יום שישי, 10 בדצמבר 2010

כתבה בעכבר און ליין - איך משפחת האס מבלה בחופש


איך עבר חג החנוכה אצל משפחות ברחבי הארץ?

יום חמישי 09 בדצמבר 2010 07:04 מאת: לירון ורדי גלר, עכבר העיר אונליין
תגיות: 101 כלבים דלמטים, בת הים הקטנה, חנוכה 2010, לירון ורדי גלר, פסטיגל 2010
שמונה ימים, עשרות פעילויות וים של הצגות - איך שרדו המשפחות, לאן לקחו את הילדים, כמה ימי חופש לקחו מהעבודה וכמה זה עלה להם?


"101 כלבים דלמטיים הייתה שווה את הכסף".
משפחת פניני
פרסומת
סביר להניח שההורים של היום זוכרים את חג החנוכה בתור הימים בהם הדליקו נרות בחיק המשפחה, קיבלו דמי חנוכה ובעיקר חוו אווירה משפחתית חורפית ומוארת. חורף, לצערנו, כבר לא יהיה מבין הסממנים שהילדים יזכרו מחנוכה האחרון, אך האם בין הלו"ז הצפוף של פסטיגלים והצגות, תיזכר גם האווירה המשפחתית?
 יצאנו לבדוק עם שלוש משפחות איך הן העבירו את החג, ובעיקר כמה זה עלה להם. גם השנה נוכחנו לדעת שחנוכה הוא חג שצריך להיערך אליו עם לא מעט כסף, עבודה נוחה שמאפשרת חופש והמון סבלנות.
משפחת פניני

משתתפים: לימור פניני, מנהלת מערכות מידע, אורי פניני, מהנדס אלקטרוניקה, תומר בן ארבע, מאיה בת שבע 
מגורים: גן יבנה
אצל משפחת פניני כל בני המשפחה הדליקו נרות כל יום בבית, כולל הילדים, וכולם בירכו ביחד ושרו. את החופש הארוך לא הרגישו במיוחד, בזכות הצהרון של מאיה בת השבע, שעלה כמובן לא מעט כסף. מבין הפעילויות שעשו בחג, אורי (האב) לא הגיע לכולן, מאחר ולא היה לו חופש מהעבודה. לימור (האם) לקחה יום חופש אחד במהלך השבוע של החג.
האם השריפה בכרמל השפיעה על שינוי אירועי חנוכה?
"אין ספק שהשריפה בכרמל השפיעה על המצב רוח של כל בני המשפחה, במיוחד ששכן שלנו היה אחד מההרוגים. תחושה קשה אבל למען הילדים וכדי לבלות איתם קצת ברוח החג, לא ביטלנו את ההצגות שתוכננו, אבל עדיין צפינו והיינו מעודכנים בחדשות כל הזמן. זו תחושה נוראית שנאלצנו להמשיך בשגרה כאילו כלום, אבל עדיין זה חג והילדים שלי רצו לבלות."
אילו מההצגות הייתה שווה באמת את ההוצאה הכספית?
לימור: "ההצגה 101 כלבים דלמטיים הייתה שווה לגמרי את הכסף, באמת הצגה מצויינת. הילדים נהנו וצחקו מאוד ואני נהניתי לראות אותם שמחים."
כמה זה עלה להם?
» 101 כלבים דלמטיים
מי היה:
 לימור תומר מאיה וסבתא
מחיר לכרטיס: 69 שקלים
מסעדה וקשקושים של אחרי: 200
» סימבה 
מי היה: לימור אורי תומר ומאיה 
מחיר לכרטיס: 55 שקלים
» לילה מטורף בפסטיגל
מי היה: 
לימור אורי תומר ומאיה 
מחיר לכרטיס: 73 שקלים
חשבון: ההערכה הכספית נעה בין  3000 - 3500 שקלים
משפחת רביב - אלבז

משתתפים: טלי, מנהלת מכירות יהלומים בבורסת היהלומים, שלומי, מתווך יהלומים בבורסת היהלומים, אלונה בת שש וחצי, אופק בן 16, יובל בת 15
מגורים: צפון תל אביב
בני המשפחה הקפידו כל יום להדליק נרות ולשיר שירים. בסוף כל הדלקה הם שיחקו משחק סביבון משפחתי בו אלונה (הילדה בת השש) מסובבת את הסביבון ומי שהאות שלו נפלה אחרונה הוא המנצח. טלי (האם) לקחה חופש מהעבודה למשך ארבעה ימים ובימים הנותרים אלונה הגיעה איתה לעבודה. שלומי (האב) לא לקח חופש, אבל כל בני המשפחה בילו יחד בסופ"ש ובערבים: בשבת יצאו כל בני המשפחה לשוק האיכרים בנמל תל אביב, ביום ראשון יובל לקחה את אחותה אלונה לסרט פלונטר וביום שלישי הלכו טלי ואלונה לסיור לכבוד חנוכה בבית ביאליק.
האם השריפה בכרמל השפיעה על שינוי הפעילויות שתוכננו לחנוכה?
המצב בכרמל השפיע על כל בני המשפחה מאוד, מבוקר עד ערב היו מעורבים במה שהתרחש ומעודכנים כל הזמן. זה בהחלט פגע במצב הרוח אך כיוון שהיו התחייבויות קודמות ביניהן בת מצווה משפחתית בסופ"ש בני המשפחה יצאו למרות האירועים הקשים.
כמה זה עלה להם?
» פיטר פן
מי היה: 
טלי ואלונה 
מחיר לכרטיס: 52 שקלים
מסעדה וקשקושים של אחרי: 100 שקלים
» בת הים הקטנה מי היה: טלי ואלונה 
מחיר לכרטיס: 73 שקלים 
מסעדה וקשקושים של אחרי: 100 שקלים
» לילה מטורף בפסטיגל
מי היה:
 טלי ואלונה
מחיר לכרטיס: 75 שקלים
מסעדה וחוברת ודיסק של הפסטיגל: 200
חשבון: ההערכה הכספית בין 3500 - 4000 שקלים וניקח בחשבון שאופק ויובל קיבלו כל אחד מהם דמי חנוכה של כ- 500 שקלים לבילויים ולבזבוזים בחנוכה.
                                     כל ילד קיבל דמי חנוכה של 500 שקלים. משפחת רביב - אלבז
משפחת האס

משתתפים: רוני האס, מגייסת תרומות למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בגליל, אלון האס, מרצה ומטפל בתראפיה באומנות, זהר בת חמש וחצי, רז בת שמונה וחצי, שחר בת עשר וחצי
מגורים: חברי קיבוץ עמיעד ומתגוררים בשכירות בכחל
כל המשפחה ירדה דרומה לאילת ברכב לחופשה בת שבוע בבית מלון. ה-ביחד - זה הפרס הגדול מבחינת המשפחה בחופשה הזו. הם הקפידו להדליק נרות ולבלות ביחד כל הזמן.
מה תכננתם לחופשה בחג?
"החלטנו להעביר את כל החג יחד באילת, במקום לחפש כל יום פעילות חדשה או טיול עם הבנות ולשלוח אותן למסגרות".
האם תכננתם לקחת את הבנות להצגות או מופעים בחנוכה?
רוני:  "אלון ואני מתנגדים להצגות ופסטיגלים ולכן לא לקחנו את הבנות גם השנה למופעים. אבל אני מאמינה שבעתיד אני עוד "אשבר" כי ככל שהבנות גדלות הן מוצאות את המופעים הללו כקסם, ואני לא רוצה לקחת להן את זה."
האם השריפה בכרמל השפיעה על שינוי אירועי חנוכה?
"לא ביטלנו את התוכניות לחופשת החנוכה למרות העצב הגדול והמצב רוח שהעיב על החופשה. עזבנו את ביתנו בגליל המערבי ויצאנו לשבוע באילת. שנינו לקחנו חופש מהעבודה לשבוע ימים לבילוי יחיד ומיוחד עם הבנות שלנו."
כמה זה עלה להם?
» מצפה תת ימי
» הקצבה לקשקושים כל יום כ- 50 שקלים
» ארוחות שבישלו לעצמם והמצרכים שנקנו 
» פיצה ומסעדות
» מלון לשבוע 
» דלק לנסיעה
חשבון: ההערכה הכספית נעה בין 3000 - 3500 שקלים
                                                       מתנגדים להצגות ולפסטיגלים. משפחת האס

יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

על הדשא: 2 לדצמבר 2010


2.12.2010
daf@maariv.co.il  ארכיון עיתונות  
על הדשא
רוני מ.האס

צילום: דוד עינב
המתנדבים בעם (הדני)
דנמרק

שבוע עמוס באירועים, לרגל 100 שנות קיבוץ, התקיים בקופנהגן שבדנמרק בנוכחות משלחת מטעם התנועה הקיבוצית. במסגרת האירועים הוצגה גם תערוכת צילום של המתנדבים הדנים בקיבוצים, פרי מצלמתו של הצלם דוד (דדה) עינב. לתערוכה הגיעו עשרות מתנדבים לשעבר עם בני משפחותיהם וסתם סקרנים בני המקום, ששמעו רבות על קיבוצי ישראל ובאו להתבונן במגוון תמונות היסטוריות של המתנדבים בני עמם.

לנשוף אחרי 60 שנה
דליה/ טלא-אורגוואי

דוד פז, 73, מדליה ואחיו שמעון, 82, לשעבר חבר רמות מנשה, נולדו וגדלו באורגוואי בכפר שכוח אל בשם טלא (Tala).

בבית הספר המקומי, שבו למדו, פעלה תזמורת כלי נשיפה ובה נגנו כל ילדי בית הספר, בהם שמעון הנער ודוד הקטן. שמעון שהיה מוזיקאי מצטיין שימש כנגן סוליסט בקלרינט בתזמורת המקומית, ודוד הצעיר הצטרף לתזמורת כנגן פיקולו ומשולש; לדבריו, לא בגלל כישרון שגילה כמו בגלל ציפיותיו של מנהל התזמורת לגדל מוזיקאי נוסף מהמשפחה. "למרות שמנהל התזמורת ציפה ממני לגדולות בשל כישרונו של אחי הגדול, בסופו של דבר, אני דווקא פרשתי די מהר מהתזמורת, והוכחתי את עצמי בתחומים אחרים לגמרי, כמו כדורסל ושחמט". מאז חלפו כ-60 שנה. השניים, שעלו ארצה בצעירותם עם גרעיני "השומר הצעיר", נקלטו בקיבוצים געתון ורמות מנשה, כשדוד העתיק את עצמו מאוחר יותר לדליה, ושמעון עבר לחיות בחולון. לפני מספר חודשים הופתעו האחים לקבל הזמנה לחגיגות המאה של תזמורת כלי הנשיפה, הפועלת עד היום בכפר הולדתם. למרות הגיל והמרחק, החליטו להיענות להזמנה ולנסוע יחדיו לאירוע. וכך, יחד עם אחיהם הצעיר שאול, 63, יצאו לאורגוואי. "הביקור שם היה מרגש, קיבלו את פנינו באופן יוצא מן הכלל, ופגשנו חברים שלא ראינו 50-60 שנה. את רובם לא זיהינו, כמובן, ואנחנו היינו אטרקציה - שלושת האחים שהגיעו מרחוק לאיחוד המחודש. היינו המשפחה היהודייה היחידה בכפר, ולא חלמנו שזוכרים אותנו כל כך לטובה. ראיינו אותנו לטלוויזיה המקומית ולעיתונות המקומית, ושמעון אפילו התבקש לשאת נאום". השלושה ניצלו את הביקור גם כדי לפגוש את אחותם היחידה, שנשארה בארץ המולדת, ואת בני הדודים. עבור שמעון הייתה זו הנסיעה האחרונה מבחינתו לארץ מולדתו, דוד לא בטוח שזו הפעם האחרונה גם בשבילו: "אני נוסע לאורגוואי כל חמש שנים בערך, ואני מאמין שעוד אחזור לשם לביקור נוסף".

מבוקשים: חלוצים משנות העשרים העליזות

לרגל חגיגות ה-90 בגן שמואל, עסוקים בארכיון הקיבוץ באיתור כל החברים, שעברו בקיבוץ במהלך השנים 1930 –1920. בארכיון ישמחו לקבל מידע הנוגע לחברים מתקופה זו, בטלפון 046320401.

כוכבי אמת
משפחת גוראון

 
בשיתוף מו"פ ערבה תיכונה וצפונית ומועצה אזורית ערבה תיכונה - החליטה להקים קרן מלגות חדשה על שם יאיר גוראון ז"ל, יליד קיבוץ נאות מרדכי, שהקים וניהל את מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית. הקרן תעניק מלגות מחקר לחוקרים צעירים בערבה, ובכך תאפשר לחוקרים צעירים להמשיך בדרכו של גוראון ז"ל ולקדם את החקלאות בישראל.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547
 

יום שבת, 27 בנובמבר 2010

על הדשא 26 לנובמבר 2010


25.11.2010
daf@maariv.co.il  ארכיון עיתונות  
על הדשא
רוני מ.האס

יום הקשיש בעמק המעיינות (משבוע שעבר)
רק משתבחים

לאחרונה נערך יום הוותיק בעמק המעיינות, במסגרת חודש האזרח הוותיק בישראל, והמוטו המרכזי של ותיקי העמק היה "אתה לא מזדקן, אתה משתבח!". הוותיקים נעו בין סדנת שירה לסדנת בישול בריא, שמעו הרצאות על ציידי הציפורים באמזונס ועל הלחימה במוצב תל א-סאקי בגולן, במלחמת יום הכיפורים, וצפו בסרט בשייביז, מופע הסיום היה "פה בארץ חמדת אבות", ובו אירחו חיים ועוזי אסנר את יהורם טהר-לב, שסיפר סיפורים משעשעים מימי יגור, ואת דורית ראובני, בת שער העמקים, שסחפה את הקהל בשיריה.
צילום: דובר צה"ל
התאומים לא בודדים
דגניה א'

רועי ועידו מזרחי, 19, אחים תאומים לא זהים, הגיעו לדגניה א' לפני יותר משנה כחיילים בודדים במסגרת גרעין צב"ר.

המבטא שלהם כמעט לא מסגיר את העובדה שמגיל תשע הם מתגוררים בארצות הברית; הם כבר לגמרי נשמעים גולנצ'יקים ומאוד מרוצים מההחלטה שעשו.

כשהיו בני תשע עזבו את הארץ עם משפחתם לארצות הברית וחזרו יחד, באוגוסט 2009, על מנת להתגייס לצה"ל. הם עלו על מדים לפני שנה בדיוק. רועי מסיים בימים אלה קורס מ"כים בגולני, עידו היה בגיבוש מטכ"ל ובסוף הגיע אף הוא לסיירת גולני, ועתיד לצאת בקרוב לקורס מ"כים.

הם השאירו בלוס אנג'לס הורים ושלושה אחים קטנים, אבל מצאו בדגניה משפחה חמה ואוהבת, קבוצת שווים וקיבוץ אכפתי.

רועי: "כל הזמן הייתה השאלה אם לחזור לארץ להתגייס, כשהיינו בסוף תיכון, חברים שלנו סיפרו לנו על חוויות שעברו בגרעין צב"ר, החלטנו ללכת, נסענו לסמינר הראשון שמתקיים בארצות הברית, וכבר אחרי הסמינר הראשון היה לי ברור שאני הולך על זה". בהכנה לתוכנית צב"ר, המתקיימת בארצוטת הברית, המיועדים עוברים חמישה סמינרים בנושאים שונים, לאחר מכן הם מגיעים כקבוצה ארצה, נקלטים בקיבוץ המאמץ ועוברים תהליכי קליטה והכנה לקראת השירות הצבאי.

עידו: "זה מאוד הקל שהגענו יחד קבוצת חברים, כולנו חיילים בודדים, כי אנחנו מרגישים חיבור, מבינים אחד את השני. כל פעם שיוצאים לשבת, מגיעים יחד לקיבוץ, עושים על האש, יוצאים לבלות, נהנים ביחד".

הם עדיין לא חושבים קדימה. מוקדם להם מדי לדבר על עלייה לארץ. עידו אומר שכרגע הוא עסוק במה שקורה איתו בצבא, ורועי יודע שאחרי הצבא הוא יחזור ללוס אנג'לס לתקופה מסוימת. "אני לא יודע איך האזרחות בארץ ובלוס אנג'לס. זה משהו שצריך לבדוק. בכל זאת ישראל זה הבית והמדינה".

בארץ יש משפחה מורחבת - סבתות, דודים ודודות - אבל ההורים המאמצים שמצאו בדגניה א', שושי ואלון הדר, הם מבחינתם "ממש כמו משפחה אמיתית". משפחת הדר מצדה מרוצה לא פחות מהשידוך. "זו פעם ראשונה שבחרנו לאמץ חיילים בודדים, התפנינו לזה עכשיו, התינוקת כבר בת שנתיים, והרגשנו שיש מקום לתת לעוד מישהו". הם אפילו מצאו קשר היסטורי בין המשפחות. "בשלב מסוים גילינו שדודה של רועי ושל עידו עשתה שנת שירות בחולית עם אלון. זה היה מרגש. סוג של סגירת מעגל".
  
לחם חוקםבית חינוך הר וגיא
מתוך וואלה/ כתב - עידן אבני

מה שפעם היה מקום מפלט עבור התלמידים הפך השנה בתיכון האזורי "הר וגיא" בגליל העליון, הממוקם בקיבוץ דפנה, לפרויקט יזמות עסקית עם מנוף חינוכי-כלכלי. במשך שנים רבות היה הקיוסק במצב לא אידיאלי, והיה צורך למצוא דרכים חדשות לתפעל אותו. עד שהתירו לתלמידים עצמם לנהל את העסק, ופתאום הכול הולך חלק מצד המערכת ומצד התלמידים - הם לומדים איך להפעיל עסק ועל הדרך גם מרוויחים כסף כיס. כך כותב עידן אבני בוואלה חדשות.

במיזם בראשית, למניעת נשירה, התלמידים לומדים שלושה ימים בשבוע, וביומיים הנותרים עובדים. אחרי שנים שבהם הקיוסק הופעל על ידי מפעיל חיצוני, והתלמידים לא חדלו מלהתלונן על איכות השירות, החליטו בבית הספר להרים את הכפפה ולהעביר את הניהול לתלמידים. רכזת המיזם ומורה בבית הספר, רווית רוזנטל-פלד, מספרת שהיו חששות בתחילה בשל העובדה שהקיוסק הוא מקום שאליו בורחים תלמידים רבים מן השיעורים ומעשנים שם; "המקום לא היה מחובר לבית הספר". מטרת הנהלת בראשית הייתה שהתלמידים ינהלו את המקום לבד, אך כרגע יש עדיין פיקוח של מנהלת במקום. התלמידים הם אלה שמארגנים הכול באופן עצמאי, החל מהזמנות מספקים ועד למכירה. גם יגאל גז, מנהל בית הספר, בטוח שזה פתח לעסק הפרטי של התלמידים, ורואה איך התלמידים ינהלו בסופו של דבר עסק קטן שבו הם ינסו את כוחם. גז אמר כי זאת הזדמנות פז להתנסות שקשה היה לקבל במקום אחר, מאחר שבית הספר נותן את הכלים המלאים האפשריים לטעות וללמוד מהן.

צילום: דוד עינב
על הבמה
יזרעאל

ערב זמר עברי, שהתמקד השנה סביב הנושא "100 שנות קיבוץ", התקיים זו שנה חמישית בחדר האוכל של קיבוץ יזרעאל, בשיתוף פעולה של בית המוזיקה האזורי, השוכן בקיבוץ יזרעאל, וועדת התרבות של הקיבוץ. בערב, המתקיים בשנים האחרונות לזכר ורד הלוי ז"ל, חברת הקיבוץ, נכח קהל של למעלה מ-500 איש, חברי המשק ואורחים מכל האזור, והשתתפו בו מעל 60 מופיעים בנגינה, בשירה ובמחול.

צילום: דוד עינב
התזמורת הייתה מורכבת רובה ככולה מילדים ומבני נוער, כשקטעי המחול והשירה בוצעו על ידי חברים וחברות חובבי זמר ותנועה, שזכו להשתתף בתהליך ההכנות המרגש שהגיע לשיא בערב המופע. בחדר האוכל, שהיה צר מלהכיל את הקהל הרב, הדהדו לאורך המופע מחיאות כפיים ושירת הקהל. המארגנים מספרים, כי מעבר לאירוע עצמו, זכה הקיבוץ בערך מוסף לא פחות חשוב, שכן במהלך השבועות האחרונים, לרגל ההכנות והחזרות המרובות, התקיים מפגש מסוג אחר בין חברים רבים בקיבוץ, שנתנו יד באופנים שונים להצלחת הערב, כך שהמפגש היווה סוג של תהליך חברתי, שתרם לאווירה חיובית בחצר הקיבוץ השיתופי. סטאס גברילוב, מנהל בית המוזיקה והמעבד המוזיקלי של המופע, הסכים לגלות לכתבת "על הדשא", כי הנושא שבו יתמקד המופע בשנה הבאה הוא שירים מתורגמים שהפכו לקלאסיקה ישראלית. בתקווה שירחיבו את חדר האוכל עד אז.

כוכבי אמת

עשרות אמנים התנדבו לשתף פעולה במיזם למען עמותת "קשת אילון" - המרכז למוזיקה וכיתות אמן לכינור - היושב בקיבוץ אילון ופועל בזכות תרומות. האמנים יצרו יצירות ייחודיות על גבי תיבות תהודה של כינורות ישנים, שיוצגו לראווה ולמכירה פומבית במוזיאון בית ראובן בתל אביב. כל ההכנסות יועברו לעמותת קשת אילון להמשך פעילותה ולהקמת כפר מוזיקה באילון.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

עורך הבלוג