יום חמישי, 6 במאי 2010

על הדשא מנה שישית - מילדות בקיבוץ לפסטיבל קאן, שאלונצ'יק בריכות



 
כרמין. שיהיה בהצלחה! צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
מילדות בקיבוץ לפסטיבל קאן
עין שמר / קאן

הסרט "עזרה ראשונה" - סרטו של ירדן כרמין, 28, בן עין שמר - מועמד לפרס דקל הזהב בקטגוריית הסרט הקצר בפסטיבל קאן. את הסרט כתב וביים כרמין כפרויקט הגמר של לימודיו בבית ספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים. הסרט עוסק בסיפורו של בחור, שמגיע לבקר את חברתו לשעבר יום לפני מועד חתונתו. בקטגוריית הסרטים הקצרים יתמודדו תשעה סרטים, שנבחרו מתוך כ-5,000 שנבחרו להשתתף בפסטיבל, בהם "עזרה ראשונה".
המשפחה בקיבוץ מגן וסבתא מעין שמר מחזיקים אצבעות לקראת התחרות, שתתקיים בין ה-12-23 במאי. אנחנו מאחלים לו שלא ישכח גם לבלות קצת בקאן, ושיקח איתו חליפת צלילה. הים שם לא מחומם.
מהטה. האירוע האחרון. צילום: פלאש 90
הפילהרמונית למען גלעד שליט
אגף המשימות

קונצרט של הפילהרמונית בניצוחו של זובין מהטה, שיתקיים על גבול רצועת עזה ויסמל את הקריאה להחזיר את גלעד שליט הביתה, נרקח בימים אלה בשיתוף פעולה של מוא"ז שער הנגב, התזמורת הפילהרמונית, משפחת שליט ואגף המשימות.
הקונצרט, אשר צפוי להתקיים בחודש יולי, זכה כבר להצטרפותו האפשרית של שותף ווקאלי בכיר: שלמה ארצי. באירוע צפויים להשתתף מאות עד אלפי מוזמנים מהארץ ומחו"ל.
"על הדשא" שולח תקוותו, כי יהא זה האירוע האחרון טרם שחרורו של גלעד שליט.

יוסי בכינור ופרי בחצוצרה! צילום: דוד עינב
מהשב"כ לבימת בית אלפא
בית אלפא

בשבת האחרונה הצטרף לצוות נגני הזמר העברי בחדר האכל של בית אלפא נגן אורח שלא מן המניין: יעקב פרי, לשעבר ראש השב"כ, וכיום מנכ"ל סלקום ויו"ר בנק המזרחי, הפליא בחצוצרתו ולקח חלק בחגיגת הזמר השנתית מרובת המשתתפים, שגלשה עמוק אל השעות הקטנות של הלילה.

גאווה גועה
 מועצת החלב

מועצת החלב זכתה השבוע במקום הראשון בקטגוריית התוכנית הבריאותית החינוכית הטובה ביותר, על תוכנית לימודים שפיתחה בשם "ערכת ימי בריאות בגן". הפרס הוענק בתחרות שערך איגוד החלב העולמי (ה-IDF), כאשר מועצת החלב הישראלית גברה על 28 מדינות כמו ארצות הברית, סין וקנדה. בצוות השופטים היו מנכ"ל ה-IDF, עורכי עיתונים, מדענים ואנשי חינוך, והם העניקו למועצת החלב הישראלית את המקום הראשון בגין חדשנות בקטגוריית תזונה ובריאות. ערכת הפעילות לילדי הגן, "ימי בריאות בגן", היא ערכת העשרה מקיפה, המחנכת ילדים בני ארבע-שש לאורח חיים בריא ולתזונה נכונה, כאשר צריכת מוצרי חלב מוצגת בערכה כחלק משמירה על בריאות הגוף. בערכה פעילויות שונות המפתחות את המודעות לאורח חיים בריא ולתזונה נכונה, כמו יום פירמידת המזון, יום ארוחת בוקר, יום מוצרי חלב ועוד. בערכות ניתן למצוא עשרות משחקים, פעילויות, משימות, דפי עבודה ורעיונות לפעילות בגן עם הילדים ביחידות, בקבוצות קטנות, במליאה ועם ההורים.

שאלונצ'יק - רגע לפני הקיץ, עם פתיחת הבריכות של הקיבוצניקים המיליונרים

הם סיימו את כל ההכנות לקראת העונה הרטובה: צבעו, כיסחו את הדשא, הכינו מלכודות לעוקצים למיניהם ותיקנו כל מה שצריך. אתם הוצאתם מהבוידעם את בגדי הים של העונה הקודמת, או שהספקתם כבר לקנות חדשים. רגע לפני שכולם קופצים למים, שוחחנו עם שלושה מנהלי בריכה ושמענו מה יש להם להציע לשחיינים הקיבוציים.

פרי שלח, 47, מרום גולן
הבריכה: חצי אולימפית. המים מחוממים כל הזמן (גם בקיץ: קר במרום גולן), חצי מקורה.
עונת הרחצה: מערב שבועות עד ה-10.10.
שעות פתיחה: משתנה לפי העונה. בשיא העונה בין 09:00-17:00.
בריכת פעוטות: יש. מחוממת. מגובה במקומות ישיבה להורים ובשטח ירוק לזאטוטים.
בת כמה? נבנתה לפני כשלושים שנה.
מיקום: לא רחוק מחדר האוכל של הקיבוץ, בסמוך לחניה המרכזית של הקיבוץ.
קהל: חברי הקיבוץ, אורחים באירוח הכפרי, מנויים משטח המועצה.
מה מציעה? מדשאות סביב הבריכה, מקפצות, מרפאה בבריכה, חוגים פרטיים או בשיתוף פעולה עם המתנ"ס.
בירוקרטיה: שירות שהמגזר העסקי והקהילתי אחראים עליו, בנוסף, משרתת את אורחי האירוח כפרי.
עוקצים למיניהם: מרססים לפני תחילת העונה, מניחים מלכודות לצרעות, ובמרפאה שבריכה יש כל הנדרש לטיפול בעקיצות למיניהן.
אוכל: אין קיוסק. רק ארטיקים.

שרון כהן, 37, גרופית
הבריכה: בנויה בצורת האות ר': החלק הגדול בגודל 25 על 12 והחלק הקטן 12 על 12.
בריכת פעוטות: יש. נפרדת מהבריכה הגדולה. מוצלת.
עונת הרחצה: מאי עד אוקטובר.
שעות פתיחה: עד החופש הגדול רק אחר הצהריים. בשיא העונה 09:00-13:00 ו-15:00-19:30.
בת כמה? נבנתה לפני כארבעים שנה.
מיקום: סמוכה לחדר האוכל. הקיבוץ בנוי על גבעה. הכול קרוב להכול. כולל הבריכה.
קהל: רק חברים ותושבים.
מה מציעה? דשא ושמשיות, שירותים ומקלחות. בקיץ ילדי הגנים לומדים לשחות. יש אירועים לקהילה.
בירוקרטיה: התושבים משלמים משהו בתוך תשלומי הקבע. ענף מטעם הקהילה. אין רווחים.
עוקצים למיניהם: אין בעיות מיוחדות.
אוכל: אין קיוסק. מי שרוצה לאכול מביא איתו.

מיכה שטראוס, 70, שמיר, מנהל את הבריכה זה 52 שנה, לשעבר מאמן נבחרת ישראל בשחייה
הבריכה: עד לפני שנתיים הייתה בגודל 33 מטר, לא תקנית. לפני כשנה וחצי הבאנו בריכה בגודל 25 מטר מאיטליה, קירות נירוסטה, תעלות הגלישה מקרמיקה איטלקית, וניתן לחמם את המים על פי צורך. עדיין לא מקורה, אבל יש אפשרות לקרות.
עונת הרחצה: מתחילת מאי עד סוף אוקטובר.
שעות פתיחה: 10:00-12:30 13:30-19:00 + שעה לשחייני בוקר בין 06:00-07:00
בריכת פעוטות: אין. יש בריכת ילדים נפרדת.
מיקום: בין מגורי החברים לשכונה הקהילתית.
קהל: רק חברי הקיבוץ ותושבי ההרחבה ואורחיהם.
מה מציעה? דשאים נרחבים במיוחד, מקלחות, מתקני משחק לילדים, מגרש כדור רגל קטן, פעילות כדור מים ענפה, כולל שחקנים מקיבוצים אחרים. הרבה חברים שמגיעים "לעשות בריכות". יש מודעות לשחייה.
בירוקרטיה: ענף של הקהילה. אין גביית תשלום.
עוקצים למיניהם: יש כוורות בסביבה. מחפשים פתרונות להילחם בדבורים שמגיעות אל הבריכה.
אוכל: אזור עם מתקן למנגל, אין קיוסק, יש קפה חופשי.

הקיבוצניק הנרגן / מאלה שבעד פלורליזם
אז מה אם יש פה חוף ים, זו סיבה לא לבנות בריכה?
(אורח מלוח בקיבוץ פלמחים)

כוכבי אמת
כוכבי אמת/ כדור עף - בוגרים ובוגרים יותר
אירועי 100 השנה לתנועה הקיבוצית

הצעירים שבהם בני 40, הבוגרים יותר בני 80, ומחר, יום שישי, יקחו כולם חלק בטורניר הכדור עף לוותיקי הענף בארץ, בכלל, ובתנועה הקיבוצית, בפרט, על הדשא בקיבוץ עין שמר.




תיקון חשוב:
בשבוע שעבר נפלה טעות בשמה של אחת הציירות הוותיקות מעמיעד. דבי ברמן ולא כפי שפורסם.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547


יום חמישי, 29 באפריל 2010

על הדשא - מנה חמישית - שלוש אמהות מעמיעד - הציירות


29.4.2010
daf@maariv.co.il  ארכיון עיתונות  
על הדשא
רוני מ. האס  
קטפו לו את הפנסיה?
בית זרע

בשעה שהמגזר העסקי בקיבוץ בית זרע מוצא פתרונות יצירתיים, להפקת מקורות להתמודדות עםהחובות הרובצים על הקהילה, מצא חבר הקיבוץ, בן 60, דרך מקורית משלו למקורות הכנסה ולפנסיה בטוחה: מאות שתילי פרג מיתמרים לגובה של מטר וחצי, היכולים לשמש כחומר גלם לייצור סם האופיום, אותרו על ידי שוטרי טבריה, פורחים בגאון בגינת הנוי של החבר. בתשובה לשאלת השוטרים, דיווח החבר בקצרה על רכישת הזרעים לטובת גינתו בחו"ל לפני שנים מספר. השוטרים לא לקחו סיכון ועקרו את שלל הפרחים, מתוך החשש כי ישמשו להפקת הסם. הפרחים הקטופים נשקלו והפגינו משקל כבוד - 114 ק"ג.

שאלונצ'יק - און עצמי

שני חיילים ושתי חיילות, בני ובנות עין שמר, זכו במהלך טקסי יום העצמאות בצה"ל לציון לשבח על ביצוע תפקידם ביחידות שבהן הם משרתים:

נעמה פוקס
מצטיינת מפקד בסיס בה"ד 7
הורים: מרים וטוביה;
גיל: 20
חיל: תקשוב
בסיס: השלישות הראשית ברמת גן
תפקיד: רכזת כוח אדם
פז"מ ביחידה: שנה וחצי
מה עושה? מטפלת בהשתלמויות ובשלבים המקצועיים שעוברים בבית הספר למקצועות המחשב.
איך הגעת לזה? לאחר הטירונות הגעתי לבסמ"ח (בי"ס למקצועות המחשב) לקורס מחשבים. זה הוביל לתפקיד שאני ממלאת היום.

ליאור גרוסמן
"מצטיין נשיא המדינה" מטעם חיל האוויר. ביום העצמאות התקבל בבית הנשיא, עם 119חיילים נבחרים מכל חילות השדה, האוויר והים.
הורים: ענת וקובי
חיל: אוויר במערך הנ"מ
בסיס: ביסנ"מ (בית ספר נ"מ)
תפקיד: מש"ק פיתוח הכשרות והדרכות
פז"מ: שנתיים ושמונה חודשים (ממש בישורת האחרונה)
מה עושה? מובן שזה מתחלק לשלושה חלקים... החלק שהסתיים לאחרונה היה ליווי של פיתוח מערכת "כיפת ברזל". תפקידי היה לייצג את ממשק המשתמש, כלומר, להעיר ולהאיר מכיוון המשתמש.
מרכיב נוסף בתפקידי הוא הדרכתי. העברת הדרכות למפעילים הקשורים למערכת כיפת ברזל. והחלק העיקרי - פיתוח קורס להכשרת החיילים, שאמורים לתפעל את המערכת.
איך הגעת לזה? היות שכיפת ברזל היא פרויקט של הנ"מ, היה זה אך טבעי שאמצא את עצמי קשור לזה.
אתה "מורעל"? לא הייתי מגדיר עצמי ככזה, אבל אני מהטיפוסים שאם צריך לעשות, אז לעשות טוב, אבל לא מרגשות רעל. היו תקופות שהייתי יותר "שרוף", אבל מורעל אף פעם לא.
איפה אתה בעוד עשר שנים? כנראה, עם תואר ביד (טווח הבחירה הוא ממוזיקה ועד רפואה), כמובן אחרי הטיול, וכנראה גם עם משפחה.

עינב שם טוב
תעודת הוקרה ממפקד מערך מגן על הצטיינות בביצוע מיזם "דרך ערך"
הורים: סמדר ואלברט
גיל: 20
חיל: החינוך והנוער
תפקיד: מש"קית מורות חיילות ומד"ניות מרחב ונח"לאים.
עוד משהו: ויתרה על אפשרות ללמוד רפואה במסגרת עתודה אקדמית.
מה עושה? מפקדת של מורות ושל מד"ניות, מלווה מדריכות נוער, שעובדות בעיקר עם נוער מאוכלוסיות לא מתפקדות או בעייתיות. בדרך כלל, חבר'ה שמועדים ליפול לשולי החברה.
מי היו שותפייך בצוות ואיך פעלתם? היינו שלושה: נח"לאית מיחידת "קרקל", חייל מקורס חובלים ואנוכי. הוגדרו לנו מספר מטרות, שעיקרן לבנות ולפתח תוכנית וכלים לעבודה עם בני נוער ועם מחנכים לעידוד הגיוס. 
במציאות, לא בכל בתי הספר האווירה מטפחת ומעודדת את הגיוס, ומחנכים לא מעטים מעבירים מסר שאינו תומך בצה"ל.  
כמו כל פרויקט מסוגו, גם זה עבר את הרמטכ"ל, שלא רק בדק אותו אלא גם הגיע לגימנסיה הרצליה בתל אביב, לניסוי "חי". זה עורר התנגדות ואפילו הגיע לעיתונות.
תני דוגמה לרעיון שמייחד את הפעילות שלכם. שקצין יכול למקם עצמו על ציר הזמן והאירועים, איפה היה ואיפה נלחם, וכך להציג את עצמו כשותף בעיצוב ההיסטוריה הישראלית. זה נותן תוקף ועוצמה למפגש עם הנוער.

יהב בן דור
מצטיין ראש המנהל האזרחי ביהודה ובשומרון
הורים: דלית ושמוליק
יחידה: מנהל אזרחי איו"ש
בסיס: מת"ק עוטף ירושלים - מצודת אדומים
תפקיד: חמ"ל סמב"ס (אל תנסו להבין...)
פז"מ: שנתיים וארבעה חודשים
עוד משהו: אומרים שהפרס כולל סוף שבוע מפנק בעזה במלון "ארבע המנהרות"
מה עושה? עבודה מול אוכלוסייה פלסטינית ביהודה ובשומרון. טיפול בבעיות הומניטריות, מעבר בכירים ברשות, מתן היתרי כניסה לישראל ונושאים דומים.
איך הגעת לזה? הייתי מיועד למודיעין, אך נשרתי מהקורס. ידיעת ערבית ופרופיל 97 הובילו אותי ליחידה.

מתוך עלון עין שמר
השתתף בהכנה יעקב ליאור
שלוש אימהות
עמיעד

הן מוותיקות עמיעד, בשנות ה-70 לחייהן, כולן מדברות בניגון בריטי עתיק, שצלח את האוקיינוס בעזרת "הבונים דרור". שלושתן מצאו את עצמן חוזרות בשנים האחרונות לאהבה נושנה, והחלו לשלוח ידן במכחול. דבי ברמן, רוזי היימן ובריל שוורץ פתחו תערוכת ציורים משותפת, ביוזמת בנותיהן, חברות ללינה המשותפת. שלוש הוותיקות המנומסות מתגלות כבעלות כישרון לא מבוטל, כשהן מציגות את פרי מכחולן - ציורים בעלי ניחוח כפרי עם תיבול מחוזות ילדות בריטיים.

התערוכה מוצגת במועדון קיבוץ עמיעד עד סוף חודש מאי.
ייצוא מקורי מגידו - עמק יזרעאל
יבל ברקאי

 יוזמה מקורית להסברת הציונות התבשלה לאחרונה במטבח הקיבוצי, כאשר שני שפים קיבוציים: גיז'ה סגל, 48, ממגידו, מנהל ענף המזון של עין דור, ודב בניה, 53, מגזית, מנהל ענף המזון של קיבוצו, הגו את היוזמה המהפכנית להנחלת המטבח הישראלי בקרב העם הארגנטינאי. מבואנוס איירס התקבלו כבר כמה תשובות חיוביות, והשניים מתעתדים להפיץ את הבשורה בשנת 2011, הן בבתי ספר לבישול והן ללקוחות פרטיים (עקרות בית).
גיז'ה סגל הוא בוגר מדרשת רופין ודן גורמה בחיפה, ודב בניה הוא בוגר מדרשת רופין והולידיי אין. על סיור ההכנה שערכו בארץ מולדתם הם מספרים: "במהלך מספר שבועות חרשנו את בואנוס איירס, ופרשנו בפני הנהלות בתי ספר לבישול לא יהודיים את משנתנו הערוכה בתוך שלוש סדנאות לאוכל ים תיכוני: חומוס, פלאפל ושווארמה. בין היתר, היינו בקשר עם הדיקן של אוניברסיטת פלרמו בבירה".

זה נשמע כמו ציונות.
"בהחלט. אנחנו מנסים להיעזר במשרד החוץ ובמגבית היהודית. אנחנו רוצים להראות דרך הסדנאות ודרך האוכל הים תיכוני את הדו-קיום בארץ בין יהודים לערבים ואת ישראל האחרת, הסבלנית והסובלנית, ולא כפי שזה משתקף דרך התקשורת הזרה".

בסדנאות יועברו פרקים על המטבח הקיבוצי הקלאסי (השיתופי) עם הקוריוזים המייחדים אותו - אוכל להמונים, סירים גדולים, תמיד אורז, תמיד שני סוגי מרק, מנהלים ופועלים פשוטים מרוויחים אותו הדבר ואוכלים אותו הדבר, ומנהל מפעל שעושה תורנות טיגון שניצלים.

ומה הלאה?
"מכיוון שקיבלנו כבר כמה תשובות חיוביות, אנחנו מתכוננים להפקת הפרויקט הראשוני ב-2011.מבמקביל, אנחנו מתכוונים להמשיך לפקוד קונגרסים ותערוכות באמריקה הלטינית ולקדם את הסדנאות בקמפוסים נוספים ובפני מתעניינים פרטיים. אנחנו רואים את עצמנו שגרירים של מדינת ישראל לכל דבר. ממש לאחרונה היינו בדרך לקונגרס שנתי של שפים דרום אמריקאיים באורוגוואי, שלמרבה הצער, התבטל בגלל רעידת האדמה בצ'ילי".

מעז יצא מתוק, ובעקבות ביטול הקונגרס הגיעו השניים לביקור משפחתי בארגנטינה. חוזים לא נחתמו שם, אבל הרבה תבשילים בעבעו לטובת האיחוד המשפחתי.

יום חמישי, 22 באפריל 2010

על הדשא מנה רביעית - נוסטלגיה הגבעתרון, מי משלשל על הקיבוץ


22.4.2010
daf@maariv.co.il  ארכיון עיתונות  
על הדשא
רוני מ. האס


נוסטלגיה הגבעטרון: אהבה שאינה תלויהאריק בנדר
תנו לי לשבת על כיסא פלסטיק לבן באולם המופעים הצנוע של קבוצת גבע, תנו לי להריח מלוא החופן את ניחוחות העמק, את ריח החציר והרפת ואת ניחוח הפריחה, הממלאים את האוויר, ומעל הכול, תנו לי לשמוע בהופעה חיה את להקת הגבעטרון בביתה שלה, ועשיתם לי את החג.
פעמיים בשנה, בערב החג השני של פסח ובמוצאי החג מופיעה הלהקה בפני ידידיה, חבריה, אוהדיה וגם בפני בני המשפחה וחברי גבע בלילה קסום של שירים עבריים ממיטב הרפרטואר של הלהקה.
האולם היה גדוש בחסידי הזמר העברי מהעמק ומההר, מהעיר והמכפר שבאו ונקבצו מכל חלקי הארץ לעונג עברי אמיתי שכן, כך בעיני לפחות, הגבעטרון היא שמורת טבע אחרונה כמעט של ארץ ישראל האמיתית, בטרם הכזיבו החלומות.
עם האורחים הקבועים נמנה בוז'י הרצוג, שאמר כי "הגבעטרון הוא הקול האמיתי של הציונות המתחדשת ושיר השירים האמיתי של מדינת ישראל", ולנו לא נותר אלא להסכים איתו. עוד היו שי חרמש, מתן וילנאי, דב לאוטמן, רן פקר, פיני בדש, חברי להקות זמר, חברי הפרלמנט של העמק ורבים אחרים.
השנה הייתה סיבה כפולה לחגיגה. ערב החג השני של פסח וגם אוסף שירים חדש של הגבעטרון, שהושמע לראשונה בפומבי.
האוסף, שיצא כבר בדיסק ונקרא "עלי גבעה", כולל שירים מלפני קום המדינה, וכל המאזין לו שואל את עצמו איך זה שעד היום הגבעטרון לא כלל את השירים הנפלאים האלה ברפטואר שלו, שכן זה פשוט מתבקש, ממש כשם שלחשה לי אשתי במהלך ההופעה: "זה נשמע כאילו השירים נולדו עם הגבעטרון".
את העיבוד לביצוע הנפלא של הגבעטרון, כמו את יתר העיבודים לאוסף החדש, עשה אילן גלבוע והייתם צריכים לראות ולשמוע את הקהל בגבע יוצא מכליו, ונסחף עם הלהקה במהלך הביצוע הנהדר, כשכולם שרים "לעולל ולרך/שערים פה נפתח/ למך ולזקן אנו פה חומת מגן".
האוסף החדש אמור להיות חלק מטרילוגיה. התקליטור השני יכלול שירים שנכתבו בשנתיים הראשונות להקמת המדינה, והשלישי - בעשור הראשון. חגיגה אמיתית.
נכון שהקיבוץ בכלל זה כבר לא מה שהיה פעם, ושגם הזמר העברי נדחק אט אט לשוליים, אבל אני משוכנע שהאהבה לגבעטרון חוצה קהילות, עדות וגילאים.
כך או כך, ניקה ברזק, גדעון גוריון, תמי בן יעקב וחבריהם, המנוהלים לאורך שנים על ידי יואל פרנס, הם בעיניי דבר מרענן ונפלא ומרגש, והשירים שהם משמיעים ספוגים אהבה לעם ולארץ. מבחינתי, זוהי אהבה שאינה תלויה בדבר זולת השירים העבריים היפים.
מתוך: הרומן שלי עם הגבעטרון, הבלוג של אריק בנדר
   
ישראל ברבע הגמר: 8200 מאחוריך
 עמק חפר

קבוצת התלמידים של בית הספר עמק חפר, שכינתה עצמה "כדור הרעם" (Thunder ball) הצליחו להעפיל לחצי הגמר בתחרות הרובוטיקה השנתית, מטעם עמותת FIRST, במדינת אטלנטה בארצות הברית. זו הפעם הראשונה שקבוצה ישראלית זוכה בהישג זה. המשמעות היא שהקבוצה מעמק חפר הגיעה למקום הרביעי מתוך 360 קבוצות של תלמידים מכל העולם.
קודם לכן נערכה התחרות ברחבי ישראל והשתתפו בה 55 בתי ספר תיכון מכל הארץ. למקום הראשון הגיעו שלוש קבוצות, המייצגות את ההתיישבות. בית ספר מבואות עירון (עין שמר) וקבוצת המועצה האזורית עמק חפר. התלמידים המריאו לאטלנטה לתחרות הבינלאומית, וייצגו בסוף השבוע האחרון את ישראל בקרב 360 קבוצות תלמידים מרחבי העולם. אליהם הצטרפה גם קבוצת תלמידים מתיכון חוף הכרמל (מעגן מיכאל), אשר זכו בפרס ההשראה להנדסה. את הכסף לכרטיסי הטיסה השלימו חלקם (תלמידי חוף כרמל) באמצעות יום התרמה מיוחד שקיימו לקראת הנסיעה.
מדי שנה מקבלים המשתתפים משימה בתחום אחר של בניית הרובוטים. השנה הייתה המשימה לבנות רובוטים, שישתפו פעולה במשחק כדורגל. הרובוטים היו צריכים לחבור אל עוד שני שחקנים-רובוטים, לעבור מכשולים בדרכם אל שער הקבוצה היריבה ולהבקיע גולים. מדובר ב-15 שניות ראשונות, שבהן פעלו הרובוטים באופן אוטונומי ואחרי זה על ידי הפעלה מרחוק. בסוף המשחק אותגרו המשתתפים להביא את הרובוטים להרים את עצמם על מגדל בגובה של כשני מטרים, לטובת נקודות בונוס.
מכאן, אגב שם הקבוצה, "כדור הרעם" ול"על הדשא" נמסר כי נהגי הרובוטים, אלה שהפעילו את הרובוטים הצטיינו עוד יותר מכל הקבוצה המצטיינת. כמה אפשר עוד להצטיין?
מרגע הכרזת המשימה ניתנו לגאונים הצעירים שישה שבועות לתכנון, לבנייה ולאימון. לאחר מכן הרובוטים נכנסו לאפסון עד למועד התחרות.
  
מאוד מקורי
משמר העמק

במשמר העמק מצאו דרך מקורית לאגד את כל היצירות הכתובות, שמעלות על נס את תבנית הנוף המקומי. דורון אופיר, מוותיקי הקיבוץ, מורה, מנצח וקומפוזיטור במקצועו, אסף במשך חודשים יצירות מקוריות שנכתבו במהלך השנים על ידי חברי ובני משק, הלחין את כולן והפיק מופע שאותו ביצעו עשרה חברי הקיבוץ, בליווי מוזיקלי של חברים ושל בנים נוספים. הערב התקיים באולם התרבות המקומי, על הקירות הוקרנו תצלומי וידיאו, המתעדים את הנוף המקומי - מושא השירים. המופע, שענה לשם "לרוח, לנשמה, לאדמה" (ציטוט מתוך אחד השירים), נמשך כשעה, והועלה פעמיים בשל ריבוי הצופים. (בסך הכול, 800 צופים). עכשיו אנחנו מחכים לתקליטור.
   
מי משלשל על הקיבוץ?
אשדות יעקב איחוד

לחברים באשדות יעקב איחוד נמאס מכאלה שמשלשלים עליהם.
מדובר ביונים, כמובן, שהטרידו את מנוחת החברים כאשר נהגו להתרוקן בחופשיות דווקא ברחבת הכל-בו.
בקיבוץ ההומניסטי, שבו משתדלים להיות הוגנים גם כלפי מי שמשלשל עליך, מצאו דרך מקורית להבהיר ליונים, שנוכחותן הפוגענית אינה רצויה עוד בקיבוץ.
הלכו והתקינו רמקולים ברחבת הכל-בו, והחלו להשמיע שירי ארץ ישראל במהלך כל היום והלילה.
נבהלו היונים, ולמספר ימים ידע הקיבוץ שקט והחל לנשום לרווחה.
אולם היונים למדו מהר מאוד, שקיבוץ כמו קיבוץ, מרחם על רשעים, וחזרו טיפין טיפין ללכלך את חצר הקיבוץ הנדיב.
כעת המוזיקה ממשיכה להנעים (יש שיאמרו - להטריד) את חצר הקיבוץ, ולפסולת האורגנית פתרונים אין. ואנו, שלא יודעים אם לרחם או לקלס, רק נזכרנו באחריתו של מאמר חז"ל: מי שמרחם על רשעים סופו שירשע על רחמנים.

השמועות רצות
מוא"ז אשכול

חיים ילין מבארי, ראש מוא"ז אשכול, יצא יחד עם אשתו זיוה, אוצרת הגלריה בבארי, לבוליביה כדי להצטרף לחלק מהטיול של בנם. באחד הערבים, בעודם יושבים בקפה אינטרנט, שמעו שיחה של אחד התיירים שהיה שקוע בשיחה בעברית בסקייפ עם הוריו בבאר שבע. ילין רווה נחת, כאשר שמע את ההורים מספרים, כי בדיוק חזרו מפסטיבל תפוחי האדמה שבמצפה גבולות. "כך שמעתי דיווח ישיר על ההצלחה של הפסטיבל שהגיעה עד בוליביה", הוא מספר לתושביו באיגרת השבועית שלו. כבוד.
 
הקיבוצניק הנרגן / אחד שלא נותנים לו לשלם כמו שהוא רוצה

זה בסדר שבכלבולית (= כל-בו/ מרכולית) של דליה מפגינים גישה מסחרית ורוח יזמות מרעננת ולרגל האביב והקיץ הקרב הם מציעים ללקוחותיהם ברד פסיפלורה או אייס קפה. למכורי הקפה יש קפה אספרסו מהמכונה וכל אלה במחיר הצנוע של 5 שקל לכוס משקה. אבל למה אי אפשר לשלם במזומן? היינו נורא צמאים אז שילמנו 5 שקלים באשראי.


 

עורך הבלוג