עדכון - מעברים

למי שתמהה למה עבר זמן ולא עולים פוסטים חדשים,
נעדכן, שהשינויים שעברו על רשת מעריב הגיעו עד לרוני...

"הדף הירוק", הפך להיות ל"זמן הירוק" ולאחרונה, עם השתלטותה של הבעלות החדשה, נראה שהמדור של רוני "על הדשא" נשאר על רצפת העריכה...
עדיין לא ברורה דרכו של העיתון המחודש הזה והאם היא תשתלב בו, אבל לעת עתה, לכל הפחות המדור ירד.
בינתיים, אין חשש היא לא הפסיקה את עבודת הכתיבה, מיד קראו לה "הביתה" לכתוב שוב ב"על הצפון", אלא ששם מדובר בירחון ולפיכך תדירות הפרסום תהייה נמוכה יותר.

בינתיים, כדי שלא תחשבו שסתם נטשתי את תפקידי,
אני מעדכן - הפסקה קטנה,
כבר חוזרים...
אלון

על הדשא - 30.1.14 מדור אחרון.

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

30/1/2014

צילום: עופר נוימן

שומרים פמיניסטים
תנועת השומר הצעיר

  
אלפי חניכות וחניכי השומר הצעיר הכריעו לראשונה בתולדות תנועות הנוער הציוניות, כי התנועה תהיה לא רק ציונית, סוציאליסטית ומגשימה אלא גם - ברוח התקופה והמאבקים החברתיים - פמיניסטית.
ההכרעה התקבלה בוועידה הארצית על שוויון בין המינים ופמיניזם, שהתקיימה החודש בגבעת חביבה. ליאור פרנק, ש"ש בשומר הצעיר, מספרת: "לאחר 100 שנות פעילות הבנו, שאנחנו לא יכולים להשאיר את הנושא הזה בלי עמדה ברורה. אני גאה להיות חברה ומדריכה בתנועה, ששמה את החיים שלי ואת השוויון שלי כנושא מרכזי". בארבעת החודשים האחרונים התכוננה תנועת "השומר הצעיר" לסמינר, שעסק בנושא הפמיניזם באמצעות מאות פעולות, אירועים וכנסים בנושאי שוויון בין המינים ופמיניזם בכל רחבי הארץ. מעולם אף תנועת נוער לא חרתה על דגלה באופן כה ברור את הנושא, שנבחר לאחר דיונים רבים להצעיד את התנועה בשנת ה-101 לקיומה.
איתי זיידנברג, מזכ"ל התנועה: "ההכרעה על כך הייתה מתוך ההבנה כי בתנועה, שחברות בה נערות רבות כל כך, לא יכול להיות שהנושא הזה לא יעלה על השולחן בצורה כנה וברורה. בשנת 2014 אני קורא לכל גוף חינוכי לשאול את עצמו את השאלות הקשות שעולות מהנושא ולנסות בצורה מעמיקה להביא לשינויים החברתיים הדרושים, כדי להתמודד עם האתגרים". בברכת חזקי ואמצי.

   
לשיר אותו
בית קשת

  
ביום שישי האחרון נפתח חדר האוכל הסגור של קיבוץ בית קשת לערב שהוקדש לשירי אריק איינשטיין. ההזדמנות הזו, מספרות עדי לירן, תושבת הקיבוץ, ושלומית ליפשיץ, בת וחברת הקיבוץ, הביאה לניצנים ראשונים של קרבה בין תושבי ההרחבה לחברי הקיבוץ, שהצטופפו בחדר האוכל, שרו, רקדו והתרגשו ביחד.
"יש בקיבוץ המון אנשים מוכשרים, שיודעים גם לנגן וגם לשיר. זה התחיל בשני בחורים שישבו במרפסת ושרו שירים של אריק איינשטיין, הצטרפו אליהם עוד חברים, ואז עלה הרעיון להרים ערב בקיבוץ, שכולו מושתת על הכוחות המקומיים, שינגנו, ישירו ויפיקו את הערב", מציינת לירן.
תחילה הם חשבו לקיים את הערב במועדון של הקיבוץ, אבל לקראת האירוע הבינו שזה הולך להיות משהו גדול, ועברו לחדר האוכל. "תוך 24 שעות הרבה ידיים הושטו, הביאו שטיחים, מנורות תאורה, כריות ווילונות; נוצרה שם אווירה אחרת, וכאמור, זו הייתה רק ההתחלה של ערב, שאליו הגיעו כמעט 250 משתתפים, רובם מהקיבוץ. אחד מהחברים הוותיקים שהשתתף באירוע אמר, ש-60 שנה לא היה כזה דבר בקיבוץ. שולמית: "הצוות שהופיע היה מורכב מתושבים וחברים, שהופיעו יחד, בנגינה ובשירה, כשבין לבין שולבו קטעי קריאה קצרים". מסתבר שעם האוכל בא התיאבון, וחלק מהשותפים כבר חושבים על הערב הבא. שלא יפסיקו לשיר.

שירלי. צילום: יחצ

  
ימי שישי עם שירלי
שער הגולן

  
שירלי קמינגס, 32, משער הגולן, היא תזונאית טבעית במקצועה. "למדתי במכללת רידמן תזונה טבעית, צמחי מרפא ורפלקסולוגיה, בדרך אספתי שיטות עבודה על הרגלים ומודעות, וכיום אני מאמנת אישית לאורח חיים בריא, כשהמומחיות שלי היא ניקוי הגוף מרעלים".
המיזם שלה נקרא "ימי שישי עם שירלי", כי הוא מתרחש בעיקר בימי שישי. "אני מגיעה למשפחה הביתה בימי שישי, למפגש חווייתי בן שעתיים, שבו אנחנו עושים כל מיני דברים יחד - הולכים לקניות ומקבלים טיפים על מה בריא להכניס הביתה ומה לא כל כך, מכינים יחד ארוחות ולומדים לקרוא את רשימת הרכיבים על כל מוצר".
הדגש של קמינגס הוא, שאורח חיים בריא יכול להיות גם טעים. היא מתמקדת ביצירתיות, מעודדת את המשפחות להכין במשותף את האוכל ולשבת יחד לארוחה. היא מכוונת את הילדים ואת ההורים לגבי המזון המתאים לכל ילד בהתאם לגילו ולאורח החיים שלו, ומרבה לעבוד איתם על הרגלים נכונים. הליווי של קמינגס כולל תמיכה במהלך של כחודש וחצי, שבמהלכם היא מקיימת קשר רציף עם המשפחות, כולל מתכונים מתאימים וליווי טלפוני.
טיפ לקוראים?
"כדי להצליח להתייחס לגוף בצורה בריאה, חשוב להתחיל באהבה שלנו את עצמנו, זאת ההזנה הכי טובה של הגוף והנפש".www.ripuy4u.co.il  נייד- 0506425786

על הדשא - 16 לינואר 2014

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

16/1/2014

רופאים לזכויות אדם בחולות

יחד לב אל לב
השומר הצעיר/ רופאים לזכויות אדם

  
ביום שישי האחרון, ירדו דרומה 15 מחנכות ומחנכים מתנועת הבוגרים של השומר הצעיר מצוידים באוכל והרבה קשב, על מנת לבקר במתקן חולות בו שוהים פליטים מסודן ואריתריאה. מיכל סלומון, מרכזת הפעילות הציבורית של תנועת הבוגרים מספרת "רצינו להכיר את הסיפורים של האנשים שכלואים במתקן, וגם את המציאות במתקן עצמו ומתוך זה לראות מה ניתן לעשות לטובת הפליטים ובמקביל להעביר לחניכים ידע ממקור ראשון בנושא סוגיית הפליטוּת במדינת ישראל." המציאות שפגשו הולידה את היוזמה לאיסוף שמיכות וביגוד חם וכל ציוד שיעזור להעברת הזמן. "חשוב לפעול בשני מישורים- הן לסייע בכל הקשור לתנאים הקשים בהם הם נמצאים בקור המדברי והן במישור של סיוע בהליך של הכרה בהם כמבקשי מקלט מדיני". קבוצה נוספת שהגיעה למתקן היו רופאים מעמותת "רופאים לזכויות אדם". הם הגיעו ביוזמת יואל מרשק, רכז מחלקת המשימות היוצא- "כשהבנתי שאין במתקן רופא יצרתי קשר עם "רופאים לזכויות אדם" והם קישרו אותי עם 6 רופאים ושתי אחיות." כ 60 פליטים טופלו ואף הצטיידו בתרופות שרק באישור מיוחד שהצליח לקבל מרשק מקצין רפואה ראשי בשב"ס, יכלו להכניס למתקן. "הפליטים סובלים מקור ומחסור בציוד בסיסי, המתקן אמנם פתוח אבל עדיין אין בו תנאים בסיסיים למגורים. חשוב לשנות את המצב בו הפליטים בישראל, כ 55,000, לכודים במעמד לא מוגדר, ולכן אינם מורשים לעבוד ומוצאים עצמם נרדפים על לא עוול בכפם". מיכל סלומון מסכמת: "חלק ממה שבאנו לעשות זה להפוך את הנושא של הפליטים ממשהו מאיים ורחוק, לסיפורים אישיים של אנשים שהם בסה"כ קורבנות של סיטואציה ולא באו לפגוע באף אחד".
לתרומת ציוד למען הפליטים ניתן לפנות למיכל סלומון- 052-5809933

  
וירטואליות סינית
כפר הנשיא

  
יוחאי וולפין, 43, כפר הנשיא, אב לשלושה ילדים, הוא מטפל ומרצה לרפואה סינית, מתמחה בטיפול בילדים וליווי נשים בהריון ולידה. "אחרי שלמדתי הנדסת מכונות במשך שנה בבית הספר של סטף ורטהיימר שבתפן, הרגשתי שאני לא נמצא במסלול הנכון ואני חייב לעשות שינוי כדי להגיע לייעוד האמיתי שלי. בסוף אותה שנה הבנתי שמכונות הן לא הייעוד שלי בחיים והחלטתי להתמקד ב"מכונת העל": האדם." וולפין נזכר בתקופה בה סבל מפריצת דיסק והצליח להתרפא ללא ניתוח בזכות טיפול ברפואה סינית. "בחרתי ללמוד את השיטה שעזרה לי כל כך באופן אישי ונרשמתי ללימודי רפואה סינית במכללת "מדיסין" בחיפה". אחרי 4 שנים הוסמך כמטפל סיני ופתח קליניקה בקיבוץ. "המוטו שלי הן בטיפולים והן בכיתת הלימוד, הוא שכל אדם יכול להיות המטפל של עצמו" ובכדי ליישם את המוטו, פתח וולפין כיתה אינטרנטית, ראשונה מסוגה בארץ, בה התלמידים והמורה רואים אחד את השני בשידור חי, מה שמאפשר לאנשים להתחבר מכל מקום בארץ ובעולם וללמוד ביחד ב"שידור חי". בין השאר פרסם את פתיחת הכיתה הוירטואלית בקרב בני המשק הפזורים בארץ ובעולם, מה שהביא לכך שבכיתה שנפתחה לאחרונה לוקחים חלק גם שתי בנות משק המתגוררות בחו"ל, האחת בדרום אפריקה והשנייה בארה"ב.(!) "בכיתה הוירטואלית לומדים טכניקות לטיפול עצמי המבוססות על הרפואה הסינית דרך כפות הידיים (סו-ג'וק), שמתאימה לטיפול בבעיות אקוטיות במבוגרים ובילדים". לפרטים- יוחאי 050-6841771 או yocwol@gmail.com

ביקור בית

תמוז

עמותת 'קהילה לתיקון חברתי ותרבותי בישראל' הוקמה בשנת 1997 בבית-שמש על-ידי חברי הקיבוץ העירוני 'תמוז' ותושבים נוספים מן העיר. יאיר אלברטון, חבר תמוז ומנכ"ל העמותה, מנסה לאחרונה לרתום קהילות קיבוציות לטובת הפעילויות השונות ובפרט הפעילות הנותנת מענה לילדים ונוער בסיכון - " אנחנו מעוניינים לחשוף לחצר הקיבוצית ולצורת המחשבה הקיבוצית שתי מסגרות חינוכיות לילדים ונוער בסיכון שאנחנו מפעילים בבית שמש, מסגרת אחת, מפעילה שלוש מועדוניות לילדים בסיכון בגילאי 6-12, סך הכל 45 ילדים, לטובתם היינו שמחים להתארח בקיבוצים בביקור שינוהל על ידי חברת הילדים הבוגרת בקיבוץ המארח והמסגרת השנייה, מכינה בני נוער לעולם התעסוקה וכוללת הכשרה מקצועית בתחומים כמו שיווק ופרסום, הפקת אירועים, עבודה בתחום המזון ועוד. נשמח לסיור שיכלול ביקור במקומות תעסוקה קיבוציים וחשיפה לחשיבה הקיבוצית על עבודה, פרנסה, סדרי עדיפויות, פערי שכר וכמובן - גאווה קיבוצית" מסכם יאיר.לפרטים- יאיר 0523768112 או yair.alberton@gmail.com

  
ronihaas@gmail.com

על הדשא - 9 לינואר 2014

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

9/1/2014

צילום: אוליה בוקשטיין

נס מוזיקלי
שער הנגב

  
כשתלמידי החטיבה העליונה בתיכון "שער הנגב" אספו כסף למסיבת החנוכה, הם לא שיערו שהם עצמם עומדים לקיים נס חנוכה שיכה גלים ויאיר את הלבבות. מספר אהר'לה רוטשטיין, ממפלסים, מנהל תיכון שער הנגב: "תלמידי החטיבה העליונה ארגנו מסיבת חנוכה, הם בנו את התקציב, אספו כסף, בסופו של דבר, נשארה להם יתרה של כמה אלפים. מסתבר שהתלמידים נצרו בלבם את אחד מסיפוריו של שומר בית הספר, ישראל, עולה מברית המועצות לשעבר, מסור לילדים באופן שקשה להאמין. מפעם לפעם הוא מרשה לעצמו לספר, בצניעות הייחודית לו, מה השאיר מאחוריו כשעלה ארצה לפני 23 שנים. בין השאר, הוא סיפר שסיים בית ספר למוזיקה, התמחה בנגינה באקורדיון ולא יכול היה להביא איתו לארץ את האקורדיון".
התארגנה משלחת תלמידים, הם נסעו לחנות המוזיקה הקרובה, ולאחר שבעל החנות שמע את הסיפור, הוא החליט לקצץ את מחיר האקורדיון ביותר מחצי, כך שהתלמידים יכלו להרשות לעצמם לרכוש אקורדיון איכותי. בסוף השבוע האחרון צעדו מאות תלמידים אל הבודקה הקטן שבכניסה לבית הספר, ובמחווה מרגשת העניקו לישראל השומר את האקורדיון. הוא מצדו, נרגש ומוקיר תודה, זיכה אותם בצלילי האקורדיון. ישראל סולימני השומר: "אצטרך להתאמן, עברו 30 שנה מהפעם האחרונה שניגנתי. זה היה מאוד מאוד מרגש לקבל את האקורדיון". מי יודע, אולי הדור הבא ימשיך את השושלת, בנו של ישראל, חובב שירה ומוזיקה ובתו הצעירה לימדה את עצמה לנגן על גיטרות, והיא שרה ומלווה את עצמה. סוגרים מעגל?

צילום: יובל שמואל

  
יום הנערה
מוא"ז עמק יזרעאל

  
זו השנה השנייה, שמתקיים במועצה האזורית עמק יזרעאל יום הנערה, במטרה ליצור מפגש חברתי חווייתי לנערות מכל האזור, ובמהלכו, לאפשר עיסוק בתכנים ערכיים, חווייתיים ומניעתיים, המעסיקים נערות מתבגרות.
כ- 125 נערות, משכבות ז'-ט', התכנסו יחדיו בסוף השבוע שעבר. בתחילה הן נהנו מדוכנים מגוונים שכללו אוכל ושתייה, פריטי איפור ולק, עיצוב שיער ויצירה. בחלקו השני של הערב השתתפו בסדנאות בנושאים כמו: חברות וזוגיות, אינטרנט וגלישה בטוחה ברשת, משחק ממוחשב בנושא אלכוהול וסמים, רפלקסולוגיה, תזונה והגנה עצמית, סטיילינג ואפילו סדנה לריקודי בטן. גלית צור יוסף, עו"ס נערות במחלקת הרווחה, סיכמה: "זוהי השנה השנייה שאנו מקיימים ערב זה, ואנו רוצים להגיע לכלל הבנות ולהעלות בפניהן דילמות שהן חוות ביומיום, עם נקודה נוספת למחשבה. היה מקסים לראות את כל הבנות שהשתתפו, האווירה הייתה שמחה ומרגש היה לראות את כל המתנדבות של האירוע, שציינו כי ישמחו לקחת בכך חלק גם בשנה הבאה".

בלהה גבעוני

  
נגיעה גלילית
דן

  
בלהה גבעוני, 68, מדן, עסקה בתחומים מגוונים במהלך חייה - הוראה לתנועה ולתרבות הגוף, עיסוק דרמה תראפיה, ריכוז תרבות בקיבוצה ועוד. לפני כשנה עשתה את מה ששנים רבות הבטיחה לעצמה ולאחרים להגשים, והוציאה ספר המשלב בין שירים שכתבה לבין תצלומי נוף מהגליל האהוב עליה. "מאז שאני זוכרת את עצמי אני כותבת. בשנים האחרונות התחלתי גם לצלם. אני חושבת שאנחנו גרים במקום הכי יפה בעולם, כמו שפרופסור כהנמן, חתן פרס נובל, אמר, 'מהנוף אנחנו אף פעם לא שבעים'. אני מתלהבת משטויות, שבלול או פרח, והצילום עזר לי לאחוז בטבע שלנו". את הספר המציג צילומים מרהיבים ומדויקים של הנוף הגלילי, מקדישה גבעוני "לאחי, גיורא, המלווה אותי מאז יתמותנו" (יתמותם מאביהם שנפל במלחמת השיחרור), ולבעלה: "למלכי, שאול, שאוהבני בלי תנאים מעל 48 שנים". היא התחברה להוצאת ספרים קטנה בשם הוצאה גלילית, ויחדיו הוציאו ספר עם נשמה יתירה. "עורך הספר, חיים בלוצר, נשבה בקסם הצילומים, וחיבר ביניהם לבין הטקסטים שלי, בחר את שם הספר 'נגיעות' וכך הגענו לתוצר הסופי". נוגעת בלב.

ronihaas@gmail.com

על הדשא - 2.1.2014

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

2/1/2014

  
shomrim on the ice
השומר הצעיר/ צפון אמריקה

    
גל פלג, 36, בן שדות-ים, הוא השליח המרכזי של תנועת השומר הצעיר בצפון אמריקה. לקראת מחנה החורף השומרי, התארחו כל חניכי התנועה האמריקאים, לפעילות החלקה על הקרח בלב מנהטן. גל: "לקראת מחנה החורף, שיתקיים בעוד שלושה שבועות, קיימו השומרים האמריקאים פעילות 'שומרים על הקרח' ובאנגלית 'shomrim on the ice', כשכל חניכי ומדריכי הקנים מארה"ב הגיעו למנהטן ליום פעילות שומרית, בו מלבד פעילויות שומריות, החליקו להנאתם על הקרח. " מסתבר שבזכות חגיגות ה- 100 לשומר הצעיר, קיבלה התנועה בצפון אמריקה תנופה גדולה "בפעילות של התנועה בקנדה, הכפלנו בטורונטו את מספר החניכים, ואפילו פתחנו קן חדש במונטריאול, בארה"ב הפעילות גדלה עוד יותר, אפשר לומר שיותר מהיכפלנו את מספר החניכים, יש לנו קן בניו יורק, שניים בניו ג'רסי, באלבני, פילדלפיה ובוושינגטון." שיגדלו ויפרחו.

  
שגרירים משודרגים
מתנדבי חו"ל

  
נציגי מחלקת ההסברה של משרד החוץ פגשו את נציגי מחלקת המתנדבים של התנועה הקיבוצית, על מנת לדון ביוזמה לשדרג את הסמינרים למתנדבים העוסקים בסוגיות שונות בהקשר למדינת ישראל, מתוך כוונה להפוך את המתנדבים לשגרירים עוד יותר טובים של מדינת ישראל כשהם חוזרים לארצם. איה שגיא מנהלת המחלקה מספרת: "מאז 67 עברו בישראל כ-400,000 מתנדבים ומתנדבות מ-120 מדינות בעולם. רבים מתוכם הפכו להיות פוליטיקאים, אקדמאים, אנשי תרבות אמנות ותקשורת כשהשפעתם על דעת הקהל העולמית משמעותית וחשובה, אני יכולה לציין אנשים כמו נשיא אוסטריה, ראש עיריית מנצ'סטר, שגריר נורבגיה בישראל, השחקן ג'רי סיינפלד, השחקנית סיגורני וויבר ועוד רבים וטובים שהיו כאן מתנדבים וזוכרים לישראל חסד נעורים. ברור לנו שגם המתנדבים של היום, 1,200 בשנה, שמגיעים ל- 30 קיבוצים, יהיו השגרירים של מחר ולכן התנועה הקיבוצית מאמינה שחייבים להשקיע במשאב האנושי הזה שיוכל לעזור בעתיד הקרוב לשיפור התדמית של ישראל בדעת הקהל העולמית." ושתהיה שנה אזרחית טובה לכולם.

  
ואהבתם את הגֵר
מחלקת המשימות

  
בשבת האחרונה יצאו נציגי ארגונים שונים בניצוחו של אגף המשימות, למתקן הכלא "חולות" בו מוחזקים כיום כ-200 פליטים וצפויים להגיע מאות נוספים. יואל מרשק: "החלטנו לסייע לפליטים וליזום למענם פעילויות הפוגה שונות שינעימו את זמנם." לאחר סיור עמוק בשטח גילו מבנה נטוש השייך למושב קדש ברנע ומיד עלה הרעיון לשפצו ולהפעילו כמרכז פעילות (מתנ"ס) לפליטים, החותמים שלוש פעמים על נוכחות וביתר הזמן חופשיים למעשיהם.
"כוחות הביטחון ניסו להקשות על הסיור" מספר מרשק, "אך רכב השטח הוכיח עצמו. הפעילות שלנו נעשית באופן חוקי וברשות, פעילים רבים הבטיחו להצטרף ולממש חוגי שיח, הכשרה מקצועית ועוד פעילויות במבנה שישופץ." בינתיים הסתפקו הפליטים בבגדים, מברשות שיניים וסבונים, שהביאו נציגי הארגונים, מצרכים בסיסיים שמאוד חסרים להם. למתן סיוע והתנדבות - מחלקת המשימות 036925398 .

Ronihaas@gmail.com

על הדשא - 25/12/13

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

25/12/2013

  

עומר דץ. צילום: יחצ

הדץ הבא
קדרים

בקדרים די התאכזבו בשבוע שעבר כשעומר דץ, הזמר הצעיר והמוכשר, סיים את השתתפותו בתחרות "הכוכב הבא" במקום החמישי ולא עלה לגמר.
דץ הצעיר, האחיין הכישרוני של חבר הקיבוץ אילן (דץ), הצליח להתקדם ולנצח מועמדים רבים ולהעפיל לחמישיית הגמר. אילן: "לא הופתעתי שהוא לא נבחר לרביעיית הגמר, זו הייתה רוח השופטים רב הזמן. הייתי גאה בו שהוא המשיך להילחם על דרכו, ובעיקר שנתן ביצוע כל כך איכותי בשיר האחרון, ביצוע שעליו כל השופטים הצביעו בעדו פה אחד". מסתבר שהגֵנים האמנותיים במשפחת דץ לא פסחו על הדוד ועל בני הדודים הקיבוצניקים. דוֹד אילן, מסתבר, היה בעצמו בלהקת הנח"ל תקופה מסוימת; הבן הבכור, עופרי, בן 17, מנגן על תופים מכיתה א'; הבנות, עמית, בת 16, רוקדת כבר 12 שנה, ואחותה הצעירה, אפיק, בת 13, רוקדת גם היא זה שמונה שנים.

אם מישהו מהילדים ירצה להתמודד בתחרות בטלוויזיה, תעודד אותם?

"לא. אני דווקא אנסה לשכנע אותם להימנע מזה. אני חושב שמדובר במעמסה נפשית מאוד קשה וחושפנית, בייחוד לנפש צעירה. מובן שזה גם האגואיזם שלי כאבא, כי אני לא בטוח שאצליח לעמוד בלחץ. חוויתי את זה עם עומר כדוד, ולא בטוח שאעמוד בזה פעם נוספת. אבל אם הם ממש ממש יתעקשו, אני לא אמנע בעדם..". הכוכבים הבאים?

שביר. עטיפת התקליט

  
נפרדים מאריק
כתב: עודד פלוט, מנכ"ל המועצה האזורית שער הנגב

ברור חיל

  
"זה היה בתחילת שנות השמונים. הקיבוץ היה אז בשיא הפריחה, לא מודע לצונאמי המשבר המתקרב. באותה תקופה כיכבה בארץ המוזיקה הברזילאית. מתי כספי, הפרברים, אלי ישראלי – כולם גלשו על הגל המצליח. תוכנית הרדיו 'ארץ טרופית יפה' עם שירים מתורגמים מברזיל, זכתה להצלחה וצולמה לטלוויזיה אצלנו על הדשא הגדול מול חדר האוכל. להקת הסמבה של הקיבוץ יצאה למופעים ברחבי הארץ, וגם הגיעה לטלוויזיה. אנשי הברנז'ה התאהבו בקיבוצניקים הברזילאים, והתחילו להגיע אלינו, הביתה. וכך, בימי שישי בערב, היו מתכנסים על הדשא של סלבה (כן, הפרשן מערוצי הספורט, שהיה אז חבר קיבוץ ומנהיג הלהקה). התאספו שם אריק (איינשטין), ושלום (חנוך) ורבים וטובים אחרים. אוכלים שורסקו, שותים קייפיריניה, מתכוננים למשחק הבא של הפועל תל אביב, ואם יש גיטרה – אז גם שרים. אנחנו, אנשי הקיבוץ, באנו, חווינו את הרגע והרגשנו בלב העולם.
"ב-1982 אריק הקליט עם קלפטר את האלבום 'יושב על הגדר', ובו השיר 'שבחי הסמבה'. לקראת סוף השיר נשמע קולו של סלבה מדבר בפורטוגזית אל 'אריק אמיגו' ומודה לו ולאיזקי קלפטר על השיר המקסים. יחד הם מבכים את ההפסד של נבחרת ברזיל במונדיאל שנערך באותה שנה, ומסיימים בהרמת כוסית בפורטוגזית – 'סרבה!' שנה לאחר מכן, אריק צולם לעטיפת התקליט 'שביר' עם החולצה של ברור חיל. לנו נשארה התמונה על העטיפה, והזיכרון של אריק אצלנו על הדשא. הלכת לנו, חבר".

   

פעמיים מלאך
יראון

  
שלומי פלקס, 64, יראון, עובד בגינון בקיבוץ ובשעות הפנאי הוא "מלאך שביל" - מתנדב למען מטיילי שביל ישראל ועוד קודם לכן, ביחידת החילוץ גליל-כרמל. "לפני כ-12 שנים הלכתי בשביל ישראל ונוכחתי לדעת, שאין למטיילים אפשרויות לעשות הפסקה, להתקלח, לתפוס מחסה בימי גשם. החלטתי שצריך לפתוח בקיבוץ חדר למטיילי השביל ופניתי למזכירה". המזכירות אישרה ופלקס קיבל חדר, שאותו צבע, סידר ואפילו התקין בו דוד מים חמים. השמועה פרשה כנפיים, ומטיילים התחילו לפקוד את יראון. לאחר זמן מה, בשל הביקוש, פתח פלקס חדר נוסף. "היו מקרים שהגיעו אפילו שבעה מטיילים באותו יום. יום אחד, בתחילת שנות האלפיים, בחודש נובמבר, הגיעו המון מטיילים בשעות אחר הצהריים והערב, רטובים ומסמורטטים. באותו זמן ניהלתי את 'אגם חי' בקיבוץ, אז פתחתי עבור המטיילים הרבים את חדר הנחשים המחומם, והלנתי אותם שם לשנת לילה חמה ובטוחה. בהתחלה אצלנו היה החדר היחיד באזור. בשנים האחרונות פתחו עוד חדרים למטיילי השביל. אני שמח שיש עוד מלאכים. לפעמים אנחנו מארחים את המטיילים, הם אוכלים אצלנו, נשארים עוד יום ולפעמים חוזרים". הקיבוץ גובה היום תשלום סמלי בסך 10 שקלים ממטייל, וכך מצליחים לממן את ההוצאות. לעתים, ההתנדבות ביחידת חילוץ גליל-כרמל משתלבת בעיסוקו כ"מלאך שביל". "לפני שלושה שבועות שתי מטיילות הלכו לאיבוד במירון בחושך. מאחר שהיה להן מספר הטלפון שלי, כי תכננו להגיע לחדר מטיילים, הן התקשרו אליי ויצאנו לחלץ אותן". פעמיים כי טוב.
לרשימת מלאכי השביל- http://www.teva.org.il/?CategoryID=770

  

על הדשא - 19 לדצמבר 2013

על הדשא

רוני מ. האס

19/12/2013

מרום גולן. מתנדבים גם בשלג. צילום: ענת שריר

נותנים לחיות לחיות
מרום גולן

   
השלג הכבד שריפד השבוע כל חלקה טובה ברמת הגולן, לא פסח גם על קיבוץ מרום גולן והלבין היטב כל פינה, כולל את פינת החי של הקיבוץ המטופח. בסוף השבוע האחרון, שיאה של הסופה, נותר דן פלדמן, מנהל פינת החי, בביתו במושב שעל, מרחק קילומטרים ספורים אך מושלגים היטב, כשלשמחתו, את החיות במשק החי, פקדה משפחת שריר המקומית, שחולקת בהתנדבות ביחד עם 13 משפחות נוספות, תורנויות שבת וחג בפינת החי. פלדמן: "בקיבוץ מרום גולן, שהוא קיבוץ מופרט לחלוטין, יש מנהג מקסים, כש- 14 משפחות חולקות ביניהן, בהתנדבות מלאה, תורנויות בפינת החי. בשבת האחרונה היו תנאי מזג אוויר קיצוניים ביותר, מה שהציל את המצב היו המתנדבים, שהגיעו למרות השלג הכבד, פתחו את המקום, האכילו את החיות, ובדקו שכולן בסדר." כמובן שבשבת האחרונה, כשכל הדרכים עמוסות השלג, היו חסומות, לא היו מבקרים, אך בימים כתיקונם, פוקדים את משק החי מבקרים רבים, כשהמתנדבים מקבלים את פניהם על כל המשתמע מכך. ואיך החיות עברו את הסופה? "סוסי הפוני, החמורים, העזים והכבשים, עומדים יפה בתנאי מזג האוויר, יש להן מחסה ששומר עליהם מפני השלג. שאר החיות שמורות בתוך ביתן ותאים מחוממים ששומרים עליהם מתנאי מזג האוויר החורפי".

  
משיבים ארוחה ליושנה
דגניה א'

  
רוית פידל-דגן, דגניה א', היא בעלת עסק בתחום הדרכה והטמעת יישומי מיקרוסופט בחברות עסקיות, בנוסף היא גם אמא לשני ילדים בגילאי 10 ו-13 וחצי, כשלאחרונה בעזרת מספר הורים נוספים ובסיוע מנהל הקהילה, נבות עבדי והצוות החינוכי, יזמו השבת עטרה ליושנה - ארוחות בקר בבית הילדים הצעיר, בבקרי יום שישי ובחופשים. "מאז ההפרטה הרגשנו בחוסר של ארוחות משותפות- החוויה של שולחן ערוך כל טוב, ישיבה ושיח משותף, מסגרת של ארוחה ואפילו תורנות של הילדים." הם הצליחו לעניין מתנדבים מהקהילה שהרימו את הכפפה ונכנסו לתורנות ארוחות הבקר והתחילו להפעיל את היוזמה. "מדובר בסבים וסבתות ועוד מתנדבים מהקהילה, הם מכינים ועורכים את הארוחות, משתפים את הילדים, לפעמים מגדילים לעשות ומשלבים גם פעילות כגון הקראת סיפור לפני הארוחה, הפעלת משחקים וכו'." רוית מספרת שערך מוסף של הארוחות היא ההזדמנות שניתנה לאנשי הקהילה "להכנס לבית" ולהכיר את מה שקורה בפנים ומאידך " הילדים שלנו זוכים להכיר אנשים נפלאים שבאים מאהבה". ארוחות הבקר פועלות כבר חודש וחצי, ונראה שזו רק ההתחלה. טיפים למתעניינים- רויתravitdf@mila-d.com  .

המים מתחת לכביש באור הנר. צילום: אלון שוסטר

  
חצי הכוס המלאה
אור הנר

  
"רכב אחד של הקיבוץ, שהצליח לחצות את זרם המים האדיר שסגר על מבואותיו, לא הצליח לחזור, חמשת נוסעיו יצאו בשלום מהחוויה, את הרכב עדיין לא מצאו." זו רק אחת מהחוויות שעברו על חברי קיבוץ אור הנר, בסוף השבוע האחרון, כפי שמספר ניר בן ישראל, 53, אור הנר פעיל בצוות החרום של קיבוצו - " בדרך כלל יורדים אצלנו בחורף ממוצע של 300 מ"מ, במהלך 10 הימים של תצוגת החורף הסוער הזה קבלנו כבר יותר מ-450 מ"מ של משקעים!" גולת הכותרת הייתה כאשר נחל שקמה, שהתוואי שלו עובר ממש בפתח הקיבוץ, כל כך שצף, עד שבערב שבת, חסמה הזרימה את מבואות הקיבוץ. "בשנת 92' זו הייתה הפעם האחרונה

נחל שקמה בכניסה לאור הנר. צילום: אלון שוסטר

שנחל שקמה גלש מעבר לגשר וחסם את הכניסה לקיבוץ, בשישי בערב הנחל זרם, כשבשלבים מסוימים, היה חצי מטר מעל גובה הכביש, נדהמנו לגלות כשחישבנו את קצב הזרימה שהמאגר שלנו שמכיל 8 מליון קוב, התמלא תוך 30 שעות." חברים שרצו לחזור הביתה בשישי בערב, לא יכלו לחזור לקיבוץ, חלקם נשארו לישון במכוניות מהצד השני של הגשר. את קריסת קו המתח הראשי של הקיבוץ ניסו לפתור בעזרה הדדית- חצי מהבתים המחוברים לגנרטור אירחו את הללו שאינם מחוברים. למזלם של החברים, חדר האוכל המקומי, המגיש בשגרה 3 ארוחות ביום, המשיך גם במהלך הסופה להגיש אוכל למי שרצה, כשהאמיצים שהעזו לצאת בקור החשוך, רכשו את האוכל וחזרו לאכול עם המשפחה, בבית. "ומה חצי הכוס המלאה?" בן ישראל: "בעוד חודשיים כשנקיים כאן את פסטיבל 'דרום אדום', יהיה כל כך אדום בעיניים, כי הפקעות של הפרחים ספגו כל כך הרבה מים, אני מזמין את כולם לבוא לבקר!".