על הדשא 23 לדצמבר 2010

23.12.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ.האס זוג משמים בית קשת קארונה, 37, ורסה, 46, תושבים בבית קשת, הכירו בכפר האקולוגי פאצ'ה מאמא, אי שם בקוסטה ריקה. היא ישראלית, בת כפר ורדים, שבמהלך לימודי רפואה סינית במכללת מדיסין, התוודעה למורה טיוהר, שעודד אותה להגיע לכפר שהקים בקוסטה ריקה. כשהגיעה לשם הכירה את רסה, צרפתי במוצאו, שהגיע עם אביו כילד צעיר לאשראם של המורה הרוחני אושו, בפונה שבהודו, שם בילה את שנות נעוריו בלימוד ובהתנסות בסוגי מדיטציה וריפוי, עבד בנגרות, ערך מפגשים עם אנשים מכל העולם וניגן בחליל. לאחר שבגר ונסע לגרמניה, שם פיתח קריירה מוזיקלית מדיטטיבית, נסע אף הוא לביקור בפאצ'ה מאמא ופגש בקארונה. שניהם השתלבו בחיי הקומונה, קיבלו על עצמם שמות חדשים כשהם משאירים מאחור את שמותיהם הקודמים, והתאהבו. משנולדה בתם, החליטו שלא להמשיך לחיות בתוך הקומונה ונענו בשמחה להזמנה שהגיעה מישראל, לבוא ולעבוד בחוות הבריאות שבקיבוץ אלומות. קארונה, שעבדה כמטפלת בדיקור ובשיאצו גם בקוסטה ריקה וגם בניו יורק - שם נמנו עם מטופליה שחקני קולנוע מפורסמים - פיתחה תחום התמחות בניקוי גוף ואת שיטת "המזון החי" המשלבת צום מיצים בלוויית צמחי מרפא, דיקור ויוגה בשילוב הרצאות על תזונה וניקוי גוף. מאלומות נשאו את עיניהם צפונה לגליל וחיפשו: "יער, חיי קהילה וחינוך אלטרנטיבי, המתייחס לסביבה ומכבד אותה". את זאת מצאו בקיבוץ בית קשת, שהיה לביתם החדש. רסה עובד בנגרות ומתפתח כנגן סולן, מנגן בקונצרטים בחוות הבריאות "אלומות" וביישובי הגליל התחתון, ובימים אלה מוציא תקליטור ראשון; קארונה ממשיכה לעסוק בטיפול, ובמקביל, עוסקת בייצור ובלימוד של הכנת מאכלים בריאים, כגון - תנשמו עמוק - שוקולד נטול סוכר, חלב וקפאין. כזוג הם מעניקים לציבור הגלילי ערבים משותפים, שבהם הקהל המתרגע למשמע החליל של רסה, יכול להתנסות בהכנה ובטעימה של מוצרי השוקולד הייחודיים מבית היוצר של קארונה. סוג של זוג משמים.    תמי מאירס מצילה את כבוד הניצולים מוא"ז מנשה תמי מאיירס, עובדת סוציאלית במועצה האזורית מנשה, זכתה בפרס הצטיינות, מטעם אגודת אשל וארגון הג'וינט, על פועלה למען ניצולי שואה. מאיירס, 59, ממעגן מיכאל, היא בת לניצול שואה, שהיה פרטיזן ועסק לאחר המלחמה בלכידתם של פושעים הנאצים. עיסוקה המקצועי עם ניצולי השואה החל עם תחילת עבודתה כעובדת סוציאלית בקהילות הקיבוציות שבהן עבדה במהלך השנים. בהמשך הרחיבה את תרומתה לטיפול באוכלוסיית הניצולים, כשבין השאר הקימה מועדון אזורי של עמ"ך לניצולי שואה, קבוצות לניצולי שואה שאותן גם הדריכה, עסקה בגיוס משאבים לטובת פעילות וכינון יחסים עם גורמים שונים בקהילה, ופעלה להגברת המעורבות והפעילות עם הניצולים ועם מוסדות שונים. מאיירס:  "למען האמת, מאוד מביך אותי לקבל את הפרס. אני דווקא רציתי שהפרס הזה יוענק לקבוצת המתנדבים המופלאה, שעובדת כבר 13 שנה עם ניצולי שואה בהוסטל שבשער מנשה". עוד מציינת לטובה מאיירס את המפעל המרגש "תיאטרון עדות", שהחל לפני ארבע שנים בעבודה מרגשת על סיפורי חיים של ניצולים עם בני נוער, כששיאו היה העלאת הצגה משותפת שבה מגלמים בני הנוער את הניצולים. " גיליתי דרך, שאפשרה העברה בין-דורית אמיתית, ולראיה, הנערים והניצולים המשיכו להיפגש במשךשלוש שנים נוספות, עד אשר בני הנוער סיימו לימודיהם והתגייסו השנה לצה"ל". כיתת תות אספו וזכו לב העמק/ נאות מרדכי בבית הספר לב העמק, נאות מרדכי, נענו לאתגר שהציבה חברת נביעות לכבוד חג החנוכה, כאשר הכריזה על תחרות לאיסוף פקקים ממגוון מוצרי החברה. ילדי כיתה ד', מכיתת תות, החלו לאסוף ללא לאות פקקי בקבוקים ריקים, ומשהגיעו למספר המיוחל - 101 פקקים - שלחה מחנכת הכיתה, מיכל ימין, את כבודת הפלסטיקים למשרדי החברה בלוויית מכתב, העונה לשאלה שהציגה החברה בפני משתתפי התחרות, "למה מגיע לכיתה שלנו לזכות?" מה רבה הייתה הפתעת המחנכת, כאשר קיבלה את ההודעה, כי כיתתה היא אחת משלוש הכיתות הזוכות בתחרות, מתוך מאות כיתות שהשתתפו, וכי תלמידיה מוזמנים להצגה "מאה ואחד כלבים דלמטיים", בכיכובה של ציפי שביט ועוד מפורסמים. ואכן, כל תלמידי הכיתה וכמה מבוגרים אחראים מצאו את עצמם באוטובוס מיוחד, שעשה את כל הדרך מהפריפריה הצפונית היישר אל אולם התיאטרון התל אביבי. הם ישבו במקומות הטובים ביותר באולם, אבל חשוב מכול - זכו לאירוח מאחורי הקלעים ולפגישה עם כוכבי ההצגה. אפילו אוכל, שתייה וצ'ופרים הם קיבלו. ואנחנו נותרנו סקרנים לדעת, מה בדיוק הם כתבו שם במכתב, ששכנע את השופטים להעניק דווקא להם את הפרס המיוחל? "צילמנו את הילדים מחופשים לכלבים דלמטיים, מחזיקים בשלט שמפרסם את נביעות". מה שנקרא- מוכנות כיתתית. לעשות שלום ברגליים ביום שישי האחרון נערך בקיבוץ מצר מפגש של מאמני נוער בכדורגל בחסות מפעלות חינוך וחברה של הפועל תל אביב. הניצחון האמיתי שהושג בו היה העובדה, כי מדובר במאמנים  יהודים, ערבים ישראלים, פלסטינים מעבר לקו ואפילו במאמנים מהשכנה, ירדן.   זיו צביק. לפני כוכבת אמת זיו צביק, 15.5, מבית זרע, החליטה שאם כבר היא גוזרת את מחלפות ראשה הארוכות, היא תתרום אותן למטרה טובה. היא נסעה למספרה בקיבוץ דליה, ושם, קלעו את שערה לשתי צמות, שאותן תרמה אותן למיזם "תורמים שיער" של עמותת זיכרון מנחם, עמותה המכינה פאות משיער טבעי לילדים חולי סרטן. זיו צביק. אחרי

על הדשא 16 לדצמבר 2010

16.12.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ.האס בקיבוץ אורטל קיבלו את השלג במצב רוח מיסטי, שלא הפריע לילדים להשתובב בשלג ביום החופש החורפי שהם זוכים לו מדי שנה השומר הצעיר זה נוגע לכולנו השומר הצעיר/ מרצ הגשם והרוחות לא הפחידו את נושאי הדגל האדום. נציגי תנועת השומר הצעיר, בשיתוף סיעת מרצ בהסתדרות, התייצבו גם השנה למשמרת מחאה ולהפגנה מול ועידת העסקים השנתית. המפגינים, שמנו השנה כמה עשרות בודדים, נשאו את הסיסמה "זה לא נוגע רק לי - זה נוגע לכולנו". הם התייצבו מול הכניסה למלון אינטר-קונטיננטל בתל אביב, שבו התקיימה ועידת העסקים, נשאו את דגל ישראל ואת הדגל האדום, ומחו בעזרת אמצעי הגברה כנגד הקשר המסוכן, לטענתם, בין הון לשלטון וכנגד האינטרס של בעלי ההון, לשחוק את מעמד הביניים ולחזק על גבם את העשירון העליון. נציגי המשמרת ציינו, כי היום זעקתם רלוונטית במיוחד, כאשר ועידת העסקים מתקיימת, ובחצר הפוליטית ניטשים ויכוחים וניסיונות להטיל אשמה ולהימנע מלקיחת אחריות על מחדלי השריפה הקשה שהתחוללה בכרמל. ועידת העסקים מתקיימת מדי שנה בחודש דצמבר, שבו מקיימים בתנועת השומר הצעיר תהליכי למידה והעמקה בנושאי חברה וכלכלה, כאשר שיאו של התהליך בא לידי ביטוי ביציאת חברי התנועה להפגנת מחאה מול משתתפי הוועידה. בין השאר, הם סיפרו כי "מטרת הפוליטיקאים והכלכלנים, שנפגשים בוועידת העסקים, הינה לקבוע את עתידה של מדינת ישראל. "אנחנו מגיעים לשם כדי לזעוק נגד התערבות בעלי ההון בניהול המדינה". הם קראו לנוכחים להתייחס בכובד ראש לדוח העוני האחרון, שבו מתפרסמים נתונים בלתי הפיכים, בין היתר, העובדה כי יותר משפחות הנחשבות כמעמד הביניים, ובהן שני ההורים יוצאים להתפרנס, ירדו בשנה האחרונה אל מתחת לקו העוני, מה שנקרא "העניים החדשים". מזכ"ל תנועת השומר הצעיר, אייל רייז, אמר: "למרות הסערה, הגיעו לכאן הרבה חבר'ה צעירים, כי אכפת להם מאיך שמנהלים את המדינה שלנו, בייחוד אחרי חשיפת המחדלים האחרונים. כל מי שחלם על בית לעם היהודי, לא תיאר לעצמו שפוליטיקאים מושחתים ובעלי הון, בעלי אינטרסים מעמדיים, ינהלו לנו את המדינה מאחורי גבנו". כמו כן, ציין רייז, כי הוא בטוח שרוב העם, ובפרט חברי התנועה הקיבוצית, מתנגדים לקשר בין הון לשלטון ולשחיקת כוחו של מעמד הביניים. יצחק אורן. צילום: דוד עינב גבורה על שלושה גלגלים אילת השחר איציק אורן, 67, מאילת השחר, במקור בן קיבוץ אילון, הוא ספורטאי בלתי נלאה, שלמרות 67 שנותיו והעובדה כי במלחמת יום כיפור איבד את שתי רגליו וכמעט לחלוטין את מאור עיניו, עוסק בשחייה וברכיבה על אופניים באופן קבוע, ואף משתתף בתחרויות שונות ברחבי הארץ. "גם כנער עסקתי בספורט, אהבתי לרוץ למרחקים בינוניים וארוכים, גם כשהגעתי כבוגר לאילת השחר, הייתי יוצא לריצות בשטח לשמור על הכושר". אחרי הפציעה, עסק בעיקר בשחייה, כולל צליחות בכנרת ובים סוף. "בסופו של דבר, הפיזיותרפיסט שלי כבר התעייף, כיוון שאחרי כל מאמץ כזה הייתי זקוק להרבה מאד טיפולים בידיים. הוא המליץ לי להפסיק להשתתף במשחים הארוכים". לפני כשנתיים הצטרף לחוג רכיבה באופני ידיים, שנפתח בסיועו של מזכיר ארגון נכי צה"ל, חיים בר, שגייס לטובת הרוכבים הגליליים עשרה זוגות אופניים המותאמים לנסיעה בעזרת הידיים, שעליהם רוכבים בשטח אגמון החולה לחילופין כ-15 נכי צה"ל. בשבת האחרונה יצא אורן עם שלושה3 מחבריו לתחרות המיני-מרתון בעמק המעיינות, שבה דוושו בעזרת הידיים לאורך 21 קילומטר, בשעה ששאר המשתתפים, כ-2,500 איש ואישה, עשו את המרחק הזה בריצה. כפי שהיה צפוי מראש, המנצחת הבלתי מעורערת במירוץ הייתה רוח הגבורה האנושית. קיבוץ כפר בלום: השמיניסטים הדריכו את שכבת ט' לימור דומב בבית הספר עמק החולה, בכפר בלום, החליטו מורי המגמה לגיאוגרפיה והרכז יעקב לוי להכשיר את תלמידיהם כמדריכים וכמלווים של חטיבת הביניים. כך הם חסכו בהוצאות ההדרכה, ועל הדרך גם אפשרו לתלמידי המגמה לטייל יותר. על כך קראנו בעיתון המורים, "שיעור חופשי", של משרד החינוך. למשל, בתחילת אוקטובר הדריכו השמיניסטים של מגמת הגיאוגרפיה את טיול שכבת ט' לנחל ג'ילבון ולכפר דבורה. לפני הטיול עברו השמיניסטים הכשרה בת יום, עם מחנכי הכיתות, שהעביר לוי. "ביום הזה עשינו את המסלול אחד לאחד", מספר לוי, "ועסקנו בשטח בנושאים שונים שקשורים בטיול. כל תלמיד קיבל תיק הדרכה, ובו החומר הדרוש ליום הטיול". ביום הטיול עצמו נחלקו המדריכים הצעירים לקבוצות קטנות, וכל קבוצה כזאת הדריכה כיתה אחת משש כיתות ט'. כל קבוצה העבירה, בהתאם לנקודות העצירה, סיפורים עם מוסר השכל, אגדות וחידוני טריוויה בנושא חי וצומח, מידע על התיישבות יהודית בתקופת המשנה ועוד. יעקב לוי מסביר, עד כמה חשובים הטיולים, ועל כך שלא היה מוכן לוותר עליהם. בתוך כך נהנו הילדים מהמיומנויות שרכשו כמדריכים. "אנחנו עוסקים רבות באיכות הסביבה, ויוצאים למבצעי ניקיון שהם מובילים", סיפר לוי, "המסורת הזאת העלתה מאוד את המודעות לאיכות הסביבה ולאהבת הארץ". כוכבי אמת במועצה האזורית שער הנגב החליטו להקים יחידת מתנדבים על ג'יפים, אשר תטפל באירועי איתור נעדרים ולחימה בפשיעה. מתנדבים בעלי רכב 4X4 מוזמנים לפנות למרכז שיטור קהילתי שער הנגב בטלפונים: מפקד בסיס המתנדבים, חי מייזלס, 050-6276225; מש"ק שער הנגב, בשארי יהודה, 050-7643117; משרד -08-6898245 להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547 סרטוני קיבוצים  אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל

כתבה בעכבר און ליין - איך משפחת האס מבלה בחופש

איך עבר חג החנוכה אצל משפחות ברחבי הארץ?

יום חמישי 09 בדצמבר 2010 07:04 מאת: לירון ורדי גלר, עכבר העיר אונליין

תגיות: 101 כלבים דלמטים, בת הים הקטנה, חנוכה 2010, לירון ורדי גלר, פסטיגל 2010

שמונה ימים, עשרות פעילויות וים של הצגות - איך שרדו המשפחות, לאן לקחו את הילדים, כמה ימי חופש לקחו מהעבודה וכמה זה עלה להם?

"101 כלבים דלמטיים הייתה שווה את הכסף".

משפחת פניני

פרסומת

סביר להניח שההורים של היום זוכרים את חג החנוכה בתור הימים בהם הדליקו נרות בחיק המשפחה, קיבלו דמי חנוכה ובעיקר חוו אווירה משפחתית חורפית ומוארת. חורף, לצערנו, כבר לא יהיה מבין הסממנים שהילדים יזכרו מחנוכה האחרון, אך האם בין הלו"ז הצפוף של פסטיגלים והצגות, תיזכר גם האווירה המשפחתית?

 יצאנו לבדוק עם שלוש משפחות איך הן העבירו את החג, ובעיקר כמה זה עלה להם. גם השנה נוכחנו לדעת שחנוכה הוא חג שצריך להיערך אליו עם לא מעט כסף, עבודה נוחה שמאפשרת חופש והמון סבלנות.

משפחת פניני

---

משתתפים: לימור פניני, מנהלת מערכות מידע, אורי פניני, מהנדס אלקטרוניקה, תומר בן ארבע, מאיה בת שבע 

מגורים: גן יבנה

אצל משפחת פניני כל בני המשפחה הדליקו נרות כל יום בבית, כולל הילדים, וכולם בירכו ביחד ושרו. את החופש הארוך לא הרגישו במיוחד, בזכות הצהרון של מאיה בת השבע, שעלה כמובן לא מעט כסף. מבין הפעילויות שעשו בחג, אורי (האב) לא הגיע לכולן, מאחר ולא היה לו חופש מהעבודה. לימור (האם) לקחה יום חופש אחד במהלך השבוע של החג.

האם השריפה בכרמל השפיעה על שינוי אירועי חנוכה?

"אין ספק שהשריפה בכרמל השפיעה על המצב רוח של כל בני המשפחה, במיוחד ששכן שלנו היה אחד מההרוגים. תחושה קשה אבל למען הילדים וכדי לבלות איתם קצת ברוח החג, לא ביטלנו את ההצגות שתוכננו, אבל עדיין צפינו והיינו מעודכנים בחדשות כל הזמן. זו תחושה נוראית שנאלצנו להמשיך בשגרה כאילו כלום, אבל עדיין זה חג והילדים שלי רצו לבלות."

אילו מההצגות הייתה שווה באמת את ההוצאה הכספית?

לימור: "ההצגה 101 כלבים דלמטיים הייתה שווה לגמרי את הכסף, באמת הצגה מצויינת. הילדים נהנו וצחקו מאוד ואני נהניתי לראות אותם שמחים."

כמה זה עלה להם?

» 101 כלבים דלמטיים
מי היה: לימור תומר מאיה וסבתא
מחיר לכרטיס: 69 שקלים
מסעדה וקשקושים של אחרי: 200

» סימבה 
מי היה: לימור אורי תומר ומאיה 
מחיר לכרטיס: 55 שקלים

» לילה מטורף בפסטיגל
מי היה: לימור אורי תומר ומאיה 
מחיר לכרטיס: 73 שקלים

חשבון: ההערכה הכספית נעה בין  3000 - 3500 שקלים

משפחת רביב - אלבז

---

משתתפים: טלי, מנהלת מכירות יהלומים בבורסת היהלומים, שלומי, מתווך יהלומים בבורסת היהלומים, אלונה בת שש וחצי, אופק בן 16, יובל בת 15

מגורים: צפון תל אביב

בני המשפחה הקפידו כל יום להדליק נרות ולשיר שירים. בסוף כל הדלקה הם שיחקו משחק סביבון משפחתי בו אלונה (הילדה בת השש) מסובבת את הסביבון ומי שהאות שלו נפלה אחרונה הוא המנצח. טלי (האם) לקחה חופש מהעבודה למשך ארבעה ימים ובימים הנותרים אלונה הגיעה איתה לעבודה. שלומי (האב) לא לקח חופש, אבל כל בני המשפחה בילו יחד בסופ"ש ובערבים: בשבת יצאו כל בני המשפחה לשוק האיכרים בנמל תל אביב, ביום ראשון יובל לקחה את אחותה אלונה לסרט פלונטר וביום שלישי הלכו טלי ואלונה לסיור לכבוד חנוכה בבית ביאליק.

האם השריפה בכרמל השפיעה על שינוי הפעילויות שתוכננו לחנוכה?

המצב בכרמל השפיע על כל בני המשפחה מאוד, מבוקר עד ערב היו מעורבים במה שהתרחש ומעודכנים כל הזמן. זה בהחלט פגע במצב הרוח אך כיוון שהיו התחייבויות קודמות ביניהן בת מצווה משפחתית בסופ"ש בני המשפחה יצאו למרות האירועים הקשים.

כמה זה עלה להם?

» פיטר פן
מי היה: טלי ואלונה 
מחיר לכרטיס: 52 שקלים
מסעדה וקשקושים של אחרי: 100 שקלים

» בת הים הקטנה מי היה: טלי ואלונה 
מחיר לכרטיס: 73 שקלים 
מסעדה וקשקושים של אחרי: 100 שקלים

» לילה מטורף בפסטיגל
מי היה: טלי ואלונה
מחיר לכרטיס: 75 שקלים
מסעדה וחוברת ודיסק של הפסטיגל: 200

חשבון: ההערכה הכספית בין 3500 - 4000 שקלים וניקח בחשבון שאופק ויובל קיבלו כל אחד מהם דמי חנוכה של כ- 500 שקלים לבילויים ולבזבוזים בחנוכה.

                                     כל ילד קיבל דמי חנוכה של 500 שקלים. משפחת רביב - אלבז

משפחת האס

---

משתתפים: רוני האס, מגייסת תרומות למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בגליל, אלון האס, מרצה ומטפל בתראפיה באומנות, זהר בת חמש וחצי, רז בת שמונה וחצי, שחר בת עשר וחצי

מגורים: חברי קיבוץ עמיעד ומתגוררים בשכירות בכחל

כל המשפחה ירדה דרומה לאילת ברכב לחופשה בת שבוע בבית מלון. ה-ביחד - זה הפרס הגדול מבחינת המשפחה בחופשה הזו. הם הקפידו להדליק נרות ולבלות ביחד כל הזמן.

מה תכננתם לחופשה בחג?

"החלטנו להעביר את כל החג יחד באילת, במקום לחפש כל יום פעילות חדשה או טיול עם הבנות ולשלוח אותן למסגרות".

האם תכננתם לקחת את הבנות להצגות או מופעים בחנוכה?

רוני:  "אלון ואני מתנגדים להצגות ופסטיגלים ולכן לא לקחנו את הבנות גם השנה למופעים. אבל אני מאמינה שבעתיד אני עוד "אשבר" כי ככל שהבנות גדלות הן מוצאות את המופעים הללו כקסם, ואני לא רוצה לקחת להן את זה."

האם השריפה בכרמל השפיעה על שינוי אירועי חנוכה?

"לא ביטלנו את התוכניות לחופשת החנוכה למרות העצב הגדול והמצב רוח שהעיב על החופשה. עזבנו את ביתנו בגליל המערבי ויצאנו לשבוע באילת. שנינו לקחנו חופש מהעבודה לשבוע ימים לבילוי יחיד ומיוחד עם הבנות שלנו."

כמה זה עלה להם?

» מצפה תת ימי
» הקצבה לקשקושים כל יום כ- 50 שקלים
» ארוחות שבישלו לעצמם והמצרכים שנקנו 
» פיצה ומסעדות
» מלון לשבוע 
» דלק לנסיעה

חשבון: ההערכה הכספית נעה בין 3000 - 3500 שקלים

                                                       מתנגדים להצגות ולפסטיגלים. משפחת האס

פרסומת: לאומי מזמין לתערוכת אמנות סודית. בואו לראות אם אתם מזהים אמנות. לפרטים>>