יום חמישי, 19 בפברואר 2009

נפטר איתן גדליזון, מנכ"ל מכללת תל חי

נפטר איתן גדליזון, מנכ"ל מכללת תל חי

רוני.מ.האס

איתן גדליזון, חבר קיבוץ כפר הנשיא, שכיהן בשש השנים וחצי האחרונות כמנכ"ל המכללה האקדמית תל חי, הלך ביום רביעי שעבר לעולמו, והוא בן 56. איתן מת כשלושה שבועות לאחר שנפצע, כאשר מטוס האולטרא לייט שבו טס התרסק בדרכו להמראה

גדליזון היה חובב טיסה, ובעבר ניצל ממספר תאונות ויצא מהן ללא פגע. לפני כשלושה שבועות יצא לטיסת בוקר במטוס אולטרא לייט, באזור קיבוץ רשפים, עם חברו לתחביב דוד שמלה, מהנדס מחשבים מכפר ורדים. כאשר הסיע את המטוס להמראה, נתקל ככל הנראה בממטרה, התהפך ועלה בלהבות. לרע המזל, נפצע איתן בתאונה זו באורח קשה, וסבל מכוויות חמורות בכל חלקי גופו. במשך שבועיים נאבק על חייו במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם, לשם פונה במסוק שהוזעק על ידי צוות מד"א גלבוע, שהעניק לאיתן ולחברו טיפול ראשוני בזירת האירוע. למרבה הצער, גופו לא עמד בפציעה הקשה, והוא נפטר.

איתן, שהיה ידוע בנועם הליכותיו ומוכר כאב מסור וכאיש משפחה למופת, הותיר אחריו אישה, רותי, ושלושה ילדים - קרן, שחר ודור.

בשנים האחרונות הצליח איתן לקדם את מכללת תל חי ולרשום בה הישגים נכבדים, בהם גידול עצום במספר הסטודנטים במכללה, פתיחת תוכניות לימוד וחוגים חדשים, ולאחרונה אף הצליחה המכללה בניהולו להעניק תואר שני בשניים מהחוגים.

פסגת עשייתו נרשמה השנה, עם פתיחתו של הקמפוס החדש של תל חי. הוא היה הרוח החיה ביצירת קואליציה של שותפים מהארץ ומחו"ל, ובהנהגתו הובא לידי מימוש חזון משולש הפיתוח לאצבע הגליל, שבמרכזו שלושה מנועי צמיחה אזוריים: אקדמיה, תעשייה מתקדמת ומחקר, וזאת כמנוף לפיתוח כלכלי וחברתי של הגליל.

פרופסור זקי ברק, נשיא מכללת תל חי, ספד לגדליזון: "איתן היה אהוד ואהוב על כל הסטודנטים, על הסגל האקדמי ועל הסגל המינהלי במכללה, ומותו משאיר אותנו המומים וכואבים. איתן היה איש חזון, אידיאליסט, ופיתוח הגליל היה מאוד קרוב ללבו. הוא התווה לנו את הדרך, ולמרות הקושי ננסה להמשיך בדרכו".

להלווייתו, שהתקיימה בקיבוצו כפר הנשיא, הגיעו מאות מלווים שביקשו לחלוק לו כבוד אחרון. בלטו בנוכחותם תושבים מהאזור כולו, אנשי אקדמיה וסטודנטים, כולם אבלים וכואבים את לכתו בטרם עת.

השאלון: בשש אחרי הבחירות

רוני מ. האס

פרסום המדגם על גבי מגדלי עזריאלי. לא נשאר מקום לעבודה. צילום: מתוך ערוץ 10

יצאנו לשמוע מהם הלכי הרוח עם תום ספירת קולות הבוחרים. מצאנו גם עצב וגם השלמה,וגילינו שיש לא מעט קיבוצניקים שזלגו למרכז, לימין ואפילו מעבר לכך. כולם רואים בהתכווצות השמאל השתקפות של מציאות חיינו; ממתינים לממשלה הימנית שתקום בציפייה, שאולי השמאל יחטוף את הסטירה ויתעורר; דואגים לדמוקרטיה ולהתקדמות השלום, וחוששים מכפייה דתית ומאגרסיביות כלכלית חברתית. המצביעים של אתמול שלמים עם הפתק שהניחו בקלפי, אבל לא עם התוצאות שהניבה המציאות הישראלית בבחירות 2009

ברוך בן דויד, 56, מעיין ברוך

איך אתה מרגיש עם תוצאות הבחירות?

מרגיש צער. הצבעתי לשמאל, והשמאל חטף מכה. אני עם בטן מלאה על מרצ. ההתנהלות שלהם לא הייתה מספיק מורגשת. לא הגיעו אליי. לא הגיעו לקיבוץ. ממפלגת העבודה כן הגיעו; גם בתאי הדואר, גם בטלפון. אפילו ש"ס הגיעו אליי. מרצ - קול דממה דקה. כאילו נכנעו מראש. בעיקר הייתי מצפה מהם להישמע, כשהתחיל הסחף לכיוון קדימה. כתבתי להם לאחר הבחירות, ועד היום לא קיבלתי תשובה.

לו ידעת מה יהיו תוצאות הבחירות, האם היית מצביע אחרת?

לא הייתי מצביע אחרת. הצבעתי למרצ. הייתה לי התלבטות קלה בין טקטיקה והצבעה לקדימה,ובין עקרונות והצבעה למרצ. העקרונות ניצחו.

אז מה, השמאל היום יותר קטן, או שהוא נבלע במפלגות אחרות?

אני מאמין שהשמאל התכווץ במידה מסוימת. אבל הסיבה העיקרית למיעוט המנדטים היא, שהרבה שמאלנים הצביעו מסיבות טקטיות לקדימה. הייתה תזוזה ימינה, אבל לא באופן משמעותי כפי שהשתקף בבחירות. מצביעי עבודה ומרצ זזו לקדימה. מצביעי קדימה זזו לליכוד. וחלק ממצביעי הליכוד זזו לליברמן ושות'.

להיות שמאלני - זה קשור לעמדה מדינית, או לעמדה חברתית?

זה קשור לשניהם. למשל, מבחינה חברתית אני בעד גישה סוציאל-דמוקרטיה, ומבחינה מדינית אני בעד החזרת שטחים והקמת מדינה פלסטינית. בארץ אנחנו לא שמאל קלאסי. הבחירות הנוכחיות התנהלו סביב שאלת ההתמודדות עם הסכסוך היהודי פלסטיני בבית ובחוץ, ללא נגיעה בשאלות חברתיות-כלכליות.

מה הכי מדאיג אותך לגבי ארבע השנים הקרובות?

אם תהיה קואליציה ימנית-חרדית... הולך להיות לנו שחור.

דויד נתן, 49, פלמחים

איך אתה מרגיש עם תוצאות הבחירות?

על הפנים.

לו ידעת מה יהיו תוצאות הבחירות, האם היית מצביע אחרת?

הצבעתי עבודה, והייתי מצביע עבודה בכל מקרה.

אז מה, השמאל היום יותר קטן, או שהוא נבלע במפלגות אחרות?

אני חושב שהשמאל מתעסק בחלקו רק בשטחי הרשות הפלסטינית, שזה נורא חשוב, אבל ככלשמפריטים את המדינה לדעת, זה מכעיס חלקים בעם. ועד שהשמאל יחזור להיות שמאל באמת ולבנות מדינת רווחה ממשית, לא נחזור לשלטון וגם לא נצליח לצאת מהפלונטר עם הערבים. השמאל באמת התכווץ. שלושים שנות מדיניות כלכלית ימנית החלישו את השמאל.

להיות שמאלני - זה קשור לעמדה מדינית, או לעמדה חברתית?

קודם כול כלכלי-חברתי, ומזה נגזר שאסור לשלוט על אחרים אבל לא להפך: מי שהוביל אתהשמאל להתעסק רק בשאלת השטחים בארבעים השנה האחרונות, גם חיסל את השמאל הכלכלי וגם לא הצליח יותר מדי בעניין השטחים.

מה הכי מדאיג אותך לגבי ארבע השנים הקרובות?

מדיניות כלכלית ימנית אגרסיבית, שתלווה בהחרפת מתחים פנימית כדי למשוך את הכעסים כנגד השמאל (מדיניות ברית המקופחים של ביבי וליברמן.) בחירת השמאל להתעסק רק בשאלת השטחים בארבעים השנה האחרונות, גם חיסל את השמאל הכלכלי וגם לא הצליח יותר מדי בעניין השטחים.

מה הכי מדאיג אותך לגבי ארבע השנים הקרובות?

מדיניות כלכלית ימנית אגרסיבית, שתלווה בהחרפת מתחים פנימית כדי למשוך את הכעסים כנגד השמאל (מדיניות ברית המקופחים של ביבי וליברמן.)

בן עמי ברגר, 70, צאלים

איך אתה מרגיש עם תוצאות הבחירות?

עצוב, כי רוב העם ימני. אני אשמח אם הימין ירכיב את הממשלה הקלוקלת שלו. אולי ככה בעודשנה וחצי השמאל יתחזק.

לו ידעת מה יהיו תוצאות הבחירות, האם היית מצביע אחרת?

לא. הייתי עדיין מצביע לעבודה. חשוב היה לחזק את העבודה, אחרת היא תיעלם ואז לא יהיהשמאל.

אז מה, השמאל היום יותר קטן, או שהוא נבלע במפלגות אחרות?

גם התכווצנו וגם נבלענו. אבל יותר התכווצנו.

להיות שמאלני, זה קשור לעמדה מדינית, או לעמדה חברתית?

בעיקר מדינית. לא היה אכפת לי אם יהיה ביילין או ג'ומס. מבחינתי, העיקר זה הנושא המדיני.תמיד זה היה כך מבחינתי. זה לא אומר שהנושא החברתי אינו חשוב, אבל הנושא המדיני מוביל כי זה נושא של חיים ומוות.

מה הכי מדאיג אותך לגבי ארבע השנים הקרובות?

שני דברים: פגיעה בדמוקרטיה, בעיקר בבית הדין הגבוה לצדק, אני פוחד מחקיקת חוקים אנטידמוקרטיים, וסטגנציה בכל קידום תהליך השלום. הזמן פועל לרעתנו. באופן כללי אני פוחד,שככל שיענו אותנו כך הימין יתחזק.

אריה כהן, 45, קלי"ה

איך אתה מרגיש בעקבות תוצאות הבחירות?

תוצאות הבחירות הפתיעו אותי, ואני חושב שנפתחה אפשרות לא רגילה להרכבה ממשלה חזקה. אני מתכוון ללא כניעה לקיצוניים או לסחטנות סקטוריאלית.

לו ידעת מה יהיו תוצאות הבחירות, האם היית מצביע אחרת?

לא, אני הצבעתי עבור ביבי נתניהו. אם אני חושב שהוא מושלם, התשובה היא לא, אבל הוא הכי מתאים למציאות הישראלית.

אז מה, השמאל היום יותר קטן, או שהוא נבלע במפלגות אחרות?

יותר קטן. פשוט, אנשים מתאכזבים, והולכים למקומות אחרים. אני אספר לך סיפור: כשבאתי לארץ, לפני 20 שנה, והצבעתי בפעם הראשונה, עשיתי את זה עבור מרצ. מבחירות לבחירות נהפכתי ליותר ימין, אבל לא ימני. אני מופתע מעמדות אנשי השמאל, עם חלקם אני לא מסכים, וחלקם מאכזבים אותי. אז זה לא פלא, מה שקורה להם היום.

להיות שמאלני זה קשור לעמדה מדינית, או לעמדה חברתית?

שתי העמדות קשורות. ישראל חייבת חברה חזקה, אנשים עם ערכים, אנשים משכילים, וגם עמדה מדינית חזקה.

מה הכי מדאיג אותך לגבי ארבע השנים הקרובות?

לא מדאיג אותי שום דבר. למה צריך לקרות משהו רע?

אהרון לופן, 43, גינוסר

איך אתה מרגיש בעקבות תוצאות הבחירות?

למרות שהצבעתי לבני, הייתי שמח אם ההפרש היה יותר גדול, אבל מה שצריך לקרות זה הכי טוב שקרה, ומה שצריך זה מה שיהיה.

לו ידעת מה יהיו תוצאות הבחירות, האם היית מצביע אחרת?

לא.

אז מה, השמאל היום יותר קטן, או שהוא נבלע במפלגות אחרות?

נראה לי ברור לגמרי שהשמאל קטן יותר כיום. אני חושב שזה תהליך טבעי שמתאים למציאות של חיינו. מי זה בכלל השמאל כיום? קדימה זה שמאל?

להיות שמאלני זה קשור לעמדה מדינית, או לעמדה חברתית?

ראשית, אני לא מגדיר את עצמי כיום כשמאלני אלא כמרכז. פעם הייתי שמאל ועברתי למרכז. זה בעקבות שינוי בתפיסה המדינית שלי. יכול להיות קשר בין תפיסה מדינית לחברתית, אבל לאמחייב.

מה הכי מדאיג אותך לגבי ארבע השנים הקרובות?

המחסור ביציבות שלטונית ודוגמה אישית ברורה, מה שמביא לאובדן האמון במנהיגים. אני כןמצפה שסוף סוף העם יתחיל לקבל ביטחון במנהיגים שלו, ושהמנהיגים יתנו דוגמה אישית, שתחזק את האמונה בהם ובאסטרטגיה שלהם.

יום חמישי, 5 בפברואר 2009

השאלון: בחירות 2009 - מה תצביעו?

השאלון: בחירות 2009 - מה תצביעו?

רוני מ. האס

יצאנו לרחרח מה קורה בשטח לפני הבחירות. לא מצאנו אדמה בוערת. גם לא החלטיות מופרזת. יש התלבטויות. הן קשורות יותר לשנאת המן (ביבי) מאשר לאהבת מרדכי. ואם הייתה מחשבה, שהמלחמה הצליחה להשפיע על הבוחרים, הרי שמצאנו השפעה חלקית בלבד, לא בטוח שבכיוון שלו פיללו הפוליטיקאים.ולגבי נבחרי התנועה הקיבוצית, שעושים עבודתם נאמנה בין כותלי הכנסת, או שאינם עושים די, או שהיחצ"נים שלהם לא עושים מספיק: התברר, שממילא רוב הנשאלים שלנו לא הצטיינו במידע על פועלם של הפעילים. קבלו את מדגם הבוחרים של "הדף הירוק". בחירות 2009.

ליאור לפיד, 39, קיבוץ מגוון, קיבוץ עירוני שדרות, במקור מקיבוץ דברת

עם איזה פוליטיקאי היית רוצה לשבת על כוס קפה ולפטפט?

עם שלי יחימוביץ.

מה דעתך על הפוליטיקאים הבאים:

אורית נוקד - מייצגת את המגזר הקיבוצי באופן נאמן.

שי חרמש - מהאזור שלנו. מתעסק הרבה בנושא המיגון, אבל למרות שהוא ממפלגת השלטון לא הצליח מספיק.

ברק - הרבה תדמית והרבה אוויר.

ג'ומס - איש רציני. מבין הרבה בכלכלה, אולי פחות בפוליטיקה.

אבו - חבר כנסת נמרץ. מחבב אותו.

למי אתה מתכוון להצביע?

למרצ.

האם המלחמה השפיעה על אופן ההצבעה שלך?

רק חיזקה את ההבנה, שאני לא יכול להצביע למי שכעת בממשלה.

רונן סגל, 38, חבר ובן צרעה

עם איזה פוליטיקאי היית רוצה לשבת על כוס קפה ולפטפט?

עם ברק אובמה. לא עם אף אחד מכאן.

מה דעתך על הפוליטיקאים הבאים:

אורית נוקד - לא מכיר אותה מספיק.

שי חרמש - יודע שבא מהדרום, ומשתייך לקדימה, אבל לא מכיר אותו מספיק.

ברק - חושב שהוא פוטנציאל מפוספס. הביא על עצמו דשדוש בסקרים. יכול היה להיות במקום אחר, לו היה איש של אנשים.

ג'ומס - איש ישר ואיש עשייה. אולי נחמד מדי לפוליטיקה הישראלית.

אבו וילן - ממפלגה של נחמדים. לכן עלולים לקבל מעט מנדטים.

למי אתה מתכוון להצביע?

בכנות, אני מאוכזב מכולם. לצערי, הבחירה שלי תהיה בחירת נגד, על מנת לחסום את ביבי. כנראה על ידי הצבעה לעבודה. לא בטוח, כי גם מהם אני מאוכזב.

האם המלחמה השפיעה על אופן ההצבעה שלך?

לא. מבחינתי, המלחמה הייתה כורח המציאות אבל לא שינתה את דעתי. שמח שהתנהלה יותר טוב מקודמתה.

עדי בבאי, 65, משאבי שדה

עם איזה פוליטיקאי היית רוצה לשבת על כוס קפה ולפטפט?

עם יצחק הרצוג. לשוחח על בעיות פנים וחברה.

מה דעתך על הפוליטיקאים הבאים:

אורית נוקד - מעריצה אותה. עושה מלאכתה נאמנה. מתמידה. עובדת בשקט ובחריצות. מביאה הישגים נכבדים במיוחד לתנועה הקיבוצית.

שי חרמש - מבחינתי, הוא מייצג את התנועה הקיבוצית, משתדל להשיג את היעדים שקבע. מעריכה את העבודה הציבורית שלו. מודה שעשה לי קצת בלגן במעבר שלו לקדימה.

ברק - עם כל היכולות שלו, ניסה לעבוד בקדנציה הראשונה כמו בצבא; הוא המחליט העליון ללא תקשורת עם הסביבה. עשה הרבה טעויות. אומרים שבפעם השנייה לומדים מהטעויות, ומשכילים לתקן את המעוות. מקווה שכך יהיה, ושבעזרת הצוות שלצדו ישכיל לממש את מצע מפלגת העבודה.

ג'ומס - לטעמי, מבחינה מפלגתית, הוא נמצא במקום של להט הנעורים. מרצ מכוונת לציבור מצומצם מדי, ולכן הקונצנזוס כלפיהם לא גדול.

אבו וילן - בא מהמקום שאני באה; מעריכה את פועלו, מאמינה שהוא בא מתוך אמונה ואמת. כמו ג'ומס, פיו ולבו שווים, אבל לא התעמקתי מספיק בעשייתו.

למי את מתכוונת להצביע?

למפלגת העבודה.

האם המלחמה השפיעה על אופן ההצבעה שלך?

לפני המלחמה היו לי התלבטויות. ההתנהגות של ברק במלחמה הביאה לתחושה של ביטחון, שעזרה לי לקבע את העמדה שהייתי בה (מפלגת העבודה). בסופו של דבר, אני מאמינה שהשמרנות היא זו שתכריע בבחירת חצי הכוס שנבחר.

יניב ריינגבירץ, 30, נחשונים

עם איזה פוליטיקאי היית רוצה לשבת על כוס קפה ולפטפט?

עם מוסי רז, ולשוחח אתו בנושאי איכות הסביבה.

מה דעתך על הפוליטיקאים הבאים:

אורית נוקד - אין לי דעה. לא מכיר את עשייתה.

שי חרמש - לא מכיר את עשייתו.

ברק - טוב בביטחון. פחות טוב בשאר הדברים.

ג'ומס - אמין. פוליטיקאי לעניין.

אבו וילן - תותח. קנה אותי בחוק המילואים.

למי אתה מתכוון להצביע?

למרצ.

האם המלחמה השפיעה על אופן ההצבעה שלך?

במידה מסוימת כן. הבנתי שאי אפשר להתחמק מהתמודדות עם הסוגיות המדיניות. המלחמה הבהירה לי, שבניגוד למפלגות קטנות וסקטוריאליות, שכנראה לא יעברו את אחוז החסימה, יש צורך להתמודד עם סוגיית השאלה המדינית, ולכן אני מצביע למרצ.

יובל נבון, 42, גבעת חיים איחוד

עם איזה פוליטיקאי היית רוצה לשבת על כוס קפה ולפטפט?

עם ניצן הורוביץ על בעיות העולם.

מה דעתך על הפוליטיקאים הבאים:

אורית נוקד - טובה אך אינה מתבלטת.

שי חרמש - לא ממצה את עצמו, לטעמי.

ברק - מבטא את עצמו יותר מדי. "מכלה" את עצמו.

ג'ומס - טהור. נקי.

אבו וילן - על הכיפק. עושה דברים.

למי אתה מתכוון להצביע?

רוצה להצביע למרצ, אבל במקביל, מאוד חשוב לי לחסום את ביבי. ולכן מתלבט.

האם המלחמה השפיעה על אופן ההצבעה שלך?

בגדול לא. אומנם, ברק קיבל אצלי כמה נקודות טובות. התנהלותו במלחמה הייתה טובה, אבל זה עדיין לא משכנע אותי להצביע עבורו.

עמיר פרייליך, 29, בתהליך קליטה בקיבוץ אורטל

עם איזה פוליטיקאי היית רוצה לשבת על כוס קפה ולפטפט?

כבר לא בפוליטיקה, אבל עם יוסי שריד.

מה דעתך על הפוליטיקאים הבאים:

אורית נוקד - לא מכיר. מי זאת?

שי חרמש - לא מכיר.

ברק - מה שלא הצליח בראשונה לא יצליח בשנייה.

ג'ומס - אמין.

אבו וילן - לא מכיר עדיין.

למי אתה מתכוון להצביע?

לציפי לבני. הגיע הזמן שאישה תנהל את המדינה.

האם המלחמה השפיעה על אופן ההצבעה שלך?

סמכתי על ציפי לבני גם לפני המלחמה

יום חמישי, 1 בינואר 2009

השאלון: s'oo' The ה-אוז

רוני מ. האס

היום, בפתחה של שנת 2009, כשהעשור הראשון של שנות ה-00' מתקרב לקצו, נשאלת השאלה מה הסגנון שמאפיין את העשור הזה. בסבנטיז התלבשנו כמו היפיז ושמענו מוזיקת רוק, באייטיז לבשנו מצועצע עד מזעזע, והמוזיקה הייתה פופ, בניינטיז היינו אקלקטים גם בלבוש גם בסאונד. אז איך לעזאזל אנחנו נראים ונשמעים היום?

הלכנו אל המקום הכי מדעי לבדוק את העניין: הפאבים. מצאנו, כי ברוב הפאבים שולטים ג'ינסים וחולצות פשוטות, אך יש גם נציגות לחולצות בטן ולמחשופים. די משעמם, למען האמת. סגנון המוזיקה מגוון. בין השאר, שמענו על מוזיקה שחורה, האוס ודאנס אבל גם מוזיקה עברית, בוב דילן ויוצרים מקומיים פוקדים חלק מהפאבים הקיבוציים. והעשור הזה, איך יירשם בשורות ההיסטוריה? כמה מומחים קוראים לנו ד'ה אוז, העשור של האלפיים, והדבר היחיד שאפשר לייחד בו אותנו הוא, שאנחנו שותים יותר. לפעמים מתחילים כבר בחניה.

בוטק'ה, קיבוץ כפר סאלד

אבירם ארואץ, 28, מוזיקאי, תושב הקיבוץ, מנהל הפאב בשנה האחרונה.

המקום: פאב פתוח לקהל הרחב, ומגיעים בעיקר סטודנטים.

גילאים: אמצע שנות ה-20 עד אמצע שנות ה-30.

פרנסה: הפאב הוא עסק שצריך להחזיק את עצמו.

מוזיקה אופיינית: רוק, בלוז, ג'ז, רגאי ומוזיקה בסגנון צועני. הופעות של מוזיקאים צעירים בימי שישי ובמה פתוחה בכל יום שלישי, מוזיקה בכיוון צועני.

לבוש: אינדיבידואלי, דגש על נוחיות, בעיקר סגנון של שרוואלים.

שתייה: מאז המיתון של שנות ה-90 הערק תפס מקום של כבוד, כנראה, בזכות מחירו הנמוך. אצלנו מגישים אותו בעיקר עם אשכוליות אדומות סחוטות במקום. זה המשקה הכי פופולרי אחרי הגולדסטאר. וגם פיצת הבית.

מאפייני העשור: מגיעים הרבה סטודנטים, שעסוקים בבנייה של העתיד שלהם, חלקם מוזיקאים בעצמם, "החבר'ה הזורמים".

סיכום עשור: אני חדש באזור, אבל להבנתי, ההבדל העיקרי הוא העובדה שהפאב פונה לקהל אזורי, ואינו הפאב הקיבוצי הסגור של פעם.

מה קורה בסילבסטר: תתקיים מסיבה מחתרתית, שאינה מפורסמת ברבים, עוברת מפה לאוזן. מוזיקה בסגנון צועני. יומיים אחרי זה, יש הופעה של יוצר צעיר - יואב אלקין עם ההרכב 'אורביטלי השפע'.

המפלט, קיבוץ אורים

אחיקם שלף ומרדכי ריינהיימר 31 ו-21, בהתאמה, בני משק; מנהל יוצא ומנהל נכנס.

המקום: פאב קיבוצי, שפתוח גם למסיבות חברים ולחבר'ה מבחוץ.

גילאים: 18-21.

פרנסה: הקיבוץ מופרט חלקית, צריכים להיות מאוזנים ולא לסמוך רק על תקציבים.

מוזיקה אופיינית: שחורה, האוס.

לבוש: גם בחורף בחורות לא מוותרות על תלבושות מוזרות, חשופות, ביגוד מהחנויות המובחרות. הקיבוצניקים עדיין מגיעים בבגדים פשוטים יותר. אפשר להבחין על פי הלבוש מיהו מי.

שתייה: "שוטים", וודקה בטעמים, יגר (תרופה), ובירה גולדסטאר.

מאפייני העשור: תאורה חדשנית, רובוטיקה.

סיכום עשור: הפאב מתבסס גם על כוחות חיצוניים, לא רק על קיבוצניקים, גם חבר'ה עירוניים-התיישבותיים מהאזור, כי אין מספיק בני משק. המוזיקה השתנתה לשחורה ולטראנס, אבל העיקר נשאר כמו שהיה - חבר'ה צעירים שבאים לרקוד ולהתפרק.

מה קורה בסילבסטר: לא משהו מיוחד, בפרט כשהמצב בגזרה התחמם. החבר'ה בגילי נוסעים למסיבות סילבסטר מאורגנות בתל אביב.

הטרמינל. צריכה מוגברת

טרמינל, רמות מנשה

שלמה בנימין, 42, חבר קיבוץ, מנהל המועדון ב-17 השנים האחרונות.

המקום: מדובר במועדון, היכול לאכלס 1,700 איש. שלוש רחבות ריקודים נפרדות, והכניסה למועדון רק אחרי הרשמה דרך אתר המועדון באינטרנט.

גילאים: 22 ומעלה.

מוזיקה אופיינית:בכל רחבה יש מוזיקה אחרת: רחבת המוזיקה השחורה, רחבת המוזיקה העכשווית - דאנס, האוס - ורחבת המוזיקה העברית + רוק ואלטרנטיבי, "הרחבה של הקיבוצניקים".

לבוש: בעיקר ג'ינס וטי-שירט, אפילו בנעלי בית. לא לבוש תל אביבי.

שתייה: וודקה רדבול, בירה גולדסטאר.

מאפייני העשור: שותים המון אלכוהול. יש כאלה שמתחילים לשתות בחניה, לפני שנכנסים למועדון, כי הביאו איתם כמה בקבוקים מהבית, אז הצריכה של אלכוהול גוברת. מעבר לכך אין שינוי משמעותי.פרנסה: נותן פרנסה לי ולעוד הרבה חבר'ה מהקיבוץ ומהאזור.

מה קורה בסילבסטר: מסיבה של י"ב.

סיכום עשור: מעבר לצריכה מוגברת של אלכוהול, לא רואה שינוי משמעותי בסגנון של החבר'ה שמגיעים. חבר'ה בסדר.

פאב בית זרע, קיבוץ בית זרע

חגי פאר, 22, בן משק, מנהל את הפאב בשותפות עם תדהר לבנה.

המקום: פאב מקומי, שפתוח גם לחבר'ה מהסביבה.

גילאים: 18-21, בעיקר מקיבוצי האזור.

פרנסה: לא רלוונטי, צריך להיות מאוזנים.

מוזיקה אופיינית: בעיקר עברי, הרבה מוזיקה של פעם, בוב דילן, וגם קצת מוזיקה עכשווית.

לבוש: ג'ינס וטריקו.

שתייה: בעיקר, בירה גולדסטאר, קצת ויסקי.

מאפייני העשור: אין משהו מיוחד.

מה קורה בסילבסטר: בדרך כלל, יש מסיבה לכולם באיזה מקום בקיבוץ, ולא בפאב.

סיכום עשור: לא השתנה הרבה מלבד שנפתח גם לחבר'ה מהאזור.

הבעלים של "הברל'ה". רעב גדול

ברל'ה, להבות חביבה

דודי גודר, 57, תושב תל אביב, הבעלים של הפאב "מיוזיק קלאב", שמנהל בפועל הבן גיל-עד, 26.

המקום: מועדון הופעות חיות. מגיע קהל מכל האזור וכן מרחבי הארץ.

גילאים: משלושה חודשים ועד גיל שמונים. למשל, כשברי סחרוב הופיע, הגיע זוג מעריצים מקיבוץ בצפון עם תינוק במנשא, ובקהל נצפה גם גבר בן 80 שבא לחגוג יום הולדת. מגיעה אוכלוסייה מכל הגילים, כשהמכנה המשותף הוא האהבה להופעות החיות.

פרנסה: עסק לכל דבר. הפרנסה בדוחק, משום שהעלויות של האמנים המובילים בארץ מאוד גבוהות.

מוזיקה אופיינית: ישראלית מיין סטרים וכן ערבים מיוחדים לאמנים צעירים, תחת הכותרת ערבי "אולטרה סאונד".

לבוש: כל האופציות קיימות - בין חובשי כיפות (ברסלב, סרוגות, שחור) ללובשי מכנסי ברמודה וכפכפים, וגם בסגנון מהודר. אפילו הקיבוצניקים מגיעים בלבוש חגיגי.

שתייה: מובילים הבירה והוודקה. נשים בעיקר פידג'לין (ליקר תאנים). בר מאוד גדול. ארבעה עד שישה ברמנים. הרבה אלכוהול. בגבולות הנכונים.

שינוי מהעשור האחרון: מדובר במקום שפתוח לאוכלוסייה כולה ולא רק לאוכלוסייה המקומית, ופונה לקהל מכל הארץ. המכנה המשותף הוא אהבת המוזיקה החיה.

מה קורה בסילבסטר: ערב לטיני עם להקה דרום אמריקנית, "קומבומבו".

סיכום עשור: יש רעב גדול יותר להופעות איכותיות, כמיהה לאמנים העכשוויים, גם אצל בני הקיבוצים, שאצלם אפשר לזהות רצון עז ל"חיקוי והתבוללות" והתקרבות תרבותית לעיר הגדולה. מתבטא גם בסגנון השתייה החריפה.

גורדוניה. בירה ונשירה

גורדוניה, מעלה החמישה

גלית צפריר, 45, חברת קיבוץ, מקימה ומנהלת.

המקום: פאב המציע ערבים קבועים מאופיינים על פי סגנון מוזיקה משתנה.

גילאים: כניסה לבנות מגיל 20 ומעלה, לבנים מגיל 21 ומעלה. משתנה לפי סוג הערב. קהל יפה.

מוזיקה אופיינית: בימי חמישי - ישראלי מכל הזמנים, בימי שישי, שנות ה-70 וה-80, ומוזיקה שחורה, מוצ"ש פעם בשבועיים ערב "בירה ונשירה", הכולל הופעה של שני זמרים והשתתפות פעילה של הקהל בשירה.

לבוש: יש ויש. בקרב הקיבוצניקים אפשר לראות גם חבר'ה עם חולצת סוף מסלול וג'ינס. לבוש פשוט ומכובד. יש גם שמתלבשים לפי צו האופנה. לבחורים אסור להסתובב בגופייה.

שתייה: בעיקר בירות וויסקי. לפעמים מגיעים חבר'ה שמזמינים וודקה רדבול.

מאפייני העשור: קשה לי להעיד, אף פעם לא הייתי מבלייני הפאב בקיבוץ.

מה קורה בסילבסטר: מקשטים את הפאב, הברמנים מתלבשים בתלבושת מיוחדת, שמפניה בחצות.

פרנסה: יזמות של הקיבוץ.

סיכום עשור: כל הרעיון של הקמת הפאב כיזמות, מתוך צורך שעלה בקרב הצעירים, בתוכם הבן שלי במקום לבלות בו. בעשורים הקודמים הקיבוץ היה עונה על כל הצרכים, כולל תרבות צעירים.

עורך הבלוג