יום שבת, 25 באפריל 2009

השפיץ של השיתופיות - 5 חברי קיבוצים שיתופיים עונים �

אתר נגישות ישראל - טיסת סולו

מילה של רוני

אתם מתבקשים לקרוא כתבה ולהגיב.

יום שלישי, 7 באפריל 2009

סיפורי גפילטע פיש

סיפורי גפילטע פיש

רוני מ. האס

יש את אלה שמתים עליהן, ויש את אלה שלא סובלים אותן. הילדים של שפרה הטבחית משער הגולן קוראים לקציצות הדג המסורתיות "גפילטע איכס", ודווקא הכלות המרוקאיות שלה משוגעות על האפור המתקתק הזה. לא משנה מה דעתך על קציצת הקרפיון, עוד לא נמצא הקיבוץ שיעז להדיר אותן משולחן הסדר. אבל גם האקסיומה הזו כבר לא לגמרי נכונה, כי שמענו שבנאות סמדר מגישים דג בתנור, ואין שם זכר לגפילטע פיש המסורתי. כך או כך, לכבוד החג ליקטנו עבורכם ארבעה סיפורי גפילטע פיש, ושיהיה בתיאבון

ברכה סוכה, 76, שמיר

המתכון של ברכה התפרסם ב"מטעמי שמיר", ספר שיצא בשנת 2004 לכבוד חג המשק. בשולי המתכון סופר כי החברים היו מגיעים לחגים, ולו רק כדי לאכול את הדגים של סוכה. שימו לב, שמציעים שם להשתמש בלחם רטוב כאופציה.

ממי למדת להכין?

זכרתי משהו מהבית, ואת השאר המצאתי. למשל, במקום קמח מצה השתמשתי בלחם רטוב וסחוט.

מאיזו תפוצה?

רומניה. ההורים נפטרו כשהייתי בת 14, ואני הגעתי בעליית הנוער.

סיפור קטן?

הבעל עוזר לי להכין. הוא מוריד את הבשר מהדג יחד עם הראש. אני טוחנת בבית במטחנה שקניתי במיוחד לזה, ועלתה לי 500 שקל. כשבישלתי לקיבוץ כולו, היו מגיעים חברים בשתים-עשרה בלילה, וזוללים ישר מהסיר כשזה עוד חם. הייתי עושה במיוחד בשבילם כדורים גדולים וחותכת לפרוסות. הזללנים היו אוכלים קציצות שלמות. בסופו של דבר, אחראית המטבח לא הרשתה לי להכין יותר דגים, בגלל שהייתי נדיבה מדי והסכמתי לחלק מהדגים לחברים.

מתי אוכלים אצלכם גפילטע פיש?

כל יום שישי. אני מבשלת אחת לחודש ומקפיאה.

ובקיבוץ עוד אוכלים את הקציצות?

כיום אוכלים בחדר אוכל דג קנוי. הוא לא טעים. אנשים זוכרים לי את הדג.

המתכון של ברכה סוכה עם התאמות לפסח תשס"ט:

החומרים לתערובת:

1 ק"ג קרפיון טחון

2 ביצים גדולות

2 פרוסות חלה מושרות במים או 2 כפות קמח מצה מושרה במים עד שמתקבלת עיסה בסמיכות של שמנת

1 כף שטוחה מלח

1 כפית שטוחה פלפל, רצוי לבן (כדי שהדג לא ישחיר).

2 כפיות שטוחות סוכר

1 בצל קצוץ דק

אופן ההכנה:

מערבבים היטב את כל החומרים ושומרים במקרר.

החומרים לציר קציצות הדגים:

2 בצלים גדולים חתוכים ל-4

4 גזרים חתוכים לפרוסות

ראשי קרפיונים ואידרות הדג

מלח, פלפל שחור וסוכר לפי הטעם

2 ליטר מים

אופן הכנה:

מרתיחים את כל המרכיבים עד שהגזר רך, מסננים את פרוסות הגזר ושומרים (לקישוט הדגים).

מרתיחים את הציר המסונן ומתקנים את הטעם. בזמן הרתיחה מגלגלים קציצות דג לתוך הציר.

מרגע הכנסת הקציצה האחרונה למים מבשלים שעה אחת.

דורון שפיר, 57, יוטבתה

ממי למדת להכין?

למדתי מאימא שלי, שלמדה מחמותה אחרי שעזבו את קיבוץ גזר. היא הייתה באה במיוחד אלינו לעיר ללמד אותה לבשל, בין היתר, את הגפילטע פיש.

מאיזו תפוצה?

אימא שלי, מוצאה מווינה. הוריה נשארו אי שם באירופה. הסבתא מאזור פולין, והיא הייתה עושה קציצות וגם ממלאת דגים. אמי ואני מתמקדים רק בקציצות.

מתי אוכלים אצלכם גפילטע פיש?

גם בפסח וגם בראש השנה בחדר האוכל. האקונום היה משיג את חומרי הגלם, ואני הייתי מכין לכל הקיבוץ. את הסדר השנה אנחנו עושים בבית, ואני השף של הסדר. בארוחות החג - ראש השנה ופסח - אני הבשלן במשפחה. אני מאוד אוהב את זה.

סיפור קטן?

כשהייתי מכין גפילטע פיש בקיבוץ עם כמה חברות, ברגע שהריחות התחילו להתפשט ברחבי המשק, היו מגיעים מכל עבר אוהבי גפילטע פיש, לאו דווקא ממוצא פולני. גפילטע פיש זה לא לפולנים בלבד.

ובקיבוץ עוד אוכלים את הקציצות?

אוכלים, אבל קונים מן המוכן.

המתכון של דורון:

טוחנים פעמיים:

1 קרפיון גדול (ללא ראש וזנב)

גזר גדול

טוחנים פעם אחת:

בצל גדול

מוסיפים: ביצה

קמח מצה עד שמתקבלת עיסה די קשה

תבלינים לפי הטעם: מלח, פלפל שחור, סוכר

מעמידים את העיסה כחצי שעה, עד שקמח המצה יספח את הרטיבות.

בינתיים מכינים את הציר:

בצל חתוך לטבעות

גזר חתוך לעיגולים

ראש וזנב של הדג

מלח, פלפל, סוכר

מים בגובה מחצית הסיר, רצוי בסיר שטוח

מרתיחים כחצי שעה את כל המרכיבים. מוציאים את שאריות הדג, ומבשלים את הקציצות בצירשבסיר. מבשלים על אש קטנה שעה וחצי-שעתיים, ונותנים לקציצות להתקרר בסיר, אחרת הןעלולות להתפורר. מסדרים בצלחת הגשה, ומניחים על כל קציצה גזר. את המים שנותרו בסירכדאי לסנן ולפזר בין הקציצות, שלא יתייבשו.

מגישים קר עם חזרת. לאכול הרבה ושיהיה חג שמח.

שפרה עברי, 68, שער הגולן

ממי למדת להכין?

למדתי מאבא שלי שהוא ניצול שואה. אני עצמי טבחית, למדתי בישול, ובאמת קיבלתי ציון מאוד גבוה על הגפילטע פיש.

מאיזו תפוצה?

פולין. בעלי תמיד היה אומר, שהוא מוכן ללכת ברגל עד לתל אביב בשביל לאכול מהגפילטע פיש של אבא שלי.

מתי אוכלים אצלכם גפילטע פיש?

בראש השנה ובפסח.

סיפור קטן?

חמותי, מרים רוט ז"ל, הייתה אומרת שאני מביעה את האהבה שלי דרך האוכל. כיום אני מחלקת מקציצות הדג שלי למעריצים מהדור הצעיר, בפרט לכלות המרוקאיות שלי. דווקא בתי ובני בכלל לא אוהבים אותן, וקוראים לזה "גפילטע איכס".

בקיבוץ עוד אוכלים גפילטע פיש?

בליל הסדר בחדר האוכל, אבל זה גפילטע פיש קנוי.

המתכון של שפרה (כמות גדולה, לכ-40 איש)

החומרים לציר:

לבקש מהמוכר את עצמות הדג ולהשתמש בהן

6 בצלים גדולים פרוסים לטבעות

10 גזרים פרוסים לטבעות

4 כפות גדושות סוכר

2 כפות מלח

3-4 כפיות פלפל לבן

החומרים לתערובת:

6 ק"ג דגים גדולים וחתוכים. (אפשר לבקש מהמוכר לטחון, ולבקש 4 ק"ג דג טחון)

3 בצלים גדולים

1 גזר

5-6 ביצים

2 כפות סוכר

כפית וחצי פלפל לבן

כף וחצי מלח

100 גרם קמח מצה (כ-7 כפות גדושות); ניתן להחליף ב-5-6- פרוסות חלה ללא החלק הקשה,רטובות וסחוטות

אופן ההכנה

מבשלים את חומרי הציר כשעה. טוחנים את הבצל ואת הגזר עם הדג (במקרה שהוא לא טחון),ומוסיפים תבלינים וקמח מצה.

בידיים רטובות עושים קציצות בגודל ביצה, מכניסים לציר ומבשלים בין 45 דקות לשעה. לא לשים יותר מדי קציצות באותו סיר, שיהיה להן מקום לשחות.

אפשר למלא את ראש הדג בתערובת ולבשל עם הקציצות.

מגישים עם חרוסת טובה. רצוי תוצרת בית.

אסתר מוזס, 61, פלמחים

ממי למדת להכין?

במקצוע שלי אני מבשלת, למדתי במדרשת רופין, ואני עובדת כבר 40 שנה בבישול, במשך השנים הוספתי חידושים משלי.

מאיזו תפוצה?

אני ממוצא קוצ'יני.

מתי אוכלים אצלכם גפילטע פיש?

היינו אוכלים בחדר אוכל תמיד בראש השנה ובפסח. הייתי מבשלת 80-90 ק"ג דג. היינו טוחנים הכול לבד. עבדנו שלוש נשים יחד. זו הייתה חוויה קשה וחזקה. תוך כדי העבודה הקשה התקרבנו מאוד זו לזו.

סיפור קטן?

הרבה שנים כלל לא אהבתי גפילטע פיש. גם בעלי הוא קוצ'יני במוצאו, ודווקא הוא מאוד אהב גפילטע פיש. בכלל, הוא אוהב אוכל פולני, כמו דג מלוח, אולי בגלל שהוא התחנך בקבוצת יבנה בעליית הנוער. עם השנים למדתי לאהוב מאוד גפילטע פיש, אבל הילדים שלי לא רוצים לשמוע על זה.

בקיבוץ עוד אוכלים גפילטפיש? אין כבר חדר אוכל. מי שאוכל, אוכל לבד. אפילו אנחנו כבר קונים הביתה קציצות מוכנות. חבל בשביל כמה חתיכות להשקיע את כל העבודה.

מתכון (לפי 1 ק"ג דג)

אופן ההכנה:

טוחנים את הדג.

מוסיפים 3 בצלים בינוניים טחונים.

משרים מצה וטוחנים (בראש השנה אפשר להחליף בפרוסות חלה רטובות וסחוטות).

מוסיפים כפית מלח, כפית סוכר וחצי כפית פלפל לבן.

מערבבים הכול יחד.

הציר:

מים

2 גזרים פרוסים

2 בצלים פרוסים

2 עלי דפנה

6 פלפל אנגלי

כפית מלח, 3 כפות סוכר, חצי כפית פלפל לבן.

מרתיחים וטועמים. צריך להרגיש את הניגוד בין המתוק למלוח.

עושים קציצות, שמים בציר, ומבשלים חצי שעה.

בסוף הבישול מוציאים את הקציצות אחת אחת, מסדרים על מגש בצורה של דג, ועל כל קציצהשמים פרוסת גזר מהציר ומרטיבים בקצת ציר.

יום חמישי, 26 במרץ 2009

חמישים שנה אחרי: מפגש חברים לזכרו של אסף פילר

חמישים שנה אחרי: מפגש חברים לזכרו של אסף פילר

רוני.מ.האס

לאחר שנרצח מידי צלף סורי, בעת שרעה בקר בשדות גונן, שינו ההורים את שם משפחתם לאביאסף

בשבת האחרונה נערך בשטח המרעה של קיבוץ גונן מפגש חברים ובני משפחה לזכרו של אסף פילר, שנרצח לפני חמישים שנה בעת שרעה בשדות המרעה של הקיבוץ הצעיר. אסף, בן משמר השרון, נרצח על ידי צלף סורי שירה בו מן המארב, בוואדי שמול נוטרה, בעת שרעה את עדר הבקר של קיבוץ גונן, שאליו הגיע עם אשתו תקוה שלושה חודשים קודם לכן, לשנת שירות.

אסף פילר היה בן 24 כשאירע האסון, והוא השאיר אחריו אישה, תקוה, הורים - נעמי ויצחק פילר, שהלכו לעולמם זה כבר, ושלוש אחיות יבד"ל, שרה, רות ושלומית. לאחר מותו שינו ההורים את שם משפחתם לאביאסף.

תקוה, בת משמר השרון וחברת גונן היום, מספרת כי במפגש העלו את זכרו ואת דמותו - איש מיוחד, סקרן, שאהב מאוד לקרוא, לצייר ובעיקר לטייל.

במפגש - שהתקיים במהלך סוף השבוע האחרון - השתתפו כ-60 ממוקירי זכרו של אסף, קרובי משפחה, בני כיתה וחברים. המפגש החל ליד גלעד שהוקם על ידי חברי גונן בחודשים הראשונים לאחר נפילתו על כביש גדות-גונן, מול היאחזות הנח"ל לשעבר, נוטרה. שיאו של כנס הזיכרון התרחש על צלע ההר, ממש מעל הוואדי שבו נרצח אסף, בנקודה הצופה למקום שבו נמצא ללא רוח חיים. חברי גונן יצאו לחפשו לאחר שחברו למרעה חזר למשק ודיווח, כי אסף נכנס לעומק הוואדי והקשר עמו נותק. באותו מקום עדיין נמצא לוח זיכרון, שהניחו חבריו בשנת 1958, לצד האבן שהונחה ביום הרצח לציון מקום האירוע.

דודיק רוטנברג, חבר גונן לשעבר וחברו הטוב של אסף, סיפר כיצד יצא בשעתו לחפש את חברו, ומצאו בוואדי, ללא רוח חיים. החברים חלקו זיכרונות אישיים משנות הילדות והנעורים. מרגש ביותר היה קטע שהקריאה תקוה, שאותו כתב אסף לזכר חברו דוד קוסטיצקי מיבניאל, שנפל במהלך שירותם הסדיר בגדוד הצנחנים.

המפגש הסתיים בשירה שקטה של שני שירים שאסף אהב במיוחד.

יום חמישי, 19 במרץ 2009

השאלון: חדר אוכל כמשל

רוני מ. האס

השבוע החלטנו לבדוק, אם הקיבוצניקים יודעים לפנק את עצמם בישיבה בבתי קפה ובמסעדות, ומסתבר, שהחבר'ה למדו ליהנות מהטרנד הגסטרונומי הבורגני, ואם כי לא זיהינו התמכרות קבועה לקפה ומאפה, בכל זאת רואים תזוזה מסוימת בכיוון הנכון

סיגל שוקרון, 46, גליל ים

לאן יוצאים לאכול?

לבתי קפה כגון ארומה.

תדירות?

פעם בחודשיים בממוצע.

עם מי?

אני ובן זוגי, לפעמים עם הילדים.

העדפות לאירועים מיוחדים?

לא מרבים לעשות זאת. לא משהו קבוע. מנסים כל פעם משהו חדש.

מזמינים הביתה take-away?

לעתים רחוקות ביותר. פעם נהגנו להזמין לעתים פיצה. אבל כיום אני רואה הרבה פעמים את הטוסטוסים של השליחים מגיעים לקיבוץ.

יש איזו עכבה מוסרית בלצאת למסעדה?

ממש לא. הלוואי שיכולנו יותר.

איך מתלבשים כשיוצאים?

לא משקיעים יותר מדי.

האם ההפרטה שינתה את הרגלי הצריכה?

מבחינתנו, ההפרטה לא עשתה שינוי בעניין הזה, תמיד בודקים את התקציב.

נלי בשן, 52, חצרים

לאן יוצאים לאכול?

לא מרבים לצאת למסעדות, מעדיפים בתי קפה לכיף של קפה ועוגה, למשל בארומה, בפטפוט, בקפה הלל.

תדירות?

פעם בחודש בערך.

עם מי?

אני עם הבנות.

העדפות לאירועים מיוחדים?

רק בימי יום הולדת למסעדות בבאר שבע - ערביקה, ספגטים, קמפאי, מיאה. לכל בן משפחה חוגגים במסעדה. בחשבון פשוט כחמש פעמים בשנה. הסבים לא מצטרפים. לא רואים בזה בילוי.

האם חלו שינויים במסעדות באזורכם בשנים האחרונות?

התמחו והשתבחו בתחום הקפה. אני מאלה שאוהבים קפה טוב.

מזמינים הביתה take-away?

לפעמים. בעיקר פיצות. פעם בחודשיים.

יש איזו עכבה מוסרית בלצאת למסעדה?

אולי אצל בעלי, שהוא בן משק, זה נוגד ערכים סוציאליסטיים.

איך מתלבשים כשיוצאים?

ממש רגיל. כמו לעבודה. לפעמים, הבנות יותר משקיעות.

האם ההפרטה שינתה את הרגלי הצריכה?

הקיבוץ שלנו שיתופי. בחדר אוכל מגישים שלוש ארוחות ביום.

מתחשבים בתקציב החודשי ביציאות למסעדה?

בהחלט. בעיקר אנחנו המבוגרים. הבנות פחות.

עפר כרמי, עין גב, 51, חבר 26 שנה

לאן יוצאים לאכול?

ככה סתם אנחנו לא יוצאים. מחפשים אירוע לצאת.

העדפות לאירועים מיוחדים?

למשל, בימי הולדת הולכים למסעדות סיניות, למסעדות בשרים. המסעדות האהובות עלינו הן הביסטרו בר בנמל עין גב, צל תמר באשדות יעקב, על הנהר בכנרת והבית והפגודה בטבריה, מסעדות אסייתיות.

עם מי?

עם המשפחה הקרובה.

תדירות?

לפי האירועים המיוחדים, כמו ימי הולדת, יום נישואין.

האם חלו שינויים במסעדות באזורכם בשנים האחרונות?

קמו הרבה מסעדות חדשות.

מזמינים הביתה take-away?

כן. בדרך כלל סיני. אבל לא יותר מפעם בשנה.

יש איזו עכבה מוסרית בלצאת למסעדה?

לא. יש עכבה תקציבית.

איך מתלבשים כשיוצאים?

מאחר שזה לאירועים, מתלבשים בלבוש חגיגי.

האם ההפרטה שינתה את הרגלי הצריכה?

אין קשר. חדר האוכל בעין גב עדיין פעיל.

מתחשבים בתקציב החודשי ביציאות למסעדה?

תמיד. אבל אם כבר יוצאים, לא עושים חשבון.

מירית מירון, 32, שמיר

לאן יוצאים לאכול?

ביום יום לחומוס של מוטי בצומת הגומא, ולסגאפרדו בצומת הגומא.

תדירות?

כפעם בשבוע.

עם מי?

בן זוג וחברים.

העדפות לאירועים מיוחדים?

לפוקצ'ה בר, מסעדה איטלקית מומלצת ביותר בצומת מעיין ברוך.

האם חלו שינויים במסעדות באזורכם בשנים האחרונות?

יש שינוי גדול מאוד. בעשר השנים האחרונות קמו באזור מרכזים, שבהם יש בתי קפה ומסעדות, שחלקם פתוחים גם בלילה וגם בשבתות; המגוון גדול יותר, יש תחרות ובאופן כללי זה נעשה יותר זמין.

מזמינים הביתה take-away?

פעם בחודש מזמינים פיצה לילדים.

יש איזו עכבה מוסרית בלצאת למסעדה?

רק עכבה כלכלית וענייני דיאטה, כמובן.

איך מתלבשים כשיוצאים?

מתלבשים רגיל. בלי תוספות מיוחדות.

האם ההפרטה שינתה את הרגלי הצריכה?

זה קשור בעקיפין, כיוון שאני עובדת מחוץ לקיבוץ, אני לא אוכלת בחדר אוכל אלא קופצת לחומוס של מוטי.

מתחשבים בתקציב החודשי ביציאות למסעדה?

לפני עידן ההפרטה ולפני שהיו ילדים הייתי מוציאה הרבה יותר כסף על מסעדות. היום אני מעדיפה לבשל בבית.

חדר האוכל כמשל

המדורים בעמוד זה מתפרסמים במסגרת "מדרש קיבוץ - חדר האוכל כמשל", תערוכה ואירוע אמנות שיתקיימו בשבוע האחרון של חודש מאי, בחג השבועות, במסגרת פסטיבל חלב ודבש, בחדר האוכל של קיבוץ יפעת. כפי שפורסם כאן לאחרונה, מדובר באירוע אמנותי רחב יריעה שיעסוק בתפקידו ומקומו של חדר האוכל, הסגור או הפעיל, בקיבוץ של פעם, של היום ושל העתיד.

האירוע יכלול חלק תיעודי, סקירה היסטורית, וגם סימפוזיונים, ומוקדים נוספים: חלק אינטראקטיבי, שבו הקהל יוכל לשתף בחוויותיו האישיות הנוגעות לנושא התערוכה, על גבי גלויות אשר יוצגו כחלק מן התערוכה; תצוגת תצלומים וסרטי ארכיון של חדרי אוכל ממקומות שונים; יום עיון שבו ייערכו הרצאות שונות בתחומים שונים הקשורים לנושא. אמנים מהשורה הראשונה יציגו את התייחסותם לנושא, ועוד.הפרויקט מתקיים בשיתוף המועצה האיזורית עמק יזרעאל ומכללת אורנים, ובשיתוף גלריה הקיבוץ וכלל הגלריות הקיבוציות, במסגרת הפרויקט "מדרש קיבוץ". "הדף הירוק" תומך באירוע ומזמין את הקוראים לגלוש לאתר התערוכהhttp://www.hadarochel.co.il, להתרשם, להציע הצעות ולהביע דעות.

עורך הבלוג