יום רביעי, 20 בנובמבר 2013
יום חמישי, 7 בנובמבר 2013
על הדשא 7 לנובמבר 2013
על הדשא
רוני מ. האס, הזמן הירוק
7/11/2013
סובב כנרת
15,000 רוכבים דיוושו בשבת האחרונה ב"דור אלון סובב כנרת", ע"ש יוסי דור, בחמישה מסלולים שונים, ביניהם הקפה מלאה של הכנרת, חצי הקפה, מסלולי שטח ומסלול משפחתי בשבילי עמק הירדן. מזג האוויר המשובח הקל על הרוכבים סביב הימה המתוקה וגדותיה הירוקים
צילום: איציק איפרגן
איזה סרט
כפר עזה
רונית איפרגן, 39, עברה לפני ארבע שנים עם משפחתה מחולון לקיבוץ כפר עזה.
"עזבנו את העיר בגלל סיבות כלכליות, חיפשנו מקום מרוחק ממרכז הארץ, אבל עם איכות חיים גבוהה, ובחרנו בקיבוץ." איפרגן, קולנוענית במקצועה, החלה לתעד את חייה בשנה השנייה לחייהם בקיבוץ, זו גם השנה שבה המצב הביטחוני השקט יחסית ששרר אחרי "עופרת יצוקה", החל להיסדק. "השנה הראשונה בקיבוץ הייתה סוג של התאהבות, הכרנו את החיים בקיבוץ, את האנשים, את הכיף של החיים בקיבוץ, את תחושת החופש והשחרור". אחרי שנה נפל הקסאם
וכולם בשביל אחד
גבעת חיים מאוחד
אופק גלר, 19, החליט ללכת לשנת שירות, בעקבות שיחות מוטיבציה שקיימה אתו אחותו הגדולה. "אחותי הייתה בשנת שירות בפנימיית קריית יערים, וסיפרה לי כמה זה היה משמעותי בשבילה, וזה דרבן אותי ללכת גם לשנת שירות. התקבלתי לפנימיית 'בית אפל' בגן יבנה, שם הדרכתי עם עוד שתי מדריכות, 11 ילדים בכיתות ד'-ו'".
לקראת סוף השנה רצה גלר להעניק לילדים מתנת פרידה, והחליט להביא אותם הביתה, לגבעת חיים. "החלטתי לארגן לילדים יום כיף בקיבוץ. הייתי צריך לארגן הכול ללא משאבים. למזלי, כל מי שפניתי אליו בקיבוץ מיד הסכים לעזור לי; החל בהסעות וכלה בבילויים, כמו כניסה לבריכה וכל דבר שביקשתי". בסוף היום המרגש פרסם גלר בידיעון המקומי תודות לכל מי שנתן יד להצלחת היום.
איך אתה מסכם את השנה שהייתה לך?
"הייתה שנה מדהימה, התבגרתי המון, הגעתי בלי שום רקע בהדרכה ולמדתי תוך כדי עשייה".
"הייתה שנה מדהימה, התבגרתי המון, הגעתי בלי שום רקע בהדרכה ולמדתי תוך כדי עשייה".
ומה תעשה כשתהיה גדול?
"קודם כול אני מתגייס עוד שבועיים לנח"ל, וכשאשתחרר אני מאמין שאהיה מה שאני הכי טוב בו - די ג'יי".
אגב, בנוסף לכול, הילדים של אופק נהנו כמעט מדי שישי ממסיבה מתוקלטת. שלושה ניחושים מי היה הדי-ג'יי...?
פנימיית "בית אפל" 08-9526401 או gan_yavne@mishan.co.il
בראי הקולנוע
ניר דוד / חפציבה
ניר דוד / חפציבה
אילון סלוס, הוא אדם רב גוני. בן חפציבה שחי עם רעייתו ושלושת ילדיו בניר דוד, מרכז את החוג לכלכלה במכללת כנרת (שלוחת בר אילן), שם הוא גם מלמד מחשבים, בשעות הפנאי הוא כתב לענייני כדורסל של ליגת העל באתר "דאנק" ובשעות המעטות שנותרות לו הוא מתמסר לתחביבו הראשון - קולנוע ישראלי. "במשך כשנה וחצי בניתי ערב שנקרא 'כך היינו - חיוך ונוסטלגיה קיבוצית בקולנוע הישראלי' המושתת על קטעים מסרטי קולנוע ישראליים, אותם ערכתי בצורה מיוחדת לפי נושאים שמותאמים להווי הקיבוצי". הערב מחולק לנושאים הקשורים לקיבוץ למשל: ממסד קיבוצי, חיזור קיבוצי, מעשי קונדס קיבוציים ואפילו קטעי סרטים הוליוודיים שמראים את החיים בקיבוץ מהזוית הנוצצת ההיא. "במהלך הערב אנחנו מציגים קטעים מהווי הקיבוצים וגם נעזרים בחומרים שמספק לנו הקיבוץ המארח ומשלבים זאת בין החומרים, כך שגם ההווי המקומי נכנס לרפרטואר". את הערב הנוסטלגי המחוייך הזה מנחה בכישרון רב, דודו לבני, ניר דוד, מתיאטרון הקיבוץ. "אחרי התחקיר הארוך, איסוף החומרים המאומץ, התמלול והעריכה, אני מרגיש שבנינו ערב מיוחד, נוסטלגי, מרגש ומצחיק שנעשה עם המון אהבה והערכה לקיבוץ ".
לאור ההצלחה ולאחר שהופיעו בקיבוצים רבים, התקבלו לאחרונה למאגר המופעים של "תרבות לישראל" המסייעת הן כספית והן בניוד מופעי תרבות נבחרים לכל קצוות הארץ.
לפרטים נוספים - אורלי פז-סלוס 050-2054220.
אילון סלוס 054-6634364 או cinemakib@gmail.com
תוויות:
גבעת חיים מאוחד,
הזמן הירוק,
כפר עזה,
ניר דוד,
על הדשא,
קולנוע
יום חמישי, 31 באוקטובר 2013
על הדשא 31 לאוקטובר 2013
על הדשא
רוני מ.האס, הזמן הירוק
31/10/2013
מרוץ הסוסיתא
בחמישי האחרון התקיימה תחרות הריצה המסורתית בין בתי הספר בעמק הירדן ובגולן, העונה לשם "מרוץ הסוסיתא", לזכרו של תום קרין ז"ל, בן עין גב, שנהרג לפני 17 שנים בדרכו למארב בלבנון. את התחרות מארגנים מדי שנה הוריו וחבריו של תום, המאמינים שאת המרוץ הזה אי אפשר להפסיק.
בשביל האיילה
רמות מנשה
רמות מנשה
הדס וייס, 38, מרמות מנשה, הקימה לפני כשנה וחצי את מועדון רוכבות האופניים "בשביל האיילה" לזכר אחותה, איילה יפרח ז"ל, שנספתה באסון השריפה בכרמל. "הרעיון נרקם בשבעה של איילה; אני רוכבת שנים, חשבתי מה הדרך הכי טובה להנציח את זכרה של אחותי, והחלטתי שהדרך הכי טובה להנציח את אחותי היא דרך שתשלב משהו חברתי, עם שמחת חיים וטיולים בטבע, ובגלל שהתחביב שלי הוא רכיבה על אופניים, החלטתי להקים מועדון לרוכבות, ומיד אחרי השבעה נרשמתי לקורס מדריכי רכיבה על אופניים." את השם "בשביל האיילה" העניקה לקבוצה האחות השנייה במשפחה, ענת, שגם חברה במועדון. "המועדון התפתח בהדרגה. בעזרת המועצה האזורית מגידו פרסמנו את פתיחת המועדון, ולמפגש הראשון הגיעו כעשר נשים. התחלנו בהקפה קטנה של הקיבוץ, ובהתחלה בקושי סיימנו אותה. היום אנחנו רוכבות בין 20 ל-30 קילומטר בכל מפגש". הן נפגשות לרכיבה כל יום שישי בבוקר. בשישי האחרון השאירו את האופניים בבית, והצטרפו כקבוצה לצעדה שהתקיימה בהרי הכרמל לזכר נספי אסון השריפה בכרמל. בנוסף, יזמה חברת הקבוצה, נירה
העצים הנדיבים
עמק הירדן
חודש בלבד עבר מאז ארגנו "לקט ישראל" ו"קיבוצניקים למען החברה" סיור הכנה באזור עמק הירדן (כפי שדווח ב"הזמן הירוק", על הדשא, 25.9), ובשבת האחרונה קיימו מבצע לקט בהצלחה יתרה - 220 מבוגרים וילדים הגיעו לפרדס של קיבוץ מעגן, 80 לחווה בין הקיבוצים דגניה א' לדגניה ב', ועוד 25 קטפו במטעי קיבוץ גנוסר. התוצרת בפרדסי הקיבוצים בעמק הירדן הגיעה ל-12 טון (!), כשהצפי היה שישה טונות בלבד, והכול מתוך פרי שנותר על העצים לאחר הקטיף, שהועבר לשיפור תזונתם של אלה שאינם יכולים להרשות לעצמם - ילדים, קשישים ואחרים.
לקטיף הגיעו גם קבוצות ילדים מהקיבוצים מעגן, אלומות, שער הגולן ואשדות יעקב איחוד ומאוחד, קבוצה גדולה מאפיקים, כולל גרעין צבר שנמצא בקיבוץ, קבוצה של נוער מעין חרוד איחוד, קומונה של שינשינים מנוה איתן וגם גרעין מכפר רופין. אומר עודד אונגר, מראש הנקרה, רכז התחום מטעם התק"צ: "אנו, בקיבוצניקים למען החברה, מבקשים להודות מעומק הלב לכל המתנדבים שסייעו וקטפו, לאלה שעזרו בארגון, בפרסום ובהסעה, ובייחוד למסייעים בגיוס דור העתיד בעזרת מערכות החינוך. בהזדמנות זו נזמין את המעוניינים להתנדב לתפקיד "נאמן לקט" בקיבוצם, להצטרף אלינו ולסייע באיתור הזדמנויות לקטיף או לאיסוף עודפי מזון, ובגיוס המתנדבים לקטיף כזה".
לפרטים: 058-4841010 או בדוא"ל: leketakatz@gmail.com
פירות של שלום
יד מרדכי / חפץ חיים / שער הגולן
משה ברוקנטל, מחפץ חיים, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, היה בין משתתפי המפגש שהתקיים ביד מרדכי, שבו נפגשו 20 סוחרים מרצועת עזה עם מגדלי פירות ישראלים. במפגש שאורגן במשותף על ידי מועצת הצמחים וארגון מגדלי הפירות, ביוזמת קצין התיאום החקלאי בין ישראל לרצועת עזה, נפרדו החקלאים והסוחרים הפלסטינים מאילן אשל, שער הגולן, שסיים לאחרונה את תפקידו כמזכיר ארגון מגדלי הפירות. ברוקנטל: "המפגש עם הסוחרים מעזה מתקיים פעמיים בשנה, צריך לדעת, שהעברת הפירות לעזה מאוד מורכבת, אבל בזכות הבלעדיות המחיר משתלם - התרומה לענף הפירות מוערכת בכ-300 מיליון שקל. המצב הכלכלי בעזה קשה מאוד כרגע, חסימת המנהרות הפסיקה הגעת סחורות ממצרים, והאספקה שלנו נכון לעכשיו היא מצילת חיים". גם הסוחרים הפלסטינים הודו לאילן אשל על תרומתו, וציינו שהשלום מתחיל מלמטה. בסיום המפגש סיכמו המשתתפים לקיים יותר מפגשים שוטפים, במטרה להרחיב את הסחר במוצרי חקלאות. מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, איציק כהן, סיכם את הפגישה באומרו, ש"יצירת בסיס כלכלי איתן בין ישראל לפלסטינים תתרום להשגת שלום כמו פרי בשל".
תוויות:
בשביל האיילה,
הזמן הירוק,
זיכרון והנצחה,
חפץ חיים,
יד מרדכי,
עין גב,
על הדשא,
עמק הירדן,
רמות מנשה,
שער הגולן
יום חמישי, 24 באוקטובר 2013
על הדשא - 24 לאוקטובר 2013
על הדשא
רוני מ. האס, הזמן הירוק
24/10/2013
ירוקים מהנאה
חנתון
חנתון
נעה שפר, 31, עובדת סוציאלית במקצועה, עברה לפני שנה לקיבוץ חנתון מירושלים עם משפחתה, והיום היא אחראית על הקמת גינה קהילתית בקיבוץ. "עוד לפני עשר שנים, כשהייתי סטודנטית בירושלים, התחברתי לגרעין 'דבש' של החברה להגנת הטבע, שהביאו את הבשורה של גינות קהילתיות לעיר". היא עסקה בתחום כתחביב וגם התמחתה בגינון טיפולי לטובת העבודה עם המטופלים שלה. "כבר כששאלו אותי בוועדת הקבלה של הקיבוץ במה אוכל לתרום לקיבוץ, העליתי את הרעיון של גינה קהילתית". בינתיים היא למדה גם פרמה קלצ'ר בבי"ס לפרמה קלצ'ר בשדה נחמיה, וגם גינון ביו אינטנסיב (שיטות לגינון שופע בשטח קטן), וחיכתה לרגע הנכון. "חשבתי לעצמי שאם בין כה וכה אנחנו מבלים ביחד עם הילדים על הדשא, אז אפשר כבר לעשות גינון ביחד..." מסתבר שלא רק היא חשבה ככה. במועצה האזורית עמק יזרעאל, פרסמה היחידה לקהילה וסביבה קול קורא להקמת גינה קהילתית והיא הרימה את
עוד לא נָס
ברעם/ מתנדבי חו"ל
בשבוע שעבר התקבצו בקיבוץ ברעם כ-120 מתנדבים ומתנדבות חו"ל מקיבוצי הצפון, לכנס מתנדבים אזורי, וגילו שיש עוד חבר'ה על הדשא. איה שגיא, צרעה, מנהלת תכנית מתנדבי חו"ל בקיבוצים, מספרת כי כיום יש 30 קיבוצים שנעזרים במתנדבים "חלק מהקיבוצים כבר מופרטים, חלקם עדיין שיתופיים וחלקם בתהליכי
צילום: לידיה אייזנברג
דגניה ב'
שרון אלפרט, 41, בת נווה איתן, היום תושבת דגניה ב', היא אמא לחמישה ילדים, ומאיירת ספרי ילדים במקצועה. "כשבעלי ניר, החליט ללמוד וטרינריה, נסענו לטובת הלימודים שלו לבלגיה". בבלגיה נחשפה אלפרט לעולם איור הספרים, הרושם שעשה עליה התחום היה חזק והיא החליטה להיכנס אליו.
"נרשמתי ללימודי איור ספרי ילדים ובמשך שלוש שנים התמחיתי בו. בסוף הלימודים, נולדה בתי הבכורה, יערה, יחד איתה נולד גם הספר הראשון". שרון מספרת שהכּניסה לעולם הספרים הייתה רכה יותר, בזכות דודתה, מיריק שניר, שקישרה בינה להוצאת הקיבוץ המאוחד, עבורם איירה את הספר הראשון "יש לי אופניים" שכתבה לא אחרת מאשר דודה מיריק. "מאז ספר הוביל לספר, כשהספר האחרון שאיירתי ויצא לאור לפני כמה חודשים, היה 'הנסיכה וכיכר הלחם האמיתי' שכתב דן הופרט". הספר הטרי, מתאים לקוראים צעירים ומאד רלוונטי לימינו ואפילו מעביר בהומור חינני מסר בנוגע לתרבות האינסטנט. "הספר מדגיש את המקום של חקירה, של ניסוי ותעייה, של סבלנות וחקר, שמובילים לדבר אמיתי ומשמעותי" היא מספרת. לאחרונה החליט משרד החינוך להוציא את הספר בתרגום לערבית וכן לספריית פיג'מה. עד היום איירה אלפרט בעיקר ספרים לילדים צעירים, שם האיור מאוד מרכזי והטקסט מינימלי. "הספר הזה אחר, בגלל שהוא מיועד לילדים יותר גדולים, יש בו הרבה טקסט ופחות איורים, היה לי קשה להצטמצם למתכונת בה האיור פחות מרכזי, אבל בהוצאה הלכו לקראתי." התוצאה מרהיבה - ציורים צבעוניים, מלאי נוכחות והומור מעטרים את דפי הספר. לאחרונה אלפרט נחשפה לעולם חדש והוא תיאטרון בובות. "אני לומדת את התחום, מאד אוהבת אותו ומקווה לצאת בהצגה חדשה בסוף השנה". שותפים לתקווה...
יום חמישי, 15 באוגוסט 2013
על הדשא 15 לאוגוסט 2013
על הדשא
רוני מ. האס, הזמן הירוק
15/8/2013
עז אוהבת דגים?אפיקים/ נורבגיה
התנדבה להצחיקכפר בלום/ מ.א.גליל עליון
אורנה בנאי. צילום: בייגל
בתבונה וברגישות
עזרא רבין. מייסד ויו"ר מסיים
עזרא רבין הוותיק (געש) אשר יזם והקים את הסניף הקיבוצי של איל"ן לפני 14 שנים (ביחד עם הנרי אלקסלסי מעין השופט), ומכהן כיו"ר בכל אותה תקופה, ביקש לסיים תפקידו. עזרא מילא את תפקיד היו"ר במשך שנים באכפתיות ובאנושיות רבה מתוך אמונה שסיוע למשפחות המתמודדות עם גידול ילד נכה הוא חלק מביטויי הערבות ההדדית בתנועה הקיבוצית. מעורבותו בעשייה בסניף הקיבוצי, שנעשתה בהתנדבות מלאה, איפשרה לקדם נושאים שונים תוך שימוש בקשריו הטובים בהנהגת ארגון איל"ן, ובמקומות אחרים. אלפי הורים וילדים נעזרו וממשיכים להיעזר בסניף הקיבוצי .
יעל אייזנר. ממנהלת ליו"ר
תוויות:
אורנה בנאי,
אפיקים,
הזמן הירוק,
יעל אייזכר,
כפר בלום,
כרמל אקמן,
מטה התנועה הקיבוצית,
מרכז סיוע,
עזרא רבין,
על הדשא
יום רביעי, 7 באוגוסט 2013
על הדשא 8/82013
על הדשא
רוני מ. האס, הזמן הירוק
8/8/2013
שירן אנגל , 26, מגל, זכתה השבוע במדליית זהב ברכיבה אומנותית ברמה ג' במכביה. אנגל משמשת ביומיום כמנהלת ומדריכה ראשית בבית הספר לרכיבה ספורטיבית במרכז תלמים שבקיבוץ מגל - (עליו סיפרנו במדור ב28.3.13). לאחרונה זכתה אנגל גם באליפות ישראל ברכיבה אמנותית ברמה ג'. לאחר זכייתה אמרה אנגל: "זו ההרגשה נפלאה לזכות. המטרה שלי היא להיות בין הרוכבות המובילות בעולם ולבסס את מרכז תלמים כמרכז מוביל לרכיבה טיפולית ואמנותית". מנהל מרכז תלמים שלומי זהיר אמר: "שירן היא רוכבת מוכשרת אשר נכונו לה עוד רבות. התרגשנו מאוד כשהיא זכתה במכביה, עבורנו זה יום חג . גם ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, הצטרף למברכים - " אנו מברכים את שירן ואת מרכז תלמים על הזכייה במכביה. תושבי המועצה האזורית מנשה, כולם גאים בה ומחזיקים לה ידיים בכדי שתזכה גם בתחרויות בינלאומיות".
שושנה רובין, או-טו-טו בת 83, ברקאי, זכתה לאחר 60 שנות עבודה במפעל גלעם, בפרס מהתאחדות התעשיינים- איגוד תעשיית המזון, על מצויינות טכנולוגית בתעשיית המזון. "כשעליתי ארצה מארצות הברית, הבנתי שלא יהיו לי 4 שנים ללמוד באוניברסיטה, שאלתי את השליח מה כדאי ללמוד והוא אמר לי חקלאות. אז למדתי שנה וחצי גידולים סובטרופיים, תחום שבסופו של דבר לא נגעתי בו, אבל בתוך תוכנית הלימודים למדתי כימיה ונושאים נוספים שכן שימשו אותי בהמשך". כמה חודשים אחרי לידת בנה הבכור, נגשו אליה נציגי ועדת עבודה ואמרו שמחפשים לבורנטית חדשה לגלעם, כי הלבורנטית שעבדה שם הואשמה בקומוניזם וגורשה מהקיבוץ.. .כך הכל התחיל.
אחרי כמה שנים כלבורנטית הפכה למנהלת פיתוח, שימשה כחברת הנהלת המפעל שנים רבות ובעשר השנים האחרונות, לאחר שהעבירה את ניהול הפיתוח לכוחות צעירים, קיבלה לידיה את התפקיד של ניהול ידע. "חוץ מזה שאני מלמדת כל נקלט חדש למפעל את העבודה, אני עסוקה בלחפש רעיונות ופטנטים רלוונטיים למחלקות השונות. אני עוברת על כל הירחונים המקצועיים, ומוצאת חומרים שיכולים לעזור לממלאי התפקידים". בנוסף, בכדי שלא ישעמם לה, מנהלת רובין את קרן המלגות שהוקמה לפני עשר שנים לזכרו של ד"ר וילי גרואג ז"ל ממענית, המחלקת 8 מלגות לימודים מדי שנה לבני עובדי גלעם ובני מענית." על האות שקיבלה רשמה ועדת הפרס - "מוענק לשושנה רובין על שילוב של אישיות מיוחדת ונעימה , ידע מקצועי ומעמיק, ראיה רחבה והבנה כוללת בתחום המזון, הנהלת ידע לדורות של טכנולוגים ותרומה לחדשנות, לאיכות ולפיתוח טכנולוגיות ומוצרים חדשים בקבוצת גלעם".
טלי למקוף, יקום, שתחגוג 16 בשבוע הקרוב, לא יכלה לייחל למתנת יומולדת טובה מזו- מדליית זהב במכביה בתחרות השחייה ל-400 מטר חופשי לנוער. האב הגאה, גבי למקוף, מספר: "כשטלי היתה בת 10, היא השתתפה בבית הספר בכל חוגי האמנות הקיימים, אמא שלה הציעה לה שבתור חוג אחרי הצהרים תירשם לשחייה, שגם תזיז את עצמה". והיא הזיזה את עצמה ועוד איך. "בחוג ראה המאמן שיש לה כישרון והמליצו להעביר אותה לקבוצה של הילדים הגדולים יותר. היא הלכה והתקדמה, כשבשנה האחרונה עשתה קפיצה מאוד משמעותית, בזכות כושר ההתמדה והרצון וגם בזכות המאמן, עדי וולפמן, שהכריז לא פחות ולא יותר, שהמטרה שלו עם טלי זה להגיע בעוד שלוש שנים לאולימפיאדת ריו...!". המאמצים של למקוף הצעירה כוללים 15 אימונים בשבוע. כל בוקר, לפני בית ספר, היא שוחה שעתיים, וגם אחרי בית ספר היא מתאמנת. המאמצים של ההורים, שממשיכים להשתאות לנוכח הישגיה של ביתם הצעירה, כרוכים בתורנויות ההסעות וכמובן בהשקעה כספית לא מבוטלת.
"האהבה והנחישות שלה ממריצים אותנו להמשיך איתה הלאה". למקוף הצטיינה עד כה בעיקר במרחקים ארוכים, כשקטפה את אליפות הארץ לבוגרות בשחיה למרחקים- 1,500 מטר, 5 ק"מ ו-10 ק"מ.
ואם היא כל כך הרבה זמן במים - מה עם הלימודים, חברים?
"טלי תלמידה מצטיינת, כנראה שזה בדם שלה, ויש לה הרבה חברים, מה שכן - היא מבלה פחות זמן מול המסכים. לא הפסד נוראי".
יום רביעי, 31 ביולי 2013
על הדשא 1 לאוגוסט 2013
על הדשא
רוני מ. האס
1/8/2013
צילום: תאיה רוזנברג
ראש בראש
בשבת האחרונה התכנסו בקיבוץ דן, חובבי רוגבי מרחבי הגליל כולו, לחגוג שנה לשובו של הענף לפעילות, אחרי 13 שנות הפסקה. בהפנינג, אליו הגיעו כ-150 איש ואישה, נהנו (?) המשתתפים מתחרויות ברוח הספורט האנגלוסכסי - שתיית בירה ואכילת פלפלים חריפים, זאת לצד פעילויות הפוגה לדור הצעיר. בשנה האחרונה הוקמו קבוצות נשים, בוגרים ונוער, כשהכוונה לפתוח בשנה הקרובה גם קבוצת נערות. ההכנסות מההפנינג הוקדשו לטובת התחדשות הענף שישמח לכל תרומה ומצטרפים/ות חדשים/ות. לפרטים- יניב גרטי 054/7948883.
אתגר נשישדרות/ שער הנגב
בימי ראשון ושלישי השבוע, העלתה קבוצת נשים מעוטף עזה, השותפות בקבוצת תיאטרון הפועלת במתנ"ס שער הנגב, את ההצגה "דלת אחת וחלון", מחזה מקורי בליווי עבודת וידיאו-ארט שגם אותה יצרה משתתפת בקבוצה, הלינה הרן.
תיאטרון נשים. צילום: אלברט גבאי
אילנית סוויסה, המחזאית והבמאית תושבת כפר עזה: "אנחנו שוברות את הכלים ואת המוסכמות ומאתגרות אותנו כיוצרות ואת הקהל כצופה. זה התחיל מזה שרציתי שההצגה לא תהיה מסורבלת ושנוכל להופיע איתה בכל חלל, בכל הקיבוצים והערים בסביבה, בלי להסתבך עם תפאורה גרנדיוזית ובמחיר מינימלי - הערך המוסף של ההחלטה הזו הוליד מפגש שאין שני לו בקשר שבין שחקן וקהל ובין מציאות ובדיה".
לפרטים: אילנית סוויסה - 052.6543250.
יובל חבצלת ועמליה
בית אלפא
400 איש השתתפו השבוע בכרמיאל באירוע תרבותי- נוסטלגי, שהופק לזכרו של זאב חבצלת ז"ל, שנהרג לפני 51 שנה בהתהפכות טרקטור בשדות קיבוצו, בית אלפא. את האירוע, שכלל קטעי שירה וריקוד מתקופתו, רובם פרי יצירתו, שבוצעו הן על הבמה והן על האקרנים, הנחה דורי בן זאב והשתתפו בו בפועל ועל גבי האקרנים טוביה צפיר, גבי עמרני, יונה עטרי, חיים טופול, שולה חן, מירי אלוני, אופירה גלוסקא, אמוץ ברונטמן ונוספים מלהקת הנח"ל וכן להקת "האירוסים" של בית אלפא.
חבצלת, יליד 1922, היה שם דבר בתחום התרבות ועבד עם רבים וגדולים. כנער למד ריקודי-עם אצל גורית קדמן וגרטרוד קראוס, בצבא שימש כקצין התרבות של הנח"ל היה היוזם והמייסד של להקת הנח"ל ואף כתב חלק מהפזמונים אותם שרה הלהקה. כשהשתחרר מהצבא, נסע ללמוד קולנוע באיטליה שם שימש כעוזרם של פדריקו פליני, רוברטו רוסליני וויטוריו דה סיקה. כשחזר ארצה, הספיק לביים מספר סרטים קצרים ואת הסרט הבלתי נשכח באורך מלא "חבורה שכזאת". מפיק האירוע לזכרו, יובל חבצלת, בנו הבכור של זאב, שהיה נער צעיר כאשר הלך אביו לעולמו, הודה לשותפים הרבים שנתנו יד להצלחת האירוע ובהם - קיבוץ בית אלפא, המועצה האזורית גלבוע, הכוריאוגרף דדו קראוס, וקרן חבצלת. "נכון שאיחרנו בשנה´אמר יובל חבצלת "אבל מגיע לאבא ערב כזה. בעוד כ-3 חודשים אני מתכוון להפיק ערב גדול יותר לזכרו".
על קצה המזלגכפר הנשיא
זיו נוי, 28, ותמיר ברק, 31, בני כפר הנשיא, חזרו לקיבוץ לפני כשנתיים, אחרי שנים בהן עבדו, בלי קשר האחד לשני, בעסקי המסעדנות במקומות שונים בארץ ובעולם.
זיו: "התחלתי לבשל עוד כנער בבית, בקיבוץ, כשהאוכל בחדר האוכל התחיל לשעמם. אחרי הצבא כשנסעתי לחו"ל, התנסיתי בעסקי המסעדנות במקומות שונים- בארגנטינה עבדתי במסעדות בשר, בספרד, עבדתי במסעדות עממיות ונחשפתי לאוכל המקומי".
זיו ותמיר. צילום: תומר ברזילי
הירשם ל-
רשומות (Atom)
