי, שנעשתה בהתנדבות מלאה, איפשרה לקדם נושאים שונים תוך שימוש בקשריו הטובים בהנהגת ארגון איל"ן, ובמקומות אחרים. אלפי הורים וילדים נעזרו וממשיכים להיעזר בסניף הקיבוצי .

יעל אייזנר. ממנהלת ליו"ר

לתפקיד יו"ר הסניף נבחרה יעל אייזנר, שהייתה בשמונה השנים האחרונות מנהלת הסניף בתוקף תפקידה כמנהלת מחלקת הבריאות והרווחה בתנועה הקיבוצית. את ניהולו השוטף של הסניף 

על הדשא 8/82013

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

8/8/2013

זהב על הסוסמגל

  
שירן אנגל , 26, מגל, זכתה השבוע במדליית זהב ברכיבה אומנותית ברמה ג' במכביה. אנגל משמשת ביומיום כמנהלת ומדריכה ראשית בבית הספר לרכיבה ספורטיבית במרכז תלמים שבקיבוץ מגל - (עליו סיפרנו במדור ב28.3.13). לאחרונה זכתה אנגל גם באליפות ישראל ברכיבה אמנותית ברמה ג'. לאחר זכייתה אמרה אנגל: "זו ההרגשה נפלאה לזכות. המטרה שלי היא להיות בין הרוכבות המובילות בעולם ולבסס את מרכז תלמים כמרכז מוביל לרכיבה טיפולית ואמנותית". מנהל מרכז תלמים שלומי זהיר אמר: "שירן היא רוכבת מוכשרת אשר נכונו לה עוד רבות. התרגשנו מאוד כשהיא זכתה במכביה, עבורנו זה יום חג . גם ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, הצטרף למברכים - " אנו מברכים את שירן ואת מרכז תלמים על הזכייה במכביה. תושבי המועצה האזורית מנשה, כולם גאים בה ומחזיקים לה ידיים בכדי שתזכה גם בתחרויות בינלאומיות".

להצטיין במזוןברקאי

  
שושנה רובין, או-טו-טו בת 83, ברקאי, זכתה לאחר 60 שנות עבודה במפעל גלעם, בפרס מהתאחדות התעשיינים- איגוד תעשיית המזון, על מצויינות טכנולוגית בתעשיית המזון. "כשעליתי ארצה מארצות הברית, הבנתי שלא יהיו לי 4 שנים ללמוד באוניברסיטה, שאלתי את השליח מה כדאי ללמוד והוא אמר לי חקלאות. אז למדתי שנה וחצי גידולים סובטרופיים, תחום שבסופו של דבר לא נגעתי בו, אבל בתוך תוכנית הלימודים למדתי כימיה ונושאים נוספים שכן שימשו אותי בהמשך". כמה חודשים אחרי לידת בנה הבכור, נגשו אליה נציגי ועדת עבודה ואמרו שמחפשים לבורנטית חדשה לגלעם, כי הלבורנטית שעבדה שם הואשמה בקומוניזם וגורשה מהקיבוץ.. .כך הכל התחיל.
אחרי כמה שנים כלבורנטית הפכה למנהלת פיתוח, שימשה כחברת הנהלת המפעל שנים רבות ובעשר השנים האחרונות, לאחר שהעבירה את ניהול הפיתוח לכוחות צעירים, קיבלה לידיה את התפקיד של ניהול ידע. "חוץ מזה שאני מלמדת כל נקלט חדש למפעל את העבודה, אני עסוקה בלחפש רעיונות ופטנטים רלוונטיים למחלקות השונות. אני עוברת על כל הירחונים המקצועיים, ומוצאת חומרים שיכולים לעזור לממלאי התפקידים". בנוסף, בכדי שלא ישעמם לה, מנהלת רובין את קרן המלגות שהוקמה לפני עשר שנים לזכרו של ד"ר וילי גרואג ז"ל ממענית, המחלקת 8 מלגות לימודים מדי שנה לבני עובדי גלעם ובני מענית." על האות שקיבלה רשמה ועדת הפרס - "מוענק לשושנה רובין על שילוב של אישיות מיוחדת ונעימה , ידע מקצועי ומעמיק, ראיה רחבה והבנה כוללת בתחום המזון, הנהלת ידע לדורות של טכנולוגים ותרומה לחדשנות, לאיכות ולפיתוח טכנולוגיות ומוצרים חדשים בקבוצת גלעם".

זהב במיםיקום

  
טלי למקוף, יקום, שתחגוג 16 בשבוע הקרוב, לא יכלה לייחל למתנת יומולדת טובה מזו- מדליית זהב במכביה בתחרות השחייה ל-400 מטר חופשי לנוער. האב הגאה, גבי למקוף, מספר: "כשטלי היתה בת 10, היא השתתפה בבית הספר בכל חוגי האמנות הקיימים, אמא שלה הציעה לה שבתור חוג אחרי הצהרים תירשם לשחייה, שגם תזיז את עצמה". והיא הזיזה את עצמה ועוד איך. "בחוג ראה המאמן שיש לה כישרון והמליצו להעביר אותה לקבוצה של הילדים הגדולים יותר. היא הלכה והתקדמה, כשבשנה האחרונה עשתה קפיצה מאוד משמעותית, בזכות כושר ההתמדה והרצון וגם בזכות המאמן, עדי וולפמן, שהכריז לא פחות ולא יותר, שהמטרה שלו עם טלי זה להגיע בעוד שלוש שנים לאולימפיאדת ריו...!". המאמצים של למקוף הצעירה כוללים 15 אימונים בשבוע. כל בוקר, לפני בית ספר, היא שוחה שעתיים, וגם אחרי בית ספר היא מתאמנת. המאמצים של ההורים, שממשיכים להשתאות לנוכח הישגיה של ביתם הצעירה, כרוכים בתורנויות ההסעות וכמובן בהשקעה כספית לא מבוטלת.
"האהבה והנחישות שלה ממריצים אותנו להמשיך איתה הלאה". למקוף הצטיינה עד כה בעיקר במרחקים ארוכים, כשקטפה את אליפות הארץ לבוגרות בשחיה למרחקים- 1,500 מטר, 5 ק"מ ו-10 ק"מ.

ואם היא כל כך הרבה זמן במים - מה עם הלימודים, חברים?
"טלי תלמידה מצטיינת, כנראה שזה בדם שלה, ויש לה הרבה חברים, מה שכן - היא מבלה פחות זמן מול המסכים. לא הפסד נוראי".

על הדשא 1 לאוגוסט 2013

על הדשא

רוני מ. האס

1/8/2013

צילום: תאיה רוזנברג

ראש בראש

  
בשבת האחרונה התכנסו בקיבוץ דן, חובבי רוגבי מרחבי הגליל כולו, לחגוג שנה לשובו של הענף לפעילות, אחרי 13 שנות הפסקה. בהפנינג, אליו הגיעו כ-150 איש ואישה, נהנו (?) המשתתפים מתחרויות ברוח הספורט האנגלוסכסי - שתיית בירה ואכילת פלפלים חריפים, זאת לצד פעילויות הפוגה לדור הצעיר. בשנה האחרונה הוקמו קבוצות נשים, בוגרים ונוער, כשהכוונה לפתוח בשנה הקרובה גם קבוצת נערות. ההכנסות מההפנינג הוקדשו לטובת התחדשות הענף שישמח לכל תרומה ומצטרפים/ות חדשים/ות. לפרטים- יניב גרטי 054/7948883.

אתגר נשישדרות/ שער הנגב

  
בימי ראשון ושלישי השבוע, העלתה קבוצת נשים מעוטף עזה, השותפות בקבוצת תיאטרון הפועלת במתנ"ס שער הנגב, את ההצגה "דלת אחת וחלון", מחזה מקורי בליווי עבודת וידיאו-ארט שגם אותה יצרה משתתפת בקבוצה, הלינה הרן.

תיאטרון נשים. צילום: אלברט גבאי

המחזה שנכתב בהשראת סיפורי החיים של השחקניות, מציג במונולוגים ובדיאלוגים פיסות אישיות מחיי המשתתפות. במפגש עם הקהל התברר שהפיסות הללו אוניברסליות לגמרי, והן הציבו מראה לצופים שדמעו וצחקו לפרקים. ייחודה של קבוצת תיאטרון נשי זה, היא העובדה כי שותפות בה נשים משדרות ונשים משער הנגב. חלקן דתיות, חלקן חילוניות. הקבוצה מעלה זו שנה שנייה הצגה נשית משותפת, לטובת תושבי האזור ובכלל. בשנה שעברה הופיעה הקבוצה בפני נשים בלבד, אך השנה החלט להופיע בפני קהל מעורב, כאשר הקהל יושב בצורת ח' והשחקניות מופיעות באמצע.
אילנית סוויסה, המחזאית והבמאית תושבת כפר עזה: "אנחנו שוברות את הכלים ואת המוסכמות ומאתגרות אותנו כיוצרות ואת הקהל כצופה. זה התחיל מזה שרציתי שההצגה לא תהיה מסורבלת ושנוכל להופיע איתה בכל חלל, בכל הקיבוצים והערים בסביבה, בלי להסתבך עם תפאורה גרנדיוזית ובמחיר מינימלי - הערך המוסף של ההחלטה הזו הוליד מפגש שאין שני לו בקשר שבין שחקן וקהל ובין מציאות ובדיה".

לפרטים: אילנית סוויסה - 052.6543250.

יובל חבצלת ועמליה

חבורה ש(כ)זוכרתיבל ברקאי
בית אלפא

  
400 איש השתתפו השבוע בכרמיאל באירוע תרבותי- נוסטלגי, שהופק לזכרו של זאב חבצלת ז"ל, שנהרג לפני 51 שנה בהתהפכות טרקטור בשדות קיבוצו, בית אלפא. את האירוע, שכלל קטעי שירה וריקוד מתקופתו, רובם פרי יצירתו, שבוצעו הן על הבמה והן על האקרנים, הנחה דורי בן זאב והשתתפו בו בפועל ועל גבי האקרנים טוביה צפיר, גבי עמרני, יונה עטרי, חיים טופול, שולה חן, מירי אלוני, אופירה גלוסקא, אמוץ ברונטמן ונוספים מלהקת הנח"ל וכן להקת "האירוסים" של בית אלפא.
חבצלת, יליד 1922, היה שם דבר בתחום התרבות ועבד עם רבים וגדולים. כנער למד ריקודי-עם אצל גורית קדמן וגרטרוד קראוס, בצבא שימש כקצין התרבות של הנח"ל היה היוזם והמייסד של להקת הנח"ל ואף כתב חלק מהפזמונים אותם שרה הלהקה. כשהשתחרר מהצבא, נסע ללמוד קולנוע באיטליה שם שימש כעוזרם של פדריקו פליני, רוברטו רוסליני וויטוריו דה סיקה. כשחזר ארצה, הספיק לביים מספר סרטים קצרים ואת הסרט הבלתי נשכח באורך מלא "חבורה שכזאת". מפיק האירוע לזכרו, יובל חבצלת, בנו הבכור של זאב, שהיה נער צעיר כאשר הלך אביו לעולמו, הודה לשותפים הרבים שנתנו יד להצלחת האירוע ובהם - קיבוץ בית אלפא, המועצה האזורית גלבוע, הכוריאוגרף דדו קראוס, וקרן חבצלת. "נכון שאיחרנו בשנה´אמר יובל חבצלת "אבל מגיע לאבא ערב כזה. בעוד כ-3 חודשים אני מתכוון להפיק ערב גדול יותר לזכרו".

על קצה המזלגכפר הנשיא

  
זיו נוי, 28, ותמיר ברק, 31, בני כפר הנשיא, חזרו לקיבוץ לפני כשנתיים, אחרי שנים בהן עבדו, בלי קשר האחד לשני, בעסקי המסעדנות במקומות שונים בארץ ובעולם.

זיו: "התחלתי לבשל עוד כנער בבית, בקיבוץ, כשהאוכל בחדר האוכל התחיל לשעמם. אחרי הצבא כשנסעתי לחו"ל, התנסיתי בעסקי המסעדנות במקומות שונים- בארגנטינה עבדתי במסעדות בשר, בספרד, עבדתי במסעדות עממיות ונחשפתי לאוכל המקומי".

זיו ותמיר. צילום: תומר ברזילי

כשהגיע לניו זילנד, פתח עם שותף ישראלי שתי מסעדות ישראליות, שפועלות עד היום. "כשחזרתי לארץ, עבדתי בתפקידים בכירים במטבחי מסעדות - מנהל מטבח, שף". לפני שנתיים חזר לקיבוץ, לחיים יותר שקטים, כששם גילה את תמיר, גם הוא בן הקיבוץ, שעשה בעצמו מסלול בעסקי המסעדנות וחזר גם הוא לאחרונה, הביתה לקיבוץ. "תמיר עבד מגיל 18 בעסקי המסעדנות, בשנים הראשונות עבד במשרות ניהול ובשנים האחרונות נכנס למטבח והתחיל לבשל בעצמו במסעדות מובחרות בארץ." לפני חצי שנה החליטו השניים לשתף כישרונות ופתחו את "על קצה המזלג", עסק של בישול בהתאמה אישית. "מדובר בנישה בעסקי הקייטרינג, בה ההתנהלות מול הלקוחות היא אישית, אנחנו קודם נפגשים עם הלקוחות, שומעים מה הם רוצים, מדברים, ורק אז אנחנו מתאימים את התפריט המתאים." הם מפיקים קייטרינג החל בקבוצות קטנות ועד 100 איש, והתפריט שלהם גמיש מבישול פשוט, ארוחות בטבע ועד בישול לאירועים, זאת בנוסף לסדנאות בישול ויין. לפרטים- זיו 054-7996685 פייסבוק- facebook.com/hamazle 

על הדשא - 25 ליולי 2013

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

25/7/2013

שפירא: נדבקתי במחלה. צילום: עדי פרץ

גלגול מזהבעמיר

קרן שפירא, 38, מעמיר, אם לארבעה, ייצגה את ישראל ביום ראשון השבוע בתחרות אופניים נגד שעון, במסגרת משחקי המכביה, במקצה לגילאי 30-49, שבו השתתפו 19 רוכבות מישראל, מקנדה, מארצות הברית, מארגנטינה, מנורבגיה ומאוסטרליה. שפירא סיימה את המירוץ בתוצאה של 41 דקות ו-35 שניות, הישג שזיכה אותה במדליית הזהב ובמקום שלישי במקצה הכללי לנשים. שפירא, מנהלת חשבונות בהכשרתה, פיתחה את האהבה שלה לאופניים לפני חמש שנים בלבד. "התחלתי לרכב להנאתי עם כמה חברים לטיולי שבת; אחרי כשנה שמעתי על תחרות אופניים לנשים, והחלטתי להצטרף בשביל הכיף". היא השתתפה בתחרות ושם חל בה מהפך אישי: "בזמן התחרות, בהקפה האחרונה, אחת המשתתפות התקשתה מאוד ורצתה להפסיק. ניסיתי לעודד אותה, וכשניסיתי לעזור לה, איבדתי את שיווי המשקל ונפלתי". הקסדה שלה נשברה, אמבולנס הוזעק, אבל משהו בה היא אומרת, כאילו השתנה. "לא הסכמתי בשום פנים להפסיק את המירוץ, עליתי על האופניים וסיימתי את המסלול". הנפילה, מספרת שפירא, היוותה נקודת מפנה בהקשר לרכיבה על אופניים. "עד אז עשיתי הכול בשביל הכיף, ואילו הרגע ההוא עורר בי מוטיבציה להתמודד עם קושי ולנצח. מאז נדבקתי במחלה". בעקבות זאת היא הצטרפה לעמותה הגלילית, "בשביל האופניים בגליל", כשלפני שנה עברה לעבוד בעמותה לצדו של עידו סירקין, המנהל. "אני עובדת בניהול אדמיניסטרטיבי, בהדרכה, באימונים, וכמובן, מתאמנת ברכיבה מקצועית.
ומה אומר על זה האיש שאיתך? "בלעדיו כל זה לא היה קורה. הוא מעודד ודוחף ועוזר ונמצא לצדי לאורך כל הדרך".

  אחווה מוזיקלית
מוא"ז עמק יזרעאל

  
מקהלת הנערות הרב-תרבותית, "שני", מעמק יזרעאל, המשלבת נערות יהודיות וערביות, בניצוחה של ענת אהרוני מקיבוץ הרדוף, נסעה לפסטיבל מוזיקה בווינה לייצג את בית האמנויות של עמק יזרעאל .המקהלה שהתה בפסטיבל חמישה ימים,ש במהלכם הופיעה במוזיאון היהודי בווינה והשתתפה בתחרות של הפסטיבל, שבה זכתה במקום השני בהצטיינות, ואף הופיעה בטקס הסיום לפני 1,800 איש מכל העולם. לכבוד מקהלת הבנות נערכה קבלת פנים נכבדת, שכללה מופעים של קבוצות מקומיות, ולאחר מכן הבנות הופיעו בקונצרט שנערך בכנסייה, בשיתוף עם מקהלה מקומית. מנהלת מרכז המוזיקה, אוכמא שפרן, ציינה כי בנות המקהלה השנה צעירות מאוד, ולמרות זאת עבדו קשה והגיעו להישגים מרשימים הן בארץ, בהופעה בבית הנשיא ובכנס עולמי של הפדרציה היהודית בירושלים, והן בפסטיבל המוזיקה בווינה.

העם הנבחרהתנועה הקיבוצית / מאה שערים

  
עוברים ושבים, שנקלעו בשבוע שעבר לכניסה לשכונת מאה שערים בירושלים, יכלו להתבשם ממגוון שיחות שהתקיימו בצד הדרך בין מתנדבי ופעילי מחלקת המשימות לעוברי אורח, ובפרט חיילים חרדים שהגיעו לחופשת סוף שבוע בביתם. מטרת המתנדבים הייתה להציע את עזרתם לחיילים החרדים שחזרו הביתה לחופשה. רבים מהחיילים סיפרו, שהם חוששים להיכנס לשכונה במדים, ולכן נוהגים להחליף לבגדים אזרחיים. יואל מרשק, מרכז המחלקה, מספר: "רבים מהעוברים ושבים, חרדים, בירכו אותנו על מה שאנחנו עושים, כולל צעירים, שלמרות שהדגישו כי אינם מתכוונים להתגייס, בירכו אותנו על מעשינו. עוברי אורח ספורים התלוננו על מעשינו וטענו כלפינו, שזה לא עניינה של התנועה הקיבוצית מה קורה לחיילים החרדים בביתם". נציגי ההתיישבות העובדת עסקו רוב הזמן בשיחות הסברה עם אנשים שעברו במקום, כשברקע הושמעו ניגונים חסידיים, כאות לאחדות לבבות.
היוזמה לזימון נציגי התנועה הייתה של פעילי העדה החרדית לעידוד הגיוס לצה"ל, שבין השאר פועלים כיום יחד עם מחלקת המשימות והחטיבה להתיישבות, להקמת חוות הכשרה לחקלאות לחיילים חרדים אחרי שחרורם מהצבא. "יש רשימה של כ-3,000 בוגרי צבא חרדים, 200 מהם כבר נרשמו לתוכנית הזו. החוות מתוכננות לקום בערבה, בבקעה ובעמק בית שאן". במחלקת המשימות ישמחו לצרף מתנדבים נוספים לפעילות ההסברה. "אנחנו תנועה שחרתה על דגלה סולידריות וערבות הדדית, ולכן נהיה עם כל חייל שמממש את חובתו למדינה". מחלקת המשימות- 03-6925398

  

צילום: יח"צ

על הדשא - 18 ליוני 2013

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

18/7/2013

אמנית לחיים
עמיעד

   
נגה שיבצקי, 62, עמיעד, אמנית יוצרת ומורה לציור ופיסול, תציג החל מהשבת הקרובה את תערוכת הציורים "רגשות - Feelings" בגלריה בקיבוץ מחניים. חוץ מכישרון מסתבר שהרגש הוא אחד המניעים החזקים בדרכה: "הייתי מורה לאמנות במשך 18 שנה בבית הספר האזורי, בהמשך לימדתי במכללת תל חי נערים שנפלטו ממערכת החינוך, תחום שפתח בפניי צוהר לאפשרויות הטיפול באמצעות האמנות. בשלב מסויים החלטתי לפרוש והקמתי בעמיעד מרכז אזורי להעשרה ולתרבות הפנאי לגיל השלישי". במרכז שנוהל במשך 8 שנים ע"י שיבצקי, היא כמובן המשיכה לעסוק באהבתה הגדולה, לימוד ציור ופיסול, כשהפעם תלמידיה הם ותיקי האזור. אבל החיידק של עבודה עם בעלי צרכים מיוחדים לא עזב אותה ולאחר 8 שנים עברה לעבוד בבית "יחד"- בית לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, בקיבוץ מחניים. בשנים האחרונות פתחה בית ספר לאמנות - "כיתת אמן", שבו היא מלמדת צעירים ומבוגרים לימודי ציור ופיסול. בשבת הקרובה יחברו כישוריה לאחר כשבתערוכה "רגשות", יוצגו עבודותיה במשך חודש ימים, ובגלריה הקטנה, יוצגו גם עבודות של תלמידיה מ"כיתת אמן". מורת דרך.

  
חביבה וקהילתית
גבים

  אורית הררי, 47, חיה בקיבוץ גבים בו גדלה, בעבר כתושבת והיום כחברה, ובו היא מגדלת את ארבעת ילדיה. לפני כשנתיים עלה בה הרעיון להקים גינה קהילתית לאחר שאחת מחברותיה לעבודה סיפרה לה שהיא חברה בפרויקט כזה בתל אביב. "חשבתי לעצמי אם אפשר במקום עירוני, על אחת כמה וכמה ניתן לעשות זאת בקיבוץ. היות וחונכתי על ערכי החקלאות, ונותרו בי הרבה זיכרונות מתוקים של גיוסים בשדות לעישובים, קטיף בפרדס או איסוף תפוחי אדמה, רציתי להעניק לילדים שלי את אותה תחושה מופלאה, של גידול, אחריות, צפייה ושותפות בתהליך החקלאי. חשבתי שקבוצה שתטפל בגינה תתגבש סביב העיסוק ותעצים את החברות והערבות ההדדית שלשמן אנו גרים בקיבוץ."
הררי רתמה לפרויקט אנשים שהביעו עניין ותשוקה להפוך את החלום למציאות ולאט לאט בכוחות משותפים, בעזרת הרבה התלהבות ונכונות, הקימו גינה לתפארת. "הלכו והולכים איתי לאורך כל הדרך, יובל ,שרה ואיציק מהקיבוץ, ביחד הכנו תוכנית שלב אחר שלב, מה יש לעשות וכמה זה עולה, קיבלנו את הסכום שביקשנו מהקיבוץ ויצאנו לדרך."
בגינה שותפות כיום 25 משפחות, כל משפחה אחראית לערוגה שלה, הן לרכישת שתילים והן לגידולם. "הגינה היום משגשגת ומצליחה, גדלים בה קישואים, עגבניות, פלפלים, אבטיחים, מלונים ועוד... אני גאה ומעריכה את כולם על המאמץ וההשקעה. ובעיקר שמחה שיש לנו מקום מפגש עם ערך מוסף אדיר." להררי וחבריה נותרו עוד כמה חלומות להגשים כמו שיקום הפרגולה וסידור תשתיות מים וחשמל במקום, שיוכל להוות מקום מפגש חברתי לילדים ולמבוגרים. חוזרים לשורשים.

  
Her-story

הבימאית מיכל אביעד

עין חרוד

  
החודש יצא לסינמטקים סרטה של הבימאית מיכל אביעד "החלוצות". הסרט עוסק בתיעוד חייהן של חמש ממקימות קיבוץ עין חרוד - ליליה בסביץ’, יוכבד בת רחל, שרה נוימן, אווה טבנקין ונחק’ה אברונין ובגורלן של החלוצות בכלל, שהגיעו ארצה בתחילת המאה הקודמת, מלאות רוח מהפכנית ונאלצו להתמודד בסופו של יום עם מציאות אחרת מזו לה פיללו. החומרים לסרט הופקו מתוך יומנים ומכתבים שכתבו נשות עין חרוד ובהם תיעדו את חוויותיהן והדרך אותה עברו כשותפות במהפכה הציונית. "מדובר בנשים שלפני מאה שנה הגיעו ארצה כחלוצות לבנות בפלסטינה חברה חדשה ובתוכה ליצור את האישה החדשה, שתהא שווה בדרכה ובעצמאותה לגברים. נשים שנאבקו על שוויון עם הגברים, מחו על ששתקו והושתקו, נאבקו בכבליו של העולם המסורתי ממנו באו, ובפרשנות הגברים לעולם שיצרו." הסרט מוביל לתובנה כי אותן נשים נאלצו לוותר על מאבק השחרור שלהן כנשים על מנת להיאבק על החלום המשותף להם ולגברים, החלום הלאומי - ציוני. עוד ארוכה הדרך?..

  
כוכבי אמת

בשישי הקרוב, 19.7, ימלאו מי הירדן בנשים גליליות, זאת כחלק מיוזמה של קייאקי כפר בלום לטובת בוקר שכולו על טהרת הנשיות והכנסותיו קודש למרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס גליל גולן. בתוכנית- מופע בידור של שרה שמיר מכפר סאלד, שיט בקייאקים ונשנושים נשיים. דמי השתתפות- 30 ₪ בלבד ובלבד שהינך אישה...
לפרטים - 0522394445