על הדשא - מנה חמישית - שלוש אמהות מעמיעד - הציירות

29.4.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ. האס   קטפו לו את הפנסיה? בית זרע בשעה שהמגזר העסקי בקיבוץ בית זרע מוצא פתרונות יצירתיים, להפקת מקורות להתמודדות עםהחובות הרובצים על הקהילה, מצא חבר הקיבוץ, בן 60, דרך מקורית משלו למקורות הכנסה ולפנסיה בטוחה: מאות שתילי פרג מיתמרים לגובה של מטר וחצי, היכולים לשמש כחומר גלם לייצור סם האופיום, אותרו על ידי שוטרי טבריה, פורחים בגאון בגינת הנוי של החבר. בתשובה לשאלת השוטרים, דיווח החבר בקצרה על רכישת הזרעים לטובת גינתו בחו"ל לפני שנים מספר. השוטרים לא לקחו סיכון ועקרו את שלל הפרחים, מתוך החשש כי ישמשו להפקת הסם. הפרחים הקטופים נשקלו והפגינו משקל כבוד - 114 ק"ג. שאלונצ'יק - און עצמי שני חיילים ושתי חיילות, בני ובנות עין שמר, זכו במהלך טקסי יום העצמאות בצה"ל לציון לשבח על ביצוע תפקידם ביחידות שבהן הם משרתים: נעמה פוקס מצטיינת מפקד בסיס בה"ד 7 הורים: מרים וטוביה; גיל: 20 חיל: תקשוב בסיס: השלישות הראשית ברמת גן תפקיד: רכזת כוח אדם פז"מ ביחידה: שנה וחצי מה עושה? מטפלת בהשתלמויות ובשלבים המקצועיים שעוברים בבית הספר למקצועות המחשב. איך הגעת לזה? לאחר הטירונות הגעתי לבסמ"ח (בי"ס למקצועות המחשב) לקורס מחשבים. זה הוביל לתפקיד שאני ממלאת היום. ליאור גרוסמן "מצטיין נשיא המדינה" מטעם חיל האוויר. ביום העצמאות התקבל בבית הנשיא, עם 119חיילים נבחרים מכל חילות השדה, האוויר והים. הורים: ענת וקובי חיל: אוויר במערך הנ"מ בסיס: ביסנ"מ (בית ספר נ"מ) תפקיד: מש"ק פיתוח הכשרות והדרכות פז"מ: שנתיים ושמונה חודשים (ממש בישורת האחרונה) מה עושה? מובן שזה מתחלק לשלושה חלקים... החלק שהסתיים לאחרונה היה ליווי של פיתוח מערכת "כיפת ברזל". תפקידי היה לייצג את ממשק המשתמש, כלומר, להעיר ולהאיר מכיוון המשתמש. מרכיב נוסף בתפקידי הוא הדרכתי. העברת הדרכות למפעילים הקשורים למערכת כיפת ברזל. והחלק העיקרי - פיתוח קורס להכשרת החיילים, שאמורים לתפעל את המערכת. איך הגעת לזה? היות שכיפת ברזל היא פרויקט של הנ"מ, היה זה אך טבעי שאמצא את עצמי קשור לזה. אתה "מורעל"? לא הייתי מגדיר עצמי ככזה, אבל אני מהטיפוסים שאם צריך לעשות, אז לעשות טוב, אבל לא מרגשות רעל. היו תקופות שהייתי יותר "שרוף", אבל מורעל אף פעם לא. איפה אתה בעוד עשר שנים? כנראה, עם תואר ביד (טווח הבחירה הוא ממוזיקה ועד רפואה), כמובן אחרי הטיול, וכנראה גם עם משפחה. עינב שם טוב תעודת הוקרה ממפקד מערך מגן על הצטיינות בביצוע מיזם "דרך ערך" הורים: סמדר ואלברט גיל: 20 חיל: החינוך והנוער תפקיד: מש"קית מורות חיילות ומד"ניות מרחב ונח"לאים. עוד משהו: ויתרה על אפשרות ללמוד רפואה במסגרת עתודה אקדמית. מה עושה? מפקדת של מורות ושל מד"ניות, מלווה מדריכות נוער, שעובדות בעיקר עם נוער מאוכלוסיות לא מתפקדות או בעייתיות. בדרך כלל, חבר'ה שמועדים ליפול לשולי החברה. מי היו שותפייך בצוות ואיך פעלתם? היינו שלושה: נח"לאית מיחידת "קרקל", חייל מקורס חובלים ואנוכי. הוגדרו לנו מספר מטרות, שעיקרן לבנות ולפתח תוכנית וכלים לעבודה עם בני נוער ועם מחנכים לעידוד הגיוס.  במציאות, לא בכל בתי הספר האווירה מטפחת ומעודדת את הגיוס, ומחנכים לא מעטים מעבירים מסר שאינו תומך בצה"ל.   כמו כל פרויקט מסוגו, גם זה עבר את הרמטכ"ל, שלא רק בדק אותו אלא גם הגיע לגימנסיה הרצליה בתל אביב, לניסוי "חי". זה עורר התנגדות ואפילו הגיע לעיתונות. תני דוגמה לרעיון שמייחד את הפעילות שלכם. שקצין יכול למקם עצמו על ציר הזמן והאירועים, איפה היה ואיפה נלחם, וכך להציג את עצמו כשותף בעיצוב ההיסטוריה הישראלית. זה נותן תוקף ועוצמה למפגש עם הנוער. יהב בן דור מצטיין ראש המנהל האזרחי ביהודה ובשומרון הורים: דלית ושמוליק יחידה: מנהל אזרחי איו"ש בסיס: מת"ק עוטף ירושלים - מצודת אדומים תפקיד: חמ"ל סמב"ס (אל תנסו להבין...) פז"מ: שנתיים וארבעה חודשים עוד משהו: אומרים שהפרס כולל סוף שבוע מפנק בעזה במלון "ארבע המנהרות" מה עושה? עבודה מול אוכלוסייה פלסטינית ביהודה ובשומרון. טיפול בבעיות הומניטריות, מעבר בכירים ברשות, מתן היתרי כניסה לישראל ונושאים דומים. איך הגעת לזה? הייתי מיועד למודיעין, אך נשרתי מהקורס. ידיעת ערבית ופרופיל 97 הובילו אותי ליחידה. מתוך עלון עין שמר השתתף בהכנה יעקב ליאור שלוש אימהות עמיעד הן מוותיקות עמיעד, בשנות ה-70 לחייהן, כולן מדברות בניגון בריטי עתיק, שצלח את האוקיינוס בעזרת "הבונים דרור". שלושתן מצאו את עצמן חוזרות בשנים האחרונות לאהבה נושנה, והחלו לשלוח ידן במכחול. דבי ברמן, רוזי היימן ובריל שוורץ פתחו תערוכת ציורים משותפת, ביוזמת בנותיהן, חברות ללינה המשותפת. שלוש הוותיקות המנומסות מתגלות כבעלות כישרון לא מבוטל, כשהן מציגות את פרי מכחולן - ציורים בעלי ניחוח כפרי עם תיבול מחוזות ילדות בריטיים. התערוכה מוצגת במועדון קיבוץ עמיעד עד סוף חודש מאי. ייצוא מקורי מגידו - עמק יזרעאל יבל ברקאי  יוזמה מקורית להסברת הציונות התבשלה לאחרונה במטבח הקיבוצי, כאשר שני שפים קיבוציים: גיז'ה סגל, 48, ממגידו, מנהל ענף המזון של עין דור, ודב בניה, 53, מגזית, מנהל ענף המזון של קיבוצו, הגו את היוזמה המהפכנית להנחלת המטבח הישראלי בקרב העם הארגנטינאי. מבואנוס איירס התקבלו כבר כמה תשובות חיוביות, והשניים מתעתדים להפיץ את הבשורה בשנת 2011, הן בבתי ספר לבישול והן ללקוחות פרטיים (עקרות בית). גיז'ה סגל הוא בוגר מדרשת רופין ודן גורמה בחיפה, ודב בניה הוא בוגר מדרשת רופין והולידיי אין. על סיור ההכנה שערכו בארץ מולדתם הם מספרים: "במהלך מספר שבועות חרשנו את בואנוס איירס, ופרשנו בפני הנהלות בתי ספר לבישול לא יהודיים את משנתנו הערוכה בתוך שלוש סדנאות לאוכל ים תיכוני: חומוס, פלאפל ושווארמה. בין היתר, היינו בקשר עם הדיקן של אוניברסיטת פלרמו בבירה". זה נשמע כמו ציונות. "בהחלט. אנחנו מנסים להיעזר במשרד החוץ ובמגבית היהודית. אנחנו רוצים להראות דרך הסדנאות ודרך האוכל הים תיכוני את הדו-קיום בארץ בין יהודים לערבים ואת ישראל האחרת, הסבלנית והסובלנית, ולא כפי שזה משתקף דרך התקשורת הזרה". בסדנאות יועברו פרקים על המטבח הקיבוצי הקלאסי (השיתופי) עם הקוריוזים המייחדים אותו - אוכל להמונים, סירים גדולים, תמיד אורז, תמיד שני סוגי מרק, מנהלים ופועלים פשוטים מרוויחים אותו הדבר ואוכלים אותו הדבר, ומנהל מפעל שעושה תורנות טיגון שניצלים. ומה הלאה? "מכיוון שקיבלנו כבר כמה תשובות חיוביות, אנחנו מתכוננים להפקת הפרויקט הראשוני ב-2011.מבמקביל, אנחנו מתכוונים להמשיך לפקוד קונגרסים ותערוכות באמריקה הלטינית ולקדם את הסדנאות בקמפוסים נוספים ובפני מתעניינים פרטיים. אנחנו רואים את עצמנו שגרירים של מדינת ישראל לכל דבר. ממש לאחרונה היינו בדרך לקונגרס שנתי של שפים דרום אמריקאיים באורוגוואי, שלמרבה הצער, התבטל בגלל רעידת האדמה בצ'ילי". מעז יצא מתוק, ובעקבות ביטול הקונגרס הגיעו השניים לביקור משפחתי בארגנטינה. חוזים לא נחתמו שם, אבל הרבה תבשילים בעבעו לטובת האיחוד המשפחתי.

על הדשא מנה רביעית - נוסטלגיה הגבעתרון, מי משלשל על הקיבוץ

22.4.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ. האס נוסטלגיה הגבעטרון: אהבה שאינה תלויהאריק בנדר תנו לי לשבת על כיסא פלסטיק לבן באולם המופעים הצנוע של קבוצת גבע, תנו לי להריח מלוא החופן את ניחוחות העמק, את ריח החציר והרפת ואת ניחוח הפריחה, הממלאים את האוויר, ומעל הכול, תנו לי לשמוע בהופעה חיה את להקת הגבעטרון בביתה שלה, ועשיתם לי את החג. פעמיים בשנה, בערב החג השני של פסח ובמוצאי החג מופיעה הלהקה בפני ידידיה, חבריה, אוהדיה וגם בפני בני המשפחה וחברי גבע בלילה קסום של שירים עבריים ממיטב הרפרטואר של הלהקה. האולם היה גדוש בחסידי הזמר העברי מהעמק ומההר, מהעיר והמכפר שבאו ונקבצו מכל חלקי הארץ לעונג עברי אמיתי שכן, כך בעיני לפחות, הגבעטרון היא שמורת טבע אחרונה כמעט של ארץ ישראל האמיתית, בטרם הכזיבו החלומות. עם האורחים הקבועים נמנה בוז'י הרצוג, שאמר כי "הגבעטרון הוא הקול האמיתי של הציונות המתחדשת ושיר השירים האמיתי של מדינת ישראל", ולנו לא נותר אלא להסכים איתו. עוד היו שי חרמש, מתן וילנאי, דב לאוטמן, רן פקר, פיני בדש, חברי להקות זמר, חברי הפרלמנט של העמק ורבים אחרים. השנה הייתה סיבה כפולה לחגיגה. ערב החג השני של פסח וגם אוסף שירים חדש של הגבעטרון, שהושמע לראשונה בפומבי. האוסף, שיצא כבר בדיסק ונקרא "עלי גבעה", כולל שירים מלפני קום המדינה, וכל המאזין לו שואל את עצמו איך זה שעד היום הגבעטרון לא כלל את השירים הנפלאים האלה ברפטואר שלו, שכן זה פשוט מתבקש, ממש כשם שלחשה לי אשתי במהלך ההופעה: "זה נשמע כאילו השירים נולדו עם הגבעטרון". את העיבוד לביצוע הנפלא של הגבעטרון, כמו את יתר העיבודים לאוסף החדש, עשה אילן גלבוע והייתם צריכים לראות ולשמוע את הקהל בגבע יוצא מכליו, ונסחף עם הלהקה במהלך הביצוע הנהדר, כשכולם שרים "לעולל ולרך/שערים פה נפתח/ למך ולזקן אנו פה חומת מגן". האוסף החדש אמור להיות חלק מטרילוגיה. התקליטור השני יכלול שירים שנכתבו בשנתיים הראשונות להקמת המדינה, והשלישי - בעשור הראשון. חגיגה אמיתית. נכון שהקיבוץ בכלל זה כבר לא מה שהיה פעם, ושגם הזמר העברי נדחק אט אט לשוליים, אבל אני משוכנע שהאהבה לגבעטרון חוצה קהילות, עדות וגילאים. כך או כך, ניקה ברזק, גדעון גוריון, תמי בן יעקב וחבריהם, המנוהלים לאורך שנים על ידי יואל פרנס, הם בעיניי דבר מרענן ונפלא ומרגש, והשירים שהם משמיעים ספוגים אהבה לעם ולארץ. מבחינתי, זוהי אהבה שאינה תלויה בדבר זולת השירים העבריים היפים. מתוך: הרומן שלי עם הגבעטרון, הבלוג של אריק בנדר     ישראל ברבע הגמר: 8200 מאחוריך  עמק חפר קבוצת התלמידים של בית הספר עמק חפר, שכינתה עצמה "כדור הרעם" (Thunder ball) הצליחו להעפיל לחצי הגמר בתחרות הרובוטיקה השנתית, מטעם עמותת FIRST, במדינת אטלנטה בארצות הברית. זו הפעם הראשונה שקבוצה ישראלית זוכה בהישג זה. המשמעות היא שהקבוצה מעמק חפר הגיעה למקום הרביעי מתוך 360 קבוצות של תלמידים מכל העולם. קודם לכן נערכה התחרות ברחבי ישראל והשתתפו בה 55 בתי ספר תיכון מכל הארץ. למקום הראשון הגיעו שלוש קבוצות, המייצגות את ההתיישבות. בית ספר מבואות עירון (עין שמר) וקבוצת המועצה האזורית עמק חפר. התלמידים המריאו לאטלנטה לתחרות הבינלאומית, וייצגו בסוף השבוע האחרון את ישראל בקרב 360 קבוצות תלמידים מרחבי העולם. אליהם הצטרפה גם קבוצת תלמידים מתיכון חוף הכרמל (מעגן מיכאל), אשר זכו בפרס ההשראה להנדסה. את הכסף לכרטיסי הטיסה השלימו חלקם (תלמידי חוף כרמל) באמצעות יום התרמה מיוחד שקיימו לקראת הנסיעה. מדי שנה מקבלים המשתתפים משימה בתחום אחר של בניית הרובוטים. השנה הייתה המשימה לבנות רובוטים, שישתפו פעולה במשחק כדורגל. הרובוטים היו צריכים לחבור אל עוד שני שחקנים-רובוטים, לעבור מכשולים בדרכם אל שער הקבוצה היריבה ולהבקיע גולים. מדובר ב-15 שניות ראשונות, שבהן פעלו הרובוטים באופן אוטונומי ואחרי זה על ידי הפעלה מרחוק. בסוף המשחק אותגרו המשתתפים להביא את הרובוטים להרים את עצמם על מגדל בגובה של כשני מטרים, לטובת נקודות בונוס. מכאן, אגב שם הקבוצה, "כדור הרעם" ול"על הדשא" נמסר כי נהגי הרובוטים, אלה שהפעילו את הרובוטים הצטיינו עוד יותר מכל הקבוצה המצטיינת. כמה אפשר עוד להצטיין? מרגע הכרזת המשימה ניתנו לגאונים הצעירים שישה שבועות לתכנון, לבנייה ולאימון. לאחר מכן הרובוטים נכנסו לאפסון עד למועד התחרות.    מאוד מקורי משמר העמק במשמר העמק מצאו דרך מקורית לאגד את כל היצירות הכתובות, שמעלות על נס את תבנית הנוף המקומי. דורון אופיר, מוותיקי הקיבוץ, מורה, מנצח וקומפוזיטור במקצועו, אסף במשך חודשים יצירות מקוריות שנכתבו במהלך השנים על ידי חברי ובני משק, הלחין את כולן והפיק מופע שאותו ביצעו עשרה חברי הקיבוץ, בליווי מוזיקלי של חברים ושל בנים נוספים. הערב התקיים באולם התרבות המקומי, על הקירות הוקרנו תצלומי וידיאו, המתעדים את הנוף המקומי - מושא השירים. המופע, שענה לשם "לרוח, לנשמה, לאדמה" (ציטוט מתוך אחד השירים), נמשך כשעה, והועלה פעמיים בשל ריבוי הצופים. (בסך הכול, 800 צופים). עכשיו אנחנו מחכים לתקליטור.     מי משלשל על הקיבוץ? אשדות יעקב איחוד לחברים באשדות יעקב איחוד נמאס מכאלה שמשלשלים עליהם. מדובר ביונים, כמובן, שהטרידו את מנוחת החברים כאשר נהגו להתרוקן בחופשיות דווקא ברחבת הכל-בו. בקיבוץ ההומניסטי, שבו משתדלים להיות הוגנים גם כלפי מי שמשלשל עליך, מצאו דרך מקורית להבהיר ליונים, שנוכחותן הפוגענית אינה רצויה עוד בקיבוץ. הלכו והתקינו רמקולים ברחבת הכל-בו, והחלו להשמיע שירי ארץ ישראל במהלך כל היום והלילה. נבהלו היונים, ולמספר ימים ידע הקיבוץ שקט והחל לנשום לרווחה. אולם היונים למדו מהר מאוד, שקיבוץ כמו קיבוץ, מרחם על רשעים, וחזרו טיפין טיפין ללכלך את חצר הקיבוץ הנדיב. כעת המוזיקה ממשיכה להנעים (יש שיאמרו - להטריד) את חצר הקיבוץ, ולפסולת האורגנית פתרונים אין. ואנו, שלא יודעים אם לרחם או לקלס, רק נזכרנו באחריתו של מאמר חז"ל: מי שמרחם על רשעים סופו שירשע על רחמנים. השמועות רצות מוא"ז אשכול חיים ילין מבארי, ראש מוא"ז אשכול, יצא יחד עם אשתו זיוה, אוצרת הגלריה בבארי, לבוליביה כדי להצטרף לחלק מהטיול של בנם. באחד הערבים, בעודם יושבים בקפה אינטרנט, שמעו שיחה של אחד התיירים שהיה שקוע בשיחה בעברית בסקייפ עם הוריו בבאר שבע. ילין רווה נחת, כאשר שמע את ההורים מספרים, כי בדיוק חזרו מפסטיבל תפוחי האדמה שבמצפה גבולות. "כך שמעתי דיווח ישיר על ההצלחה של הפסטיבל שהגיעה עד בוליביה", הוא מספר לתושביו באיגרת השבועית שלו. כבוד.   הקיבוצניק הנרגן / אחד שלא נותנים לו לשלם כמו שהוא רוצה זה בסדר שבכלבולית (= כל-בו/ מרכולית) של דליה מפגינים גישה מסחרית ורוח יזמות מרעננת ולרגל האביב והקיץ הקרב הם מציעים ללקוחותיהם ברד פסיפלורה או אייס קפה. למכורי הקפה יש קפה אספרסו מהמכונה וכל אלה במחיר הצנוע של 5 שקל לכוס משקה. אבל למה אי אפשר לשלם במזומן? היינו נורא צמאים אז שילמנו 5 שקלים באשראי.  אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל

על הדשא: מנה שלישית

15.4.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ. האס   איל שחר בתחרות תל מונד סוסים שמדברים עברית נען איל שחר מנען, נכה צה"ל, ניצח בתחרות רכיבה בתל מונד את איל שחר, 38, מנען, קשה מאוד לתפוס לא עסוק: שלוש פעמים בשבוע הוא רוכב בחוות הסוסים שבתל מונד, שלוש פעמים בשבוע הוא עובד בחוות הסוסים שבקיבוצו, נען, בין לבין הוא מתרגל יוגה בעזרת מאמנת אישית וגם באופן עצמאי. כשמגיע סוף השבוע הוא נפגש עם חברים, אך גם מקדיש זמן לפעילות גופנית בבית הלוחם, בחדר הכושר או בבריכה, שכן איל, אלוף ברכיבה בקנה מידה בינלאומי, הוא נכה צה"ל שחודשים רבים היה תלוי בין חיים למוות, כשסיכויי ההחלמה שניבאו לו היו כמעט אפסיים. לפני 19 שנה, במהלך גיחה מבצעית, איל שחר (צ'יקו(,38 , מנען, נפצע אנושות מכדור שפגע בראשו מטווח קצר. במשך שישה חודשים הוא שכב בבית חולים מחוסר הכרה, וכשהתעורר היה עתידו בלתי ידוע, שכן מוחו נפגע באורח אנוש, האונה הימנית נחבלה ללא תקנה, והאונה השמאלית ספגה פגיעה קשה. הוא נכנס לתהליך שיקומי ארוך בבית לווינשטיין, כאשר מלבד שיתוק בצד השמאלי של גופו, נפגעו גם כישוריו הקוגנטיביים, בהם זיכרונו ויכולת התפיסה וההבנה שלו. עם התקדמותו בתהליך השיקום החליטה אמו, שרה, כי היא מעוניינת לאפשר לו להתחבר מחדש למקומות שבהם היה נוהג לבלות כנער. אחד המקומות הללו היה חוות הסוסים שבה נהג לרכב. "כנער היה ספורטאי מוכשר, ועסק הרבה ברכיבה על סוסים ובאמנויות לחימה", היא אומרת. בתחילה, כחלק מהליך השיקום, רכב במסגרת רכיבה טיפולית, בלי לדעת, כי הוא עתיד לקטוף עשרות מדליות וגביעים כרוכב מקצועי. ככל שהתקדם, נכנס יותר ברצינות לתחום הרכיבה התחרותית, והחל לקצור הצלחות בתחרויות ברחבי הארץ. עם הזמן הצטרף לתחרויות רכיבה בינלאומיות. בשנת 1996 השתתף באולימפיאדת הנכים באטלנטה ובשנת 2000 השתתף באולימפיאדת הנכים באתונה. כל המשתתפים היו פגועי גפיים, ואיל היה היחיד שהינו גם פגוע ראש, אך זה לא מנע בעדו להגיע להישגים המרשימים שצוינו לעיל. כך גם היה בתחרויות שהשתתף באליפויות אירופה. כאמור, לפני כשבועיים קטף את המקום הראשון בתחרות שנערכה בחווה בתל מונד, שבה הוא מתאמן בשנים האחרונות. גם כושר הביטוי שלו התפתח במהלך השיקום. לנו אמר איל, כי בחו"ל "אין סוסים שמדברים עברית", ולמרות שהוא לא משתגע על השיר הזה של קורין אלאל, הצליח להוכיח גם בחו"ל, שלא חייבים עברית מושלמת בשביל לרכוב על סוס. סיור בעקבות לוחמים. נחשון סיור בעקבות לוחמים נחשון במסגרת חגיגות 60 שנה לקיבוץ נחשון, ארגנו החברים סיור בעקבות לוחמי "מבצע נחשון". היה זה טיול רגלי לילי, שבו השתתפו 150 גברים, נשים וטף, אשר פסעו לאור פנסים וניסו לשחזר את צעדיהם של לוחמי "מבצע נחשון", שעשו את אותו מסלול 62 שנה קודם לכן, שנתיים טרום הקמת הקיבוץ שבחר להיקרא על שם המבצע. הצעדה יצאה בשעה שבע בערב משער הגיא, על דרך בורמה לכיוון נחשון. ליד לטרון שמעו הצועדים עדות אישית ממפקדו דאז של אריק שרון, תא"ל אשר לוי, שתיאר את הקרב שבו נהרגו לוחמים רבים ושרון נפצע קשה. הטיול הסתיים בעשר בלילה בטקס, בהשתתפות יעקב לזר, מזכיר הקיבוץ, ושולה אופיר, מנהלת הקהילה. המשתתפים הנחושים קיבלו חולצות, תעודת השתתפות ומדליה. מדבקת הלוגו. עד מאה כעשרים. כל קשר לקוטג' מקרי בהחלט לוגו חגיגות המאה לקיבוץ מאות כלי רכב מסתובבים כבר ברחבי הארץ וכמה עשרות בארצות הניכר, ועליהם מדבקת הלוגו "100 שנות קיבוץ". מדובר במדבקות שקופות, הנושאות לוגו ססגוני וסיסמה שמתייחסים לאירועי 100 שנות הקיבוץ - "מאה שנה לקיבוץ - מקבוצה אחת לתנועה גדולה".התנועה הקיבוצית מספקת לכל חבר וחברה המעוניינים בכך את המדבקה המלבבת. מערכת על הדשא חקרה ומצאה, כי למרות הדמיון לקוטג' תנובה, אין קשר בין הפרטת תנובה להפקת המדבקה. קיבוץ או חבר, המעוניינים לקבל מדבקות לכלי הרכב, מוזמן לשלוח דוא"ל לדובר התנועה לפי הכתובת: dover@tkz.co.il ספינינג בדגניה א. פול גז בניוטרל הרזיה והשמנה בחצר ראשונים דגניה א'/ חגיגות המאה לקיבוץ עשרות תושבי עמק הירדן נאלצו להתנזר מפעילות כושר גופני והרזיה בשעת טקס ההכרזה על פתיחת אירועי שנת המאה לקיבוץ. מסתבר, כי בפאתי החצר המיתולוגית, ב"תגמיר" (מחסן הבגדים בדיאלקט הדגניאי) לשעבר, הוקם לפני כחצי שנה מועדון להרזיה ולטיפוח אורח חיים בריא, העונה לשם ספינ-דן. מנהל המועדון, יותם בארי, 31, בן אשדות יעקב איחוד, החליט ש-700 אורחים עלולים להרתיע את לקוחותיו, ובחר לסגור את המועדון במהלך האירוע. כפועל יוצא החמיצו נשיא המדינה ושאר אורחי הכבוד את המחזה המרהיב של חובבי הכושר מדוושים על אופני הספינינג במועדון ושאר פעילויות. למען קוראינו המודאגים בדקנו ומצאנו, כי עם תום האירוע שבו לנטוף אגלי זיעה בחצר הראשונים, וההתיישבות העובדת חזרה להתעמל ולפעום. אנחנו דווקא התלהבנו מהקפה ומאפה שהוגשו על ידי הדס ורדי, 49, דגנייאית אותנטית, ושותפתה גילי לביא, הפותחות מחדש את "קפה ראשונים", המגיש תפריט חלבי מעורר תיאבון במבנה האורווה לשעבר, שהפך למתפרה לשעבר בחצר הראשונים. מערכת על הדשא קיבלה הבטחה, שהקפה יהיה פתוח לקהל הרחב כבר במהלך חידון התנ"ך העולמי שיתקיים בשבוע הבא, ביום העצמאות, בחצר רבת הפנים. כוכב אמת. צילום: דוד עינב כוכב אמת / מצטיין וצדיק בקיבוצו ראש הנקרה דקל קינן, 25, מראש הנקרה, בלם בקבוצת מכבי חיפה ובנבחרת ישראל, שייצג בטקס ה"מאה לקיבוץ" את הדור הצעיר הקיבוצי כמצטיין בתחום הספורט, הוא כישרון לא רק בתחום הכדור רגל. מערכת על הדשא גילתה, כי קינן הצעיר מנהיג מדי חג את צעירי קיבוצו בהופעות התרבות, וזאת על מנת להוכיח לדור האבות, כי לא נס ליחו של הקיבוץ. לדוגמה, בפסח האחרון לקח חלק בריקוד החד גדיא המסורתי, וזאת כאשר בפסח הקודם הוא וחברו זיו שמואלי הנחו את ליל הסדר. הוא אינו מסרב לאף הזמנה לשמח ילדים - ילדי בר מצווה, ילדי פנימייה או ילדים המאושפזים בבית חולים. מרובה הכישרונות נענה תמיד להזמנה ויוצא לשמח לבבות צעירים. ורק הפרות ברפת עדיין מתגעגעות לימים שבהם הקדיש את זמנו לתורנויות חליבה ברפת, כשעוד לא היה עסוק כל כך. להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547